הַמַּשְׁקֶה מְשַׁכְלֵל אַךְ הָאוֹפֶה מְקַלְקֵל
הקב"ה נותן לאדם הראשון משימה והיא 'לעובדה לשומרה' דהיינו קח את המציאות המופלאה שלפניך ושכלל אותה יותר ויותר, ומאידך חל עליך איסור לקלקל ולהפסיד את המציאות.
וישב
נושאים בפרשה
נזיר אחיו – בין שמשון ליוסף
מדוע יוסף נהיה נזיר, ומה משמעותה של הנזירות הזאת?
צדיקים – אין להם מנוחה
כאורה, צדיק שעושה טוב אמור לזכות לשלווה ונחת בעולם הזה, כדי שהוא יוכל להשקיע את זמנו ומרצו בלימוד תורה ועבודת ה'. מדוע לא להניח לצדיקים לשבת בשלווה?!
וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו
קריעת בגדים ביוזמת האדם בהיותו לבוש בהם, הוא מעשה דרמתי שמצביע על אירוע רב משמעות שמתרחש כעת וזה משפיע במיידי על התוצאה הדרמתית הזו.
בין דטרמיניזם לבחירה חופשית
כולם עסוקים במעשים אנושיים רגילים אבל במקביל מתרקם מהלך אלוקי גדול שעין אנושית אינה יכולה לצפתו ולהבינו.
לא להסחף אחרי הקהל?
לפעמים, לא צריכים לצאת בזעקה גמורה מול אותה המציאות או התרבות ולדחות אותה מכל וכל, אלא אפשר לקחת אותה ולפתח אותה באופן שנותן לה להשתלב בעבודת ה' ולהוסיף אליה.
יוסף ונרקיסוס
שלוש טרגדיות עובר יוסף, כאשר כל אחת מורידה אותו לדיוטא תחתונה יותר. האם כל הטרגדיות הללו קורות בשל גורמים חיצונים? האם גם ליוסף חלק באסונות המתרגשים עליו?
יצחק אבינו, המשכן וחג החנוכה
נראה שיש שייכות בין חנוכה לבין חנוכת המשכן דווקא, וממילא, לפי דרך המדרש, גם ליצחק אבינו. מדוע חנוכת בית חשמונאי שייכת למשכן, יותר מאשר למקדש ולאברהם אבינו?
ארץ מגורי אביו
מה עושים כאשר המצב הרוחני כולו מושתת על פחדים והפחדות?
יהודה ותמר, יוסף ואשת פוטיפר לדורנו
השיחה ניתנה בסעודה שלישית שבת קודש פרשת וישב ה'תשע"ז, ונערכה על ידי אביעד ברסטל. הסיכום והעריכה לא עברו את ביקורת הרב. השיחה ניתנה בזמנו לבני הישיבה, ומטבע הדברים והנסיבות הופנתה בעיקר לגברים. * פתיחה ה'שפת אמת' בפרשתנו כותב, שניסיונו של יוסף גדול מניסיונותיהם של האבות, כולל מעשה העקדה. הדברים תמוהים, ובדרך כלל אני נוטה לבאר
בזכות יוסף הצדיק
בדברים הבאים ננסה לעמוד על דמותו ותפקידו של יוסף כפי שרואה אותם רבינו, אור החיים הקדוש, ועל הסיבה בגינה יוסף זכה לדברים אלו דווקא. כפי שנראה, הדברים נעוצים במידת היסוד שנקשרה בקשר אמיץ עם יוסף, וגם לכינוי 'יוסף הצדיק' לו זכה יוסף בן יעקב.
שררה שהיא עבדות
כפי שבסיפור המכירה יוסף מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אביו, כך בסיפור אשת פוטיפר הוא מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אדוניו. כפי שאחי יוסף מסירים ממנו את כותנתו לפני שהם משליכים אותו לבור, כך אשת פוטיפר מסירה ממנו את בגדו לפני שהוא מושלך לבור. כפי שיוסף זוכה להיות מופקד על בית פוטיפר לאחר שהושלך לבור, כך יוסף זוכה להיות מופקד על בית פרעה לאחר שיצא מבור הכלא. הדמיון הרב שבין שני ה'בורות' של יוסף, מרמז שלא מדובר בהתרחשות אקראית אלא ביד ההשגחה. אך מה ראה ה' לגרום להשלכת יוסף שוב ושוב אל הבור? ואם ה' חפץ בהשפלתו, מדוע הוא מסייע לו פעם אחר פעם לשוב למעמד של הנהגה?
"הנה כי אין לדחות הקטנים מפני הגדולים"
האם לא רצוי שהמשפחה שמקימה את בית ישראל תהיה משפחה שלווה ו'מושלמת', שכל מה שהיא מתעסקת בו זה בניית עם ישראל?
"וירד יהודה"
מלך ישראל, כפי שאומרת הגמרא בתחילת הפרק השני של סנהדרין, גם הוא עומד למשפט ונידון כמו כולם. מעשיו של יהודה מלמדים אותנו שגם המלך צריך לתת דין וחשבון על מעשיו ולקחת אחריות על טעויות שיעשה. לעומת מלכי אומות העולם, מלך ישראל מחויב לחוק ולסדר כמו שאר העם. אסור למלך להרגיש מורם מהעם, אלא חובה עליו לתת דין וחשבון על החלטותיו.
"ונראה מה יהיו חלומותיו"
לדברי הרמב"ם, ההשגחה על הרחוקים ביותר מקרבת א-להים קרובה להשגחת ה' על בעלי החיים, להם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה על המין. המשמעות שאדם נתון למקרים היא, לכאורה, שלא רק במקרה שאדם נרצח במזיד או בשוגג על ידי אדם אחר, הדבר אין נובע בהכרח מכך שהקדוש ברוך הוא החליט שקיצו של אדם זה הגיע. גם כאשר מישהו נפגע באסון טבע או במחלה, אין זה בהכרח מחמת החלטת הקדוש ברוך הוא לפגוע באדם מסוים אלא ניתן ליחס זאת למקריות, מכיוון שרוב בני האדם נתונים למקרים. האם האחים נהגו כפי שנהגו רק בשביל לוודא שיוסף אינו נתון למקרים אלא אכן מיועד לגדולות?
ויוסף הורד מצרימה
מדע לא גילו ליעקב מה שקרה ליוסף? ומדוע לא ניסו להחזירו?
"אלה תֹלדות יעקב"
לפי פירושו של זה הרשב"ם, צריך לקרוא מחדש את ספר בראשית כולו, כשהסיפורים כלולים בתוך ספרי התולדה. בהתאם לכך, עלינו להיפרד מהקריאה המוטעית של רשימות התולדה כקטעי קישור בין הסיפורים.
נראה מה יהיו חלומותיו!
"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה יהיו חלומותיו" (בראשית לז. יח-כ) איך אפשר לחשוב על השבטים הקדושים שהגיעו לשפלות כזו לרצוח את אחיהם הצדיק יוסף? איך ניתן בכלל לתאר את השנאה
למשמעותם של שני הבורות בפרשה
נדמה כי מטרת השימוש במילה 'בור' לתיאור בית הסוהר, מטרתה להנגיד בין הבורות הללו. נעמוד על הנגדה זו.
ההבדל בין שנאה לקנאה
מה יש לקנא על חלום יוסף? אפשר לכעוס אבל מה הקשר לקנאה? יוסף חולם חלום בו אלומתו קמה וגם ניצבה והאלומות מסתובבות סביבה ומקיפות אותה ומשתחוות. שנאמר "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותכם ותשתחוונה לאלומתי" (בראשית לז.ז) מסביר רמב"ן: "עניין החלום באלומות כי הראוהו שעל ידי אלומות
מעמק חברון לעמק דותן – בעקבות יוסף ובעקבות המדרש
מסעו של יוסף מבית אביו ומעמק חברון לשכם ולדותן לראות את שלום אחיו מפגיש את הקורא עם שלושה מקומות חשובים באזור ההר, וכן עם משהו מחיי הרועים, שיירות הסוחרים וחיית השדה. הגיאוגרפיה ותמונות החיים שבעקבותיה הם לחם חוקם של שוחרי ה'ריאליה' המקראית, ובצדק עטו הללו על הסיפור בשמחה. אך המסע היה גם ראשיתו של תהליך היסטורי חשוב - גלות מצרים, והוא אף רצוף בבעיות מוסר כבדות משקל, ובשל כך הוא מעסיק מאד את חכמי המדרש הנוהגים לבחון אירועים בעיקר משתי נקודות מבט אלו - היסטורית ומוסרית. במאמר זה נעסוק מעט ביחס שבין שתי בחינות אלו - ה'ריאליסטית' והמדרשית - ובשאלה, האם קיימים ביניהן קשרים ונקודות מפגש או שמא הן דרכים מקבילות ללא כל נקודת מפגש.
המבחן לרוצה להיות מלך
חשבתי לומר בעה"י שכאשר יוסף הצדיק סיפר לאחיו את חלומו ממנו משתמע שימלוך עליהם, הם חשבו בתת מודע שלהם שמלך אמיתי הוא כזה שקודם כל מסוגל למשול ביצרו וללכת בדרך המל"ך (מח, לב, כבד), היינו להשליט את המח (נשמה, חכמה, בינה ודעת) על הלב (דיבור, נפש ורוח) ואת שניהם על הכבד (תאוות, דחפים ויצרים), ולצורך
"הקרב על התודעה"
"ירושלים בירת ישראל" הכריזו השבוע, כותרות החדשות. בוקר טוב עולם.. שלום אנחנו כאן, אמנם חדשים.. לא, לא מאתמול, רק שבעים שנה, ואף אל פי כן חשוב לנו לקבל הכרה על המציאות שלנו בעשרות השנים האחרונות. קולות עלו מימין ומשמאל.. מדוע זה רלוונטי ההכרזה הזו? את המציאות בשטח היא לא תשנה, ירושלים בלתי ניתנת לערעור, עם או בלי שגרירות. ולא עומדות על הפרק לא חלוקה ולא התנתקות.. אז בשביל מה? למי זה יעזור, ולמה זה נצרך?
גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם- אופן מימושה של גזרת השעבוד במצרים
בקש להראות כי במהלך העלילה, שאמורה להיות תלויה בלעדית במעשי אנוש, מסמן המקרא כי ה' עוקב אחר המתרחש במטרה להבטיח את סיומה במימוש הבטחתו.
אסון או נס?
מנין שאפשר להודות על נס יחסי?
על הקנאות
תמר יודעת שאם הניסיון ייכשל, היא תישרף, והיא לוקחת את הסיכון הזה (בדומה לחנניה, מישאל ועזריה שנכנסו לכבשן האש). לעומתה, אשת פוטיפר מנסה לשכנע את יוסף, וכאשר הוא מסרב והדברים עומדים להתפרסם (הרי יוסף ברח בלי מעילו העליון אל השוק!), היא מאשימה את יוסף במקום לקחת את האחריות עליה. שני הבדלים אלו קריטיים ביותר, וחשוב לזכור אותם כאשר בוחרים לבצע מעשה לא לגיטימי עם כוונה לגיטימית – זו בעצם קנאות.
יוסף ואשת פוטיפר
חז"ל מתייחסים לניסיון שעמד בפני יוסף כאל ניסיון גדול וקשה. גם בפסוקים תופס סיפור אשת פוטיפר נתח נכבד ומשמעותי, שאינו מאפשר להחשיבו כשולי. ה"שפת אמת" רואה בסיפור זה מפתח חשוב ומשמעותי, הן לאדם הפרטי המבקש לעבוד את ה' ולהסיר מכשול מדרכו, והן לכל עם ישראל בגלות מצרים - כלשונו: "וזה היה הכנה לכל הגלות".
יוסף: מבית פוטיפר לבית האסורים
כשאנו באים לבחון את האירועים השונים שעברו על יוסף ממכירתו ועד לפגישתו המחודשת עם אביו, עומדת לנגד שאלה חשובה: האם יש משמעות לאירועים אלו בפני עצמם, או שמא כל אותם אירועים רק מכוונים לתכלית אחת מתוכננת מראש?
פשר החלומות
"ויחלום יוסף חלום...ויחלום עוד חלום...והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי..." נושא פשר החלומות מרתק ומוכיח את המימד הרוחני שבבריאה.
כיבוד אב של יוסף
מדוע התורה מאריכה לספר את המסירות של יוסף לכיבוד אב?
כי אם זכרתני אתך
מדוע בטח יוסף בשר המשקים ולא בקב"ה? ואם אכן הייתה לו סיבה - מדוע נענש?
הזכרת שם ה' והיעלמותו
פרשתנו היא פרשת מפתח בתיאור קורות משפחת יעקב - בה מתואר האסון הגדול שפקד את המשפחה, השלכת יוסף לבור ע"י אחיו. זוהי פרשה מלאת תהפוכות. התהפוכות הרבות של פרשה זו מתבטאות בתורה באמצעות הזכרת שם ה' ואי-הזכרתו.
פרשת וישב – לקחת אחריות
כולם מדברים על שינוי, אך מעטים מנסים לבצעו, ומתי מעט מצליחים. מדוע?
פשר החלומות, כבוד ואחריות
הכבוד חשוב כדי שתהיה יכולת הנהגה, על מנת שהמלך המנהיג יוכל להשפיע, אבל צריך להיזהר אתו. הכבוד איננו התכלית, הוא רק כלי שבעזרתו יהיה ניתן להוביל את העם לחוף מבטחים.
פרשת וישב – המלחמה ביצר
אחת הדוגמאות החריפות ביותר לעמידה בפני היצר מצויה בפרשתנו. בגלל עמידתו של יוסף בפיתויה של אשת פוטיפר - הוא מכונה לדורות בשם 'יוסף הצדיק'. חז"ל ביקשו לבחון את התהליכים שעברו על יוסף ברגעי הנסיון.
מידה כנגד מידה בפרשת וישב
פרשת וישב מלמדת אותנו את הכלל של מידה כנגד מידה במספר דוגמאות.
"וימאן להתנחם"
מדוע ממאן יעקב להתנחם? למה יעקב התאבל יותר מהזמן הרצוי לאבל?
הוי דן לכף זכות
החשדנות פוגעת בשלושה - בחושד, בנחשד ובחברה כולה.
הנהגה ישרה והנהגה פתלתלה
מה עושה סיפור יהודה ותמר באמצע מאורעות יוסף?
הבלגה בעת הצורך
התמודדות יעקב עם עשו ולבן הייתה כאין וכאפס לעומת התמודדותו עם הבעיות במשפחתו.