צדיקים – אין להם מנוחה
כאורה, צדיק שעושה טוב אמור לזכות לשלווה ונחת בעולם הזה, כדי שהוא יוכל להשקיע את זמנו ומרצו בלימוד תורה ועבודת ה'. מדוע לא להניח לצדיקים לשבת בשלווה?!
וישב
נושאים בפרשה
בין דטרמיניזם לבחירה חופשית
כולם עסוקים במעשים אנושיים רגילים אבל במקביל מתרקם מהלך אלוקי גדול שעין אנושית אינה יכולה לצפתו ולהבינו.
שררה שהיא עבדות
כפי שבסיפור המכירה יוסף מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אביו, כך בסיפור אשת פוטיפר הוא מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אדוניו. כפי שאחי יוסף מסירים ממנו את כותנתו לפני שהם משליכים אותו לבור, כך אשת פוטיפר מסירה ממנו את בגדו לפני שהוא מושלך לבור. כפי שיוסף זוכה להיות מופקד על בית פוטיפר לאחר שהושלך לבור, כך יוסף זוכה להיות מופקד על בית פרעה לאחר שיצא מבור הכלא. הדמיון הרב שבין שני ה'בורות' של יוסף, מרמז שלא מדובר בהתרחשות אקראית אלא ביד ההשגחה. אך מה ראה ה' לגרום להשלכת יוסף שוב ושוב אל הבור? ואם ה' חפץ בהשפלתו, מדוע הוא מסייע לו פעם אחר פעם לשוב למעמד של הנהגה?
"ונראה מה יהיו חלומותיו"
לדברי הרמב"ם, ההשגחה על הרחוקים ביותר מקרבת א-להים קרובה להשגחת ה' על בעלי החיים, להם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה על המין. המשמעות שאדם נתון למקרים היא, לכאורה, שלא רק במקרה שאדם נרצח במזיד או בשוגג על ידי אדם אחר, הדבר אין נובע בהכרח מכך שהקדוש ברוך הוא החליט שקיצו של אדם זה הגיע. גם כאשר מישהו נפגע באסון טבע או במחלה, אין זה בהכרח מחמת החלטת הקדוש ברוך הוא לפגוע באדם מסוים אלא ניתן ליחס זאת למקריות, מכיוון שרוב בני האדם נתונים למקרים. האם האחים נהגו כפי שנהגו רק בשביל לוודא שיוסף אינו נתון למקרים אלא אכן מיועד לגדולות?
ויוסף הורד מצרימה
מדע לא גילו ליעקב מה שקרה ליוסף? ומדוע לא ניסו להחזירו?
גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם- אופן מימושה של גזרת השעבוד במצרים
בקש להראות כי במהלך העלילה, שאמורה להיות תלויה בלעדית במעשי אנוש, מסמן המקרא כי ה' עוקב אחר המתרחש במטרה להבטיח את סיומה במימוש הבטחתו.
יוסף ואשת פוטיפר
חז"ל מתייחסים לניסיון שעמד בפני יוסף כאל ניסיון גדול וקשה. גם בפסוקים תופס סיפור אשת פוטיפר נתח נכבד ומשמעותי, שאינו מאפשר להחשיבו כשולי. ה"שפת אמת" רואה בסיפור זה מפתח חשוב ומשמעותי, הן לאדם הפרטי המבקש לעבוד את ה' ולהסיר מכשול מדרכו, והן לכל עם ישראל בגלות מצרים - כלשונו: "וזה היה הכנה לכל הגלות".
יוסף: מבית פוטיפר לבית האסורים
כשאנו באים לבחון את האירועים השונים שעברו על יוסף ממכירתו ועד לפגישתו המחודשת עם אביו, עומדת לנגד שאלה חשובה: האם יש משמעות לאירועים אלו בפני עצמם, או שמא כל אותם אירועים רק מכוונים לתכלית אחת מתוכננת מראש?
כי אם זכרתני אתך
מדוע בטח יוסף בשר המשקים ולא בקב"ה? ואם אכן הייתה לו סיבה - מדוע נענש?
הנהגה ישרה והנהגה פתלתלה
מה עושה סיפור יהודה ותמר באמצע מאורעות יוסף?
הקשר בין הדלקת נר חנוכה לבורו של יוסף
בסוגיית חנוכה בגמרא, מופיעות שתי מימרות של ר' תנחום: אחת בהלכה, ואחת באגדה. בהלכה - "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי", ומיד לאחריו באגדה, לגבי הבור שאליו נזרק יוסף - "מאי דכתיב 'והבור ריק אין בו מים'?, ממשמע שנאמר: 'והבור ריק' איני יודע שאין בו מים? אלא מה ת"ל 'אין בו
מידת הבטחון, ויוסף
נאמר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו - זה יוסף, ולא פנה אל רהבים - על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, נתווסף לו שתי שנים" (מדרש רבה). מאמר זה תמוה משתי בחינות: האחת - מדוע הוא פותח בשבחו של יוסף ("אשרי הגבר"), ואחר כך מספר בגנותו? והשנית - הרי נאמר "וברכך ה' א-לקיך בכל
בחירתו החופשית של יוסף
על מכירת יוסף קשה מדוע האחים שקרו את אביהם וניסו, באמצעות טבילת כתונת הפסים בדם שעיר העזים, לשכנעו שיוסף נטרף, ומדוע לא גילה הקב"ה ליעקב את האמת? על שתי השאלות ניתן לענות ב"חדא מחתא" ולהסביר כי האחים ידעו שגורל ההורים של הנעדרים מר מגורלם של ההורים השכולים. לכן מתוך כוונה טובה ניסו להסתיר את האמת