"התחת א-להים אני"
כאשר אדם עושה מעשה עבירה, אך מסתבר למפרע שהוא לא עבר עבירה, החשבון איתו הוא חשבון של שמיים ולא חשבון של באי העולם הזה.
ויחי
נושאים בפרשה
צידה לדרך מספר בראשית
ספר בראשית מספר את סיפוריהם של יחידים, בעוד ספר שמות עובר לספר את סיפורה של האומה. השאלה הטבעית שעולה היא מתי קורה המעבר של עם ישראל מיחידים לאומה.
ואחר כך לישון טוב בלילה
האמת והשלום הם שני ערכים המתנגשים תדיר. ערך האמת אינו מתייחס רק לחובה לומר היגדים נכונים. האמת היא הצדק המוחלט, השלם, הטוטאלי; השלום היא היכולת להחליק, לעשות פשרות, לעגל פינות.
גורל ויעוד כהכנה לשעבוד
לכל אורך פרשת ויחי מרחף מעל ראשי המשפחה ענן הגלות והשעבוד. ישנה תחושת משבר חמורה, וחשש ממה שהעתיד צופה להם. מה יבטיח כי העם ישרוד את השעבוד הקשה, ויזכה לחזור לארץ ישראל המובטחת ולעמוד ביעדים שלו כעם ה'?
האחדות המשפחתית
כיצד המשפחה נשארה בשלמותה? מדוע אהבתו היתירה של יעקב ליוסף והיחס המיוחד אליו לא יצרה פירוק, כפי שהתרחש במשפחות הקודמות של האבות? השוואה בין התנהלותו של יצחק להתנהלות יעקב לפני מותו, עשויה לשפוך אור על הדברים.
חובת אבלות מניין?
גם שבעת ימי המשתה וגם שבעת ימי האבלות מושרשים בנוהג עתיק שהיה קיים כבר בתקופת האבות.
מלכות ישראל ומלכות בית דוד
האם רק מלך מבית דוד ראוי לקרא "מלך"?
ייחוד עליון וייחוד תחתון
הבנת היחס בין האמירות "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד מלכותו", היא אחת הסוגיות העמוקות והרחבות בעולם החסידות.
ואני בבאי מפדן
מותה של רחל לא היה רק בבחינת אסון אישי ליעקב, זה היה גם מפנה יסודי בכל תפיסתו את מהלך ההתפתחות של עם ישראל.
אות קין
שני אבות קדומים לנו: האחד - אדם הראשון, אבי כל בני האדם, והשני - יעקב, אבי כל בני ישראל. מדוע היה צריך הקב"ה לפצל בין שני השרשים? מדוע לא היה אדם גם אביו של של עם הסגולה?
ביאת המשיח בהיסח הדעת
מדוע רבי זירא חושש שאם ידברו על המשיח הוא לא יוכל לבוא? האם המשיח חייב לבוא דווקא בהיסח הדעת?
יעקב אבינו לא מת
על כל אחד מן האנשים שנמנות תולדותיהם אנחנו יכולים לומר "מקיש הוא לזרעו: מה זרעו בחיים – אף הוא בחיים". למה דרשה זאת נאמרה דווקא על יעקב?
בְּכוֹרוֹת יעקב
אמנם האדם לא נולד עם מעלות ומידות אלא הוא מסגל אותם לעצמו בחייו, אך בהחלט הוא נולד עם כוחות נפש מסויימים ונטיות נפשיות מסוימות שישפיעו עליו בעיצוב דמותו.
פניו האמיתיות של יוסף
האחים האמינו שהאחווה בינם לבין יוסף לא הייתה מבוססת אלא על הזעקה: "הַעוֹד אָבִי חָי" (מ"ה, ג). מותו של יעקב מבשר בעיני האחים גם על מותה של האחווה, והם מבקשים להחזיר את יחסיהם עם יוסף אל עלילת הגביע, על הניכור והעונש שהיו גלומים בה. יוסף, לעומתם, מבקש לשכנע את אחיו שלמרות שיעקב כבר אינו בין החיים, הסצנה שאליה יש לחזור היא דווקא סצנת ההתגלות, על האחווה שהייתה אמורה להיוולד בה.
אחריותו וערבותו של יהודה
בסוף ימיו, מברך יעקב את שנים עשר בניו, ושתיים מן הברכות בולטות במיוחד: ברכות יהודה ויוסף. רוב הברכות כוללות פסוק או שניים מצד אחד, ומצד שני, בברכות לשלושת הבנים הראשונים יעקב מאריך בדבריו ומוכיח אותם על מעשיהם. שונות מכך ברכות יהודה ויוסף, בכך שהן ארוכות ומפורטות מצד אחד, ומצד שני אין בהן ולו מילת ביקורת. באשר לברכתו של יוסף, אין כאן הפתעה גדולה, שכן ידוע שהוא בנו האהוב של יעקב. אך לא ברור מהיכן זכה יהודה בכך – הרי עד כה הוא לא נתפש כחביב על יעקב במיוחד?
חובת אבלות מניין?
יהא אשר יהא מקור חובת האבלות, יש לתת את הדעת לנקודה הבאה: בסופו של דבר, החובה להתאבל שבעת ימים - בין אם היא מדאורייתא ובין אם מדרבנן - נשענת על מנהג קדום, שהיה תקף עוד לפני נתינת התורה.
אחוזת קבר
עקב מסביר לבניו שקברי האבות מבטאים את המשך השושלת של עם ישראל ואת מסורת האבות. כאשר אדם נקבר עם אבותיו, הוא מתחבר לאותה שרשרת ארוכה שמעבירה את המסורת מדור לדור.
ויחי יעקב – בארץ מצרים
מלכתחילה הירידה למצרים איננה רק כדי לראות את יוסף או כפתרון לשנות הרעב. נראה, אם כן, כי משפחת יעקב יורדת למצרים, בכוונה תחילה, על מנת לחיות לצדו של יוסף.
שא נא פשע אחיך
קשה לומר שהאחים שיקרו ומתוך כך עולה השאלה איך בדיוק להסביר את הציטוט שהביאו - איפה כתוב בתורה שסיפרו ליעקב אבינו על מכירת יוסף? ואם תאמר שיעקב חקר ומצא את מה שעשו האחים ליוסף, מה הייתה תגובתו? למה התורה לא מספרת לנו את תגובתו של יעקב למכירה? גם מתוך הדברים שעונה להם יוסף "אל תיראו, כי התחת אלוקים אני" מבין יוסף שלא אביו אמר את הדברים - אלה האחים הזכירו את שם אביו על מנת שישאו חן בעיניו, שהם אחרי הכל אחיו…
למה לא נקבר יעקב מיד?
החתם סופר כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה בעשרה בטבת. יום פטירתו היה ב-א' לחג הסוכות, זאת אומרת טו' בתשרי - כמעט שלושה חודשים -שלא הובא יעקב לקבורה!!! נשאלת השאלה, למה התמהמה יוסף כל כך הרבה זמן בקבורתו של אביו?
ישמך א-להים כאפרים וכמנשה
מנהג ישראל, שהאבות מברכים את בניהם בערב שבת בברכת יעקב למנשה ולאפרים, בני יוסף. אולם, פרשתנו מלאה בברכות שחלקן נראות מרשימות ומלאות יותר מאותה ברכה; במה נתייחדה ברכה זו ונבחרה להשתמר לדורות במסורת ישראל?
ברכת יעקב למנשה ואפרים
בישיבת המשפחה בארץ כנען, עסקו האחים בדיבה, קנאה, שנאה ומכירה, והובילו את כל המשפחה, מצרימה. אולם, דווקא בארץ מצרים נחשפו ונתגלו כל הברכות של ארץ ישראל ונחלותיה - וגם קבורת יעקב בקברי אבות, הנחלות ליוסף עם אפרים ומנשה בניו, הברכות לשבטים שמלאות רמזי נחלה - הכל חזון לימים הבאים, הימים האחרים.
לא תקום ולא תטור
מדוע האחים חוששים שוב מפני נקמתו של יוסף, לאחר שכבר בשעת היוודעו אליהם הוא אמר במפורש: "לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים"?
דמעותיו של יוסף
חוסר הקשר בין יוסף ל"אחיו", העדר ההזדהות האישית בין יוסף לבין "אבותיו" וכנען, העדר טקסי אבל והקבורה במצרית - כל אלו נועדו להדגיש את הניגוד למותו של יעקב. התמונה המצטיירת מכל העובדות הללו היא כי יוסף, אף בסוף חייו, נותר נפרד מאחיו, משפחתו, מורשתו ועמו. ייתכן שהוא המנהיג, אך הוא איננו "בן ישראל" כפי שיעקב היה; הוא מנוכר - "אאוטסיידר".
קבלת החלטות
במה שונה המעשה של שמעון ולוי שהרגו את שכם בן חמור יחד עם כל בני עירו בתגובה לכך שאנס וטימא את דינה אחותם ובכך בייש ופגע בכבודה של הבת של גדול הדור ודרך זה גם בכבודם, מהמעשה של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שהתורה משבחת ומציינת כי מעשהו השיב את חמתו של הקב"ה וגרם להמתקת הדין שעם ישראל התחייב בו?
החטא ועונשו
עקב אבינו אינו נוהג חלילה בדרך של 'איפה ואיפה' בין האחים, שאת האחדים מוכיח קשות ואת השאר מברך, אלא כל כוונתו בדברי התוכחה המופנים לשלושת האחים הגדולים, הם בכדי להועיל להם בזה.
פשר 'חזון אחרית הימים' של יעקב
בפרשתנו, אנו קוראים על רצונו של יעקב, בטרם פטירתו מן העולם, לחשוף בפני בניו את הצפוי להם באחרית הימים. יוזמה זו מעוררת עניין מעצם העובדה שהיא יוזמה חדשה שלא ראינו כמוה עד כה. במהלך הספר היינו עדים ל'העברת השרביט' מאברהם ליצחק וממנו ליעקב. אולם, באף אחת מהזדמנויות אלו לא ראה האב צורך להזדקק לקורות בניו באחרית הימים. על מנת להבליט את השוני, נבקש לעמוד על הזדמנויות אלו בחיי אבותיו.
"ויחי יעקב בארץ מגורי אביו"
הגמ' תענית ו: אומרת שיעקב אבינו לא מת ונשאלת השאלה הרי בפרשתנו כתוב במפורש שיעקב אבינו נפטר, ושחנטו אותו, ושהספידו אותו, ושבניו קברו אותו ומה הפשט? כמו"כ ישנה גמ' נוספת שאינה מובנת, (נדרים סד:) אדם שאין לו ילדים חשוב כמת, סומא חשוב כמת, רשע חשוב כמת, עני חשוב כמת ומה הפשט בדברים אלו הרי רואים אנו בחוש שכל הנ"ל חיים וקיימים, אלא שיש להם קשיים, אך מכאן ועד חשובים כמתים לא מובן?
"אני" או "אנחנו"
כולנו חיים בקבוצות שונות, מעגלים קטנים כמשפחה, או חברים לעבודה. ומעגלים רחבים יותר כקהילה, עיר גדולה, וכאומה. לכל אחד יש את אפיו שלו, והדינמקיה הקבוצתית. כיצד נכון ליצור את השילוב הזה? איזה משקל אנו צריכים לתת לפרט בתוך הכלל?
ברכת יעקב למנשה ואפרים
כאשר בא יעקב לברך את מנשה ואפרים, הוא הופך את הסדר שלהם. כזכור, במעמד דומה לזה, של הפיכת סדר בין בכור לצעיר, כבר היה יעקב אל מול יצחק אביו. יעקב הרי כבר שילם על כך מחיר כבד כאשר נאלץ לברוח, וגם רבקה אולצה להפרד ממנו לעולם. מדוע חזר יעקב על אותה טעות?
הבחירה המפתיעה של יוסף
וסף מלמד את אחיו ואותנו שהאדם אינו מכונה. לוחצים אצלה על כפתור ואוטומטית תצא תגובה ידועה מראש. אלוקים ברא את האדם בצלמו והעניק לו בחירה חופשית. יכולת מדהימה להחליט כיצד ייראו חייו ולבחור בכל רגע כיצד לנהוג ואיך להגיב. גם אם פגעו בי והזיקו לי אין זה מחייב שאתמסר לנקמה ורדיפה נגדית. גם אם יש בעולם פיתויים וניסיונות, אין זה מחייב שאכנע להם ואוותר על אמונתי.
"אפרים ומנשה – כראובן ושמעון יהיו לי"
כאשר יעקב יורד למצרים, מטרידה אותו שאלה חשובה: מה יהיה גורלם של שני בניו של יוסף? יוסף אמנם מתאחד עם משפחתו הישנה, אך איחוד מלא הוא בלתי-אפשרי. יוסף נשוי לאישה מצרית - אסנת בת פוטיפרע כהן און, ושני ילדיו גדלו בארמון מצרי. כיצד שני בנים אלו יכולים להיחשב עם שבטי ישראל? כל מטרת ירידתו של יעקב למצרים הייתה איחוד המשפחה, אך אם בני יוסף לא ייכנסו למשפחת יעקב - מה התועלת שבירידתו למצרים?
"ויבך יוסף בדברם אליו"
יוסף הבין מה המחיר שהוא משלם על מעמדו כמשנה למלך. מה שהניע אותו במשך השנים היה החלום להיות במרכז העניינים, אולם כעת הוא גילה, שגם אם מצריים רבים סרים למרותו, הרי שבכל הנוגע ליחסיו עם בני משפחתו, יש לו תלות מוחלטת בשאר המשפחה. הישגיו כמנהיג במצרים לא יכלו לפצותו על השבר המוחלט במערכת יחסיו עם אחיו. ההישג החשוב באמת אינו בחיל או בכוח, כי אם ברגישות אנושית בסיסית.
"אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
לכאורה, לא הצליח יעקב לספר לבניו את העתידות. הוא לא גילה להם מה יקרה בעתיד. עם זאת, התבוננות מעמיקה בדבריו תגלה שהם אכן משקפים ראיית עתידות, אך ראיית עתידות ייחודית.
המשיח יבוא בהיסח הדעת (ה"בעל שם טוב" על הפרשה)
כשכל אחד יודע מהי עבודתו והוא יושב ועוסק בה - זו כבר דרגה שיש לה צליל של אחרית הימים
במקום ההעדר- שם האוצר
איך יתכן שכל הדברים הנפלאים שעם ישראל הגיעו אליהם היו דוקא במצרים, במקום הסתום?
"עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"
"עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"- בפסוק זה רמוזה הגאולה ממצרים
יחד שבטי ישראל
מתי הופכת משפחת יעקב ל'עם'? נראה שזהו תהליך המתרחש החל מהירידה למצרים בפרשת ויגש, ועד לסוף פרשתנו. אולם, אם נרצה למקד הגדרה זו, ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל.
ברכת הצדיק
מסופר על אחד מהמקובלים ש"אינם מקובלים" שהיה נוהג לעבור מעיר לעיר ומכפר לכפר ולפזר את ברכותיו ועצותיו לכל דורש ,ולהבטיח ישועות לכל מבקש...
ממשפחה לעם
ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל