אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו
כיצד ניתן להסביר את המדרש על יוסף באופן שיתאים להבנה על השילוב בין בטחון לבין השתדלות?
מקץ
נושאים בפרשה
הבהמיות שבעולם הזה
התורה של רבי נחמן על "ויהי מקץ" מנהלת מלחמה סבוכה נגד הדמיונות.
פתרונות יוסף ומטרתו במפגש עם אחיו
משהו עמוק בנפשו של יוסף עצר בעדו מלהתוודע אל אחיו בשעה זו, ופירושו של המחסום הנפשי הזה התבהר רק בעקבות נאומו של יהודה, המופיע בפרשה הבאה
למה פעל יוסף להגשמת החלומות אשר חלם?
מה הקשר בין זה שזכר יוסף את החלומות אשר חלם, ובין האשמותיו את אחיו שהם מרגלים?האם ניתן לתאר את יוסף כנקמן? למה חשוב ליוסף שיתגשמו החלומות? האם עודף גדולה הוא? ואם כבר, אז התגשם רוב החלום, הנה רוב אחיו השתחוו לו, למה לפעול ולגרום שגם אחיו הקטן ישתחווה לו, וגם אביו ואמו יבואו וישתחוו לו (אולי מתייחס החלום לבלהה)
שפת לא ידעתי אשמע
מה מפחיד או מדיר שינה בחלום פרעה עד כדי כך שמתפעמת רוחו של פרעה? בסך הכל שיבולים שאוכלות שיבולים אחרות… ופרות שאוכלות פרות אחרות… מה כל כך מפעים או מדיר שינה? וגם מה העניין דווקא המספר שבע?
חלומות ופתרונותיהם
כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות - פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות - עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?
פתרון חלומות פרעה
מהו ההבדל העקרוני בין פתרונו של יוסף לבין פתרונותיהם של החרטומים? מדוע דווקא פתרון יוסף מצא חן בעיני שליט פרעה?
"מקץ שנתיים"– מה הקשר לחנוכה?
עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה. נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.
"ועל הישנות החלום" – חופש הבחירה בפתרון
מדוע פרעה חולם שני חלומות ? חלום הפרות וחלום השבלים? מדוע חרטומי מצרים האמונים על פתרון חלומות לא הצליחו לפתור את החלומות? וכי פתרון של שנות שבע ורעב הוא פתרון כל כך לא סביר לפרות שענינן בשר ולשבלים שענין תבואה, עד כי נזקקו לפתרונות משונים אחרים?
"יעשה פרעה ויפקד פקידים" – מפתרון לשלטון
כיצד ידע פרעה שפתרון יוסף הוא הנכון? מדוע כל הפתרונות שהוצעו לפרעה לא נתפסו סבירים בעיניו?
חלום פרעה ושאלתו ליוסף
מספר המדרש: (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין" אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו (יוסף): אתה על אלהיך, אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם (כמו שכתוב, מא, א): "ופרעה חלם והנה עומד על היאור", אבל הצדיקים - אלהיהם מתקיים עליהם (כמו שכתוב, כח, יג):
ראיית הנולד
פרעה חולם שני חלומות שונים, שיש בינםמכנה משותף: א. פרות רעות בולעות פרות טובות. ב. שיבולים דקות בולעות שיבולים בריאות. יוסף בפתרונו קובע נחרצות "חלום פרעה אחד הוא" - הפרות והשבלים הטובות מסמלים את שנות השובע במצרים, והפרות והשבלים הרעות מסמלים את שנות הרעב במצרים. יוסף בעצמו עונה מיד על שאלה מתבקשת "ועל השנות החלום"
מה שהגיד לפרעה ומה שהראה לו
נאמר בפרשה "את אשר הא-לקים עושה הגיד לפרעה" (בראשית מ"א\כ"ה). כאן נאמר - "הגיד לפרעה", ומדוע כאשר מדובר על הפרות הרעות ושנות הרעב - נאמר "אשר הא-לקים עושה הראה את פרעה"? אלא, ידוע על פי הגמרא במסכת שבת, כי "מעולם לא יצתה מידה טובה מפי הקב"ה וחזר בו", כלומר - הבטחה היוצאת מפי הקב"ה -
מדוע נפעם פרעה בבוקר
כתוב על פרעה - "ויהי בבוקר ותפעם רוחו". על פי הרמב"ן, פעימת רוחו, התפעמותו והתרגשותו של פרעה - היתה דווקא בבוקר. וכל כך למה? הנה, בידוע הוא כי יוסף נשתחרר מבית האסורים בראש השנה. עוד ידוע מן הגמרא, כי בראש השנה נידונים בני אנוש לפני כסא הכבוד, בזה הסדר: אומות העולם - בלילה, ועליהן נאמר