ואני בבאי מפדן
מותה של רחל לא היה רק בבחינת אסון אישי ליעקב, זה היה גם מפנה יסודי בכל תפיסתו את מהלך ההתפתחות של עם ישראל.
ויחי
נושאים בפרשה
ישמך א-להים כאפרים וכמנשה
מנהג ישראל, שהאבות מברכים את בניהם בערב שבת בברכת יעקב למנשה ולאפרים, בני יוסף. אולם, פרשתנו מלאה בברכות שחלקן נראות מרשימות ומלאות יותר מאותה ברכה; במה נתייחדה ברכה זו ונבחרה להשתמר לדורות במסורת ישראל?
ברכת יעקב למנשה ואפרים
בישיבת המשפחה בארץ כנען, עסקו האחים בדיבה, קנאה, שנאה ומכירה, והובילו את כל המשפחה, מצרימה. אולם, דווקא בארץ מצרים נחשפו ונתגלו כל הברכות של ארץ ישראל ונחלותיה - וגם קבורת יעקב בקברי אבות, הנחלות ליוסף עם אפרים ומנשה בניו, הברכות לשבטים שמלאות רמזי נחלה - הכל חזון לימים הבאים, הימים האחרים.
ברכת יעקב למנשה ואפרים
כאשר בא יעקב לברך את מנשה ואפרים, הוא הופך את הסדר שלהם. כזכור, במעמד דומה לזה, של הפיכת סדר בין בכור לצעיר, כבר היה יעקב אל מול יצחק אביו. יעקב הרי כבר שילם על כך מחיר כבד כאשר נאלץ לברוח, וגם רבקה אולצה להפרד ממנו לעולם. מדוע חזר יעקב על אותה טעות?
"אפרים ומנשה – כראובן ושמעון יהיו לי"
כאשר יעקב יורד למצרים, מטרידה אותו שאלה חשובה: מה יהיה גורלם של שני בניו של יוסף? יוסף אמנם מתאחד עם משפחתו הישנה, אך איחוד מלא הוא בלתי-אפשרי. יוסף נשוי לאישה מצרית - אסנת בת פוטיפרע כהן און, ושני ילדיו גדלו בארמון מצרי. כיצד שני בנים אלו יכולים להיחשב עם שבטי ישראל? כל מטרת ירידתו של יעקב למצרים הייתה איחוד המשפחה, אך אם בני יוסף לא ייכנסו למשפחת יעקב - מה התועלת שבירידתו למצרים?
יחד שבטי ישראל
מתי הופכת משפחת יעקב ל'עם'? נראה שזהו תהליך המתרחש החל מהירידה למצרים בפרשת ויגש, ועד לסוף פרשתנו. אולם, אם נרצה למקד הגדרה זו, ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל.
ממשפחה לעם
ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל
יוסף וארץ ישראל
בשעה שבא יוסף לבקר את אביו השוכב על ערש דווי, יעקב פונה ליוסף בדברים, הכוללים גם ברכות לבניו. נושא אחד מרכזי שוזר את כל דברי יעקב ליוסף - ארץ ישראל. יעקב מספר ליוסף על התגלות ה` אליו, בשעה שעמד לעזוב את הארץ, ועל הבטחתו שם ליעקב - ``ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם``