כי עיף אנכי
איך קרה שמביתו של יצחק אבינו, אבי האומה וגם אב שחינך וגידל את יעקב אבינו, יצא ילד מושחת ורשע כמו עשו?
איך קרה שמביתו של יצחק אבינו, אבי האומה וגם אב שחינך וגידל את יעקב אבינו, יצא ילד מושחת ורשע כמו עשו?
ננסה לתהות על קנקנה של הברכה – מדוע מייחסים לה חשיבות כה גדולה? כיצד היא עובדת? שאלה זו העסיקה את רבותינו הראשונים, ונעסוק בה בעקבות האברבנאל.
למעשה, יעקב קיבל הברכות. ולמעשה, עד היום אנו מוצאים כי עשו גביר לאחיו יעקב. ומדוע הדברים הפוכים כל כך. יש להעיר כי יש מסלול לתהליך העניינים. ויש התערבות אנושית היכולה (לקלקל) לשנות בתהליך האמור להתפתח. לזכור כי לרבקה נאמר, ורב יעבוד צעיר. והיא לא סמכה על התהליך להתפתח מעצמו, והיא התערבה להכניס יעקוב תחת עשו, ובזה
כבר רש"י תמה על התלהבותו של יצחק: "והלא אין ריח רע יותר משטף העזים". מה באמת היה הריח שכל כך עינג את יצחק?
סיפור הברכות מאתגר במיוחד. קשה להבין כיצד משפחת יצחק הגיעה לשפל כה נורא עד כדי הונאת האב על ידי אשתו ובנו, תוך ניצול קשיי הראייה שלו. כיצד יעקב פועל במרמה על חשבון אחיו ההולך למלא את מצוות אביו?!
למרות שברור לכל שמגמתו של יעקב היא להטעות את אביו כדי שיקבל את הברכה במקום עשו, חשוב לרש"י להדגיש שיעקב אמנם גרם להטעיית אביו, אך הוא לא הוציא מפיו דברים שיש הכרח לפרשם כדבר שקר במובן המילולי.
מלבד הנזקים שיכולים להיגרם מהשקר, יש גם בעיה מוסרית לרמות, ולכל מעשה פסול מוסרית – יש השלכות.
מה פשר ההתנתקות של יצחק מתחומי הפעילות של אברהם, והמעבר לאזורים הקשורים יותר לישמעאל ולאורח חייו? ניתן לקשור זאת לדברי חז"ל על כך שישמעאל חזר בתשובה ושהאחים חזרו לשתף פעולה, אך נדמה שיש כאן אמירה משמעותית יותר.
הצלחתו של יעקב להונות את אביו וליטול את הברכות שיועדו לעֵשָׂו, מחזקת את התמונה הלא מחמיאה של יצחק, כמי שעיניו הכהות הופכות אותו לטרף קל לתרמית. אולם, קריאה מדוקדקת יותר של סיפורנו תלמד שתמונה זו של יצחק רחוקה מלהיות נכונה.
איך ניתן להסביר שיצחק אבינו אוהב את בנו הרשע עשו, ומעדיף אותו על בנו הצדיק יעקב, בגלל שהוא נותן לו לאכול מהציד שלו?...
למרות שברור לכל שמגמתו של יעקב היא להתעות את אביו כדי שיקבל את הברכה במקום עשו, חשוב לרש"י להדגיש שיעקב אמנם גרם להתעיית אביו, אך הוא לא הוציא מפיו דברים שיש הכרח לפרשם כדבר שקר במובן המילולי.
הלא כל אבא יודע בדיוק מי הם בניו, ואף אם יצליחו להסתיר משהו מהתנהגותם וטבעם, הלא לא יצליחו להערים בצורה כל כך טובה עד שיחשוב עליהם אביהם שהם צדיקים ואילו הם רשעים גמורים….
בחיי האבות אנו מוצאים שלושה מודלים שונים של חיי משפחה. המודל הראשון הוא המודל של אברהם ושרה: הם יצאו ביחד לדרכם מחרן לארץ כנען, שניהם היו קשורים בדבר ה' וחז"ל אף הפליגו ואמרו ששרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות. המודל השני הוא המודל של יצחק ורבקה: הם התחתנו בשידוכו של עבד-אברהם, ורק אחרי שנפגשו בארץ כנען ואחרי שיצחק הביא את רבקה לאוהל שרה אמו - נאמר עליו "ויאהבה". המודל השלישי הוא המודל של יעקב ורחל: הוא התאהב בה על הבאר, ומאותה שעה - אהבתו הייתה נתונה רק לה. לאה, בלהה וזלפה נכפו עליו. לכל אחד מהמודלים הללו יתרונות וחסרונות.
קריאה אובייקטיבית בפרשת תולדות מעוררת שאלות קשות על התנהגותו של יעקב ושל רבקה אמו, דווקא – ובעיקר – בתחום האמת והיושר.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כה, כח). מ"ציד" מתקבלת בהיפוך אותיות האות "צדי" שמסמלת את הצדיק, ואפילו מפסוק זה ניתן ללמוד שעשו לא היה צדיק בפנימיותו אלא רק מהפה אל החוץ. עשו היה "צדי(ק)" רק בפיו אך לא בתוכו ובלבו. הוא אמנם התחזה לצדיק וניסה אף לעשות רושם של חסיד שמדקדק במצוות
אנו חושבים שמי שניתן לו שפע בלי גבול, הוא הצדיק והישר. ומי שלעיתים ניתן לו, ולעיתים פחות, הוא ירוד בדרגתו ולכן לא זוכה לשפע תמידי. אך מבאר רש"י שלא כן הדבר, אלא: "ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין, לא יקרא עליך תגר – אבל הנכרי מחוסר אמנה, בין ראוי לו, בין שאינו ראוי, תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר" דוקא הנתינה המוגבלת, הנתינה מתוך דין מדוקדק, מנת דם הנותנת חיים, אך גם אוספת אותם. חלקי גוף הנלקחים, אך נותנים חיים בחסרונם, יכולים להמסר לבעל אמונה שמצדיק עליו את הדין.
פרשת תולדות עוסקת לכל אורכה בתולדותיו של יצחק. למעשה, זו היא הפרשה היחידה בספר בראשית העוסקת בו. בין היתר, הפרשה מפגישה אותנו גם עם מערכת היחסים המורכבת שהייתה ליצחק עם בניו. במערכת יחסים זו נבקש לגעת בקצרה.
כאשר היו יעקב ועשו קטנים ,השוני ביניהם לא היה ניתן להבחנה, אך כאשר גדלו , גילו את האמת על ההבדל ביניהם. את ההבדל ניתן ללמוד מעניין מכירת הבכורה מעשו ליעקב במחיר של נזיד עדשים.
לדברי המדרש אין הבדל עקרוני בין שתי הברכות של יצחק ליעקב, והברכה השנייה באה רק לאמת ולחזק את הברכה הראשונה. ברם, ניתן להציע הסבר אחר לכפילות הברכות, המתחשב גם בהבדלים השונים ביניהן.
מדוע בקש יצחק מטעמים לפני ברכתו? בארו הראשונים שבקש לענג את גופו כדי שתיהיה נפשו שמחה ומעונגת, כי כאשר מתחזקים כוחות הגוף , מתעוררים כוחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש, כמו שאמרו חז"ל: "אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר (מלכים ב,ג ) ויהי כנגן המנגן
כאשר בוחנים את המעשה בו מצליח יעקב להשיג את הברכה מאביו, ברורות כוונותיהם של רוב הדמויות, חוץ משל רבקה. לא ברור מדוע מנסה רבקה להניע את יעקב לגנוב את הברכה. לאיזו הצלחה יכלה כבר לצפות מהמעשה הזה? האם באמת חשבה להטעות את יצחק, אדם בעל רוח הקודש? האם באמת ציפתה שאחרי שהמרמה יתברר (והלא ברור