פרשת וישב – המלחמה ביצר
אחת הדוגמאות החריפות ביותר לעמידה בפני היצר מצויה בפרשתנו. בגלל עמידתו של יוסף בפיתויה של אשת פוטיפר - הוא מכונה לדורות בשם 'יוסף הצדיק'. חז"ל ביקשו לבחון את התהליכים שעברו על יוסף ברגעי הנסיון.
אחת הדוגמאות החריפות ביותר לעמידה בפני היצר מצויה בפרשתנו. בגלל עמידתו של יוסף בפיתויה של אשת פוטיפר - הוא מכונה לדורות בשם 'יוסף הצדיק'. חז"ל ביקשו לבחון את התהליכים שעברו על יוסף ברגעי הנסיון.
פרשת וישב מלמדת אותנו את הכלל של מידה כנגד מידה במספר דוגמאות.
מדוע ממאן יעקב להתנחם? למה יעקב התאבל יותר מהזמן הרצוי לאבל?
ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל? ישורון - ישראל סבא. מה הקב"ה כתוב בו 'ונשגב ה' לבדו', אף יעקב - 'ויותר יעקב לבדו'".
יעקב מוכן לשלם מחיר כבד - לא רק כלכלי, אלא גם אידיאולוגי - בעבור התא המשפחתי שלו. האמון שנדרש יעקב לתת בדינה בעת המפגש עם עשו, והכלתו למעשה את התנהגותם הפסולה של בניו, הן הדרכים שבהם הורים מכוננים קן משפחתי בריא וטוב.
דווקא בזמן שאנו, כחברה, מרגישים שסיימנו את שליחותנו כלפי המדינה ושאנו בטוחים במקומנו - דווקא עכשיו הבעיות מתחילות לצוץ בתוך ה'משפחה' עצמה.
כאשר יעקב יוצא חרנה, הוא 'פוגע במקום'. במבט ראשון - יש לפנינו תיאור היסטורי, היכן לן יעקב. אך חז"ל קראו פסוקים אלו כתיאור רוחני - יעקב מתפלל לה'.
"ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה". נראה לנו קצת מוזר לומר שאהבתו של יעקב אבינו הושפעה מיפי התואר ומן המראה של רחל אמנו, ובכלל - אפשר לשאול מדוע עוסקת התורה בתיאור חיצוני לכאורה של רחל ולאה (ולא במידותיהן, למשל).
מפשט הכתוב אנו למדים, שמגמת הליכתו של יעקב היתה לחרן, אולם במדרש נזכרת מחלוקת האם יעקב כבר הגיע לחרן ואז נזכר ששכח דבר מה וחזר ל"מקום", או שאכן היה הדבר בדרכו לחרן. לדעה שאכן חזר על עקביו, עולה השאלה מה מניע אדם, שהלך כברת דרך כה רבה, במיוחד במושגים של אותם ימים, לחזור את כל הדרך בשל דבר מה ששכח? מהי חשיבות אותו מקום שבגללה ראה יעקב צורך לחזור על עקביו?
האמנם חייב האדם לעשות עצמו עבד לאדמה? הרי היהודי חייב להיות עבד לקב"ה בלבד, ולא לשום דבר אחר?
פרשת השבוע נפתחת בתולדות יצחק, אך למרבה הפלא העובדה הראשונה אותה מציינת התורה היא שאברהם הוליד את יצחק. איזכור זה תמוה: וכי לא ידענו שאברהם הוליד את יצחק?! ומדוע עובדה זו היא חלק מתולדות יצחק?
אברהם ויעקב, גדלו בבתים בהם היה נוכח גורם שלילי. אברהם אבינו גדל בביתו של נחור, שהיה מלא בעבודה זרה, ואף יעקב גדל לצדו של עשו הרשע, ובהמשך יחד עם לבן. לעומתם, גדל יצחק אבינו בבית "מושלם", התחנך אצל אברהם אבינו במנותק מכל התרבות הכוללת (ואף לא יצא מארץ ישראל)...
כאשר היו יעקב ועשו קטנים ,השוני ביניהם לא היה ניתן להבחנה, אך כאשר גדלו , גילו את האמת על ההבדל ביניהם. את ההבדל ניתן ללמוד מעניין מכירת הבכורה מעשו ליעקב במחיר של נזיד עדשים.
עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה. נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.
כידוע לנו העבד יוצא בשליחותו של אברהם למצוא אישה ליצחק. כמובן שהעבד אמור לחפש את האישה לאור המשלח. אילו תכונות הוא מחפש באישה אותה הוא מועיד לבניין בית אברהם, אשר ממנה עתיד להיבנות בית ישראל? איך הוא מבין את ציווייו של אברהם? מה עליו להביא חזרה לבית אברהם? מהן מעלותיה הנדרשות?
כידוע, אברהם אבינו נושא שני דגלים מרכזיים: דגל ייחוד ה' בעולם ודגל הצדקה והמשפט. א"כ, מדוע בכלל יש לצפות מסדום לשמור על ערכים אלו כאשר אברהם הוא זה ש'גילה' אותם? האם באותה מידה ידון הקב"ה לכיליון את כל העמים שעבדו עבודה זרה בסביבתו של אברהם?
מטרת בגדי העור שהקב"ה הלביש את אדם וחוה הייתה כדי להרים את כבודם. לא מספיק העלה המכסה על החטא אלא יש צורך לכבוד. למרות החטא הגיע הזמן לצמוח ולנסות לחזור למעמד רוחני קדוש.
הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ה הלכה ב' אומר אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. לכאורה סתירה לגמרא שאמרה שבזמן ההריון מחליטים אם התינוק יהיה טיפש או חכם?
המחשבה זה הדבר הראשוני ביותר בכל תהליך ומה שמפריד בינה לבין ההגשמה המעשית הוא הדיבור. גם לבריאת העולם שהיא בבחינת המעשה קדמה המחשבה והתכנון האלוקיים של בורא עולם, כשהדבר התבצע ע"י הדיבור, אותן אותיות שמרכיבות את שפת הקודש שיש גם לנו הנבראים הזכות להשתמש בהן בחיינו.
מאז בריאת האדם נוצר מתח מובנה "המשחק" בדיסוננס שבין הגוף לנשמה בין הארציות הגשמית שבו - הגוף לבין הרוח השממית שבו - הנשמה
איך יתכן שכל הדברים הנפלאים שעם ישראל הגיעו אליהם היו דוקא במצרים, במקום הסתום?
"עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"- בפסוק זה רמוזה הגאולה ממצרים
מתי הופכת משפחת יעקב ל'עם'? נראה שזהו תהליך המתרחש החל מהירידה למצרים בפרשת ויגש, ועד לסוף פרשתנו. אולם, אם נרצה למקד הגדרה זו, ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל.
לא ניתן לחיות בארץ אחרת, בתרבות זרה, ללא ההשפעה שלה. יהיה האדם חזק ככל שיהיה, ואפילו חזק כיוסף - הוא לא יוכל להימנע מהשפעות - במודע, ושלא במודע.
אם יוסף נענש על כך שבטח בשר המשקים, אז מדוע המדרש מביא עליו את הפסוק, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו"?
מה הרעיון שמבטא רשב"י על כוונותיה של מלכות רומי, בעשיית גשר שוק ומרחץ?
החשדנות פוגעת בשלושה - בחושד, בנחשד ובחברה כולה.
מה עושה סיפור יהודה ותמר באמצע מאורעות יוסף?
מדוע דווקא יעקב זכה ל'מיטה שלימה' - שלא יהיה פסול בזרעו? ננסה להתבונן ברקע של יעקב
"וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל-עשו אחיו, ארצה שעיר, שדה אדום". יעקב שולח מלאכים לעשו. רש"י אומר, "מלאכים ממש". השאלה היא למה יעקב צריך לשלוח מלאכים ולא שליחים בשר ודם?
"כשעולים בסולם מתעכבים קמעא בכל שלב ושלב, השלב מסמל את העיכוב, וגם את האפשרות לעליה לדרגה הבאה..."
המדרגה הגבוהה יותר בעבודה שלנו היא לא הדחקה, ריחוק וניתוק של היצרים שלנו, אלא התכלית היא הפיכת הרע לטוב
בין שמותיו של הקדוש ברוך הוא, שניים מציינים את מלכותו בעולמות שברא: "זה" ו"אנכי". כשהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם הזה הוא נקרא "זה", כמו בכתוב "ואמר ביום ההוא הנה א-לוהינו זה", בהנהגת העולם הבא, שיש בו גילוי פנים אל פנים, נקרא "אנכי", כמו ב"אנכי ה' א-לוהיך"...
שלא כמו עשו, יונתן מלמדנו כיצד יש לוותר על הכבוד, וכיצד יש לאהוב ולמסור את הנפש האחד כלפי רעו הטוב ממנו
"הלעיטני נא מן האדם האדם הזה" 1)מה זה נא? 2)נזיד עדשים מבושל, צבעו אדום? 3)מה פתאום מבקש עשו בלשון 'נא' ממש לא מתאים לו כמו שאמר אח"כ "יקום אבי..." תשובה אחת. 'נא' שבכאן פירושו חצי מבושל. כמו בעניין קרבן פסח. נמצא שעשיו, לחוץ היה לאכול מיד בעוד התבשיל חצי מבושל שצבעו עדיין אדום וזאת בדרישה
מדוע אברהם מצווה את אליעזר על נישואי יצחק ואינו מצווה את יצחק ישירות שלא יהין וישא אשה כנענית? ומדוע אינו שולח את בנו יצחק לקחת אשה מארץ מכורתו, ארם נהריים?!
בין שני הסיפורים, סיפור התורה והסיפור שמספר אליעזר, אנו מוצאים שינויי גירסאות. נתבונן מה מרמזים שני השינויים האלה.
מדוע באמת מאריכה התורה בסיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם ובסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר?
הרמב"ם כותב שהניסיונות אינם באים רק לבחון את האדם אליו הם מופנים, אלא גם ללמד את האחרים עקרונות מרכזיים בעבודת ה'. לגבי העקדה, מונה הרמב"ם שני מסרים העולים ממנה.
הבה נצעד במקורותינו אחרי הכלים והצלילים