כי עיף אנכי
איך קרה שמביתו של יצחק אבינו, אבי האומה וגם אב שחינך וגידל את יעקב אבינו, יצא ילד מושחת ורשע כמו עשו?
תולדות
נושאים בפרשה
יעקב ועשו
למעשה, יעקב קיבל הברכות. ולמעשה, עד היום אנו מוצאים כי עשו גביר לאחיו יעקב. ומדוע הדברים הפוכים כל כך. יש להעיר כי יש מסלול לתהליך העניינים. ויש התערבות אנושית היכולה (לקלקל) לשנות בתהליך האמור להתפתח. לזכור כי לרבקה נאמר, ורב יעבוד צעיר. והיא לא סמכה על התהליך להתפתח מעצמו, והיא התערבה להכניס יעקוב תחת עשו, ובזה
צמיחתו הרוחנית של יעקב
מה הפך את יעקב מאותו "בן קטן", מאותו "איש תם", לאדם שיכול להתמודד עם העולם החיצוני על כל קשייו?
"בא אחיך במרמה ויקח ברכתך"
מלבד הנזקים שיכולים להיגרם מהשקר, יש גם בעיה מוסרית לרמות, ולכל מעשה פסול מוסרית – יש השלכות.
יצחק, עשו והשדה
מה פשר ההתנתקות של יצחק מתחומי הפעילות של אברהם, והמעבר לאזורים הקשורים יותר לישמעאל ולאורח חייו? ניתן לקשור זאת לדברי חז"ל על כך שישמעאל חזר בתשובה ושהאחים חזרו לשתף פעולה, אך נדמה שיש כאן אמירה משמעותית יותר.
שתי ברכות לשני בנים
הצלחתו של יעקב להונות את אביו וליטול את הברכות שיועדו לעֵשָׂו, מחזקת את התמונה הלא מחמיאה של יצחק, כמי שעיניו הכהות הופכות אותו לטרף קל לתרמית. אולם, קריאה מדוקדקת יותר של סיפורנו תלמד שתמונה זו של יצחק רחוקה מלהיות נכונה.
כי ציד בפיו
איך ניתן להסביר שיצחק אבינו אוהב את בנו הרשע עשו, ומעדיף אותו על בנו הצדיק יעקב, בגלל שהוא נותן לו לאכול מהציד שלו?...
"איש יודע ציד איש שדה"
גם את החיים הטבעיים יש שתי דרכים שונות לחיות. במסגרת היהדות ניתן למצוא דוגמאות וביטויים שונים לעבודת ה' בטבע, אך כולם נעשים באופן מסודר: פעם בשנה, ביום הכיפורים, נשלח השעיר לעזאזל למדבר. פעם בשנה, אנחנו חוזרים לבקש כפרה באמצעות החזרה לטבע. עם זאת, החזרה אל הטבע יכולה להיעשות גם באופן נוסף, בדרך בהמית. האדם יכול לשכוח את טבעו ולהתנהג באופן מופקר משולל כל רסן. הגמרא בחגיגה (טז.) משווה בין בני האדם לבהמות, שהרי אדם שלא ייזהר עלול להידמות לבהמה. גם החזרה לטבע צריכה להיעשות באופן מבוקר וזהיר.
כי ציד בפיו
הלא כל אבא יודע בדיוק מי הם בניו, ואף אם יצליחו להסתיר משהו מהתנהגותם וטבעם, הלא לא יצליחו להערים בצורה כל כך טובה עד שיחשוב עליהם אביהם שהם צדיקים ואילו הם רשעים גמורים….
תתן אמת ליעקב
מידתו של יעקב היא מידת התפארת, המידה העומדת בין מידת הגבורה והחסד, וכך היא גם מידת האמת שלו – לא מדובר באמת טרנסצנדטית ומוחלטת אלא באמת קיומית, שמחוברת למציאות.
שלושה סוגי נישואין
בחיי האבות אנו מוצאים שלושה מודלים שונים של חיי משפחה. המודל הראשון הוא המודל של אברהם ושרה: הם יצאו ביחד לדרכם מחרן לארץ כנען, שניהם היו קשורים בדבר ה' וחז"ל אף הפליגו ואמרו ששרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות. המודל השני הוא המודל של יצחק ורבקה: הם התחתנו בשידוכו של עבד-אברהם, ורק אחרי שנפגשו בארץ כנען ואחרי שיצחק הביא את רבקה לאוהל שרה אמו - נאמר עליו "ויאהבה". המודל השלישי הוא המודל של יעקב ורחל: הוא התאהב בה על הבאר, ומאותה שעה - אהבתו הייתה נתונה רק לה. לאה, בלהה וזלפה נכפו עליו. לכל אחד מהמודלים הללו יתרונות וחסרונות.
בין עשיו לדוד
מדוע חז"ל טורחים למצוא לעשיו חטאים רבים כל כך? כמובן, אפשר לטעון שבעקבות בחירת יעקב להיות ממשיכם של יצחק ואברהם, והעובדה שבפסוקים לא מספיק ברורה הסיבה לכך, חז"ל ניסו ללמד קטגוריה על עשיו. אנו נלך בכיוון שונה.
"תתן אמת ליעקב"
קריאה אובייקטיבית בפרשת תולדות מעוררת שאלות קשות על התנהגותו של יעקב ושל רבקה אמו, דווקא – ובעיקר – בתחום האמת והיושר.
שני חידושים אישיים על פרשת "תולדות"
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כה, כח). הפסוק מלמד אותנו בעה"י דבר מענין. רמת האהבה שהיתה ליצחק ורבקה כלפי בנם יעקב היתה פחות או יותר שווה וכך היה גם באהבתם כלפי עשו, שנאמר: "אשתו כגופו" (יבמות סב:), שהרי חייב לומר שבדרגתם הגבוהה קליטת המציאות שלהם היתה מיושרת לאמת
שתי מחשבות על פרשת "תולדות"
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כה, כח). מ"ציד" מתקבלת בהיפוך אותיות האות "צדי" שמסמלת את הצדיק, ואפילו מפסוק זה ניתן ללמוד שעשו לא היה צדיק בפנימיותו אלא רק מהפה אל החוץ. עשו היה "צדי(ק)" רק בפיו אך לא בתוכו ובלבו. הוא אמנם התחזה לצדיק וניסה אף לעשות רושם של חסיד שמדקדק במצוות
"תתן אמת ליעקב"
באופן פרדוקסלי, נתפס יעקב בכתבי החסידות כמייצג דווקא את מידת האמת - "תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם". מדוע דווקא יעקב, שבא במרמה לגזול את ברכת עשו, נתפס כמייצג של מידת האמת?
אהבה במקום קנאה
במובן מסוים, ניתן להבין את עשו: כל חייו הוא טורח ומכבד את אביו, מאכילו ומשקהו, כדי להגיע לרגע שבו יקבל את הברכה, וברגע אחד בא יעקב וגונב את עמל חייו, את ברכתו.
בין יצחק וליעקב
פרשת תולדות עוסקת לכל אורכה בתולדותיו של יצחק. למעשה, זו היא הפרשה היחידה בספר בראשית העוסקת בו. בין היתר, הפרשה מפגישה אותנו גם עם מערכת היחסים המורכבת שהייתה ליצחק עם בניו. במערכת יחסים זו נבקש לגעת בקצרה.
יעקב אביו וקניית הבכורה
פרשתנו מתחילה בלידת יעקב ועשו, ממשיכה בתיאור "איש שדה" מול "איש תם יושב אוהלים", ולאחר מכן עוברת לסיפור מכירת הבכורה על מנת להמחיש לנו את התנהגות האחים האלו ואת הניגוד הבולט ביניהם. בסיפור זה יעקב אבינו לא נראה כל כך תם. נראה שהוא משתמש בכמעט-מניפולציות ובעובדה שעשו עייף, על מנת לקנות ממנו את הבכורה. גם בסיפור מכירת הברכות יעקב אינו מוצג באור חיובי במיוחד, אך בשיחה זו נתמקד בסיפור הבכורה.
לדמותו של יצחק
אברהם ויעקב, גדלו בבתים בהם היה נוכח גורם שלילי. אברהם אבינו גדל בביתו של נחור, שהיה מלא בעבודה זרה, ואף יעקב גדל לצדו של עשו הרשע, ובהמשך יחד עם לבן. לעומתם, גדל יצחק אבינו בבית "מושלם", התחנך אצל אברהם אבינו במנותק מכל התרבות הכוללת (ואף לא יצא מארץ ישראל)...
מטל השמים ומשמני הארץ
כאשר היו יעקב ועשו קטנים ,השוני ביניהם לא היה ניתן להבחנה, אך כאשר גדלו , גילו את האמת על ההבדל ביניהם. את ההבדל ניתן ללמוד מעניין מכירת הבכורה מעשו ליעקב במחיר של נזיד עדשים.
תולדות – "זה" ו"אנכי"
בין שמותיו של הקדוש ברוך הוא, שניים מציינים את מלכותו בעולמות שברא: "זה" ו"אנכי". כשהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם הזה הוא נקרא "זה", כמו בכתוב "ואמר ביום ההוא הנה א-לוהינו זה", בהנהגת העולם הבא, שיש בו גילוי פנים אל פנים, נקרא "אנכי", כמו ב"אנכי ה' א-לוהיך"...
אהבה במקום קנאה (לפרשת תולדות ולהפטרת שבת ערב ראש חדש)
שלא כמו עשו, יונתן מלמדנו כיצד יש לוותר על הכבוד, וכיצד יש לאהוב ולמסור את הנפש האחד כלפי רעו הטוב ממנו
הלעיטני נא מן האדם האדם הזה
"הלעיטני נא מן האדם האדם הזה" 1)מה זה נא? 2)נזיד עדשים מבושל, צבעו אדום? 3)מה פתאום מבקש עשו בלשון 'נא' ממש לא מתאים לו כמו שאמר אח"כ "יקום אבי..." תשובה אחת. 'נא' שבכאן פירושו חצי מבושל. כמו בעניין קרבן פסח. נמצא שעשיו, לחוץ היה לאכול מיד בעוד התבשיל חצי מבושל שצבעו עדיין אדום וזאת בדרישה
"ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד
מה ראה יעקב לקנות את הבכורה מעשיו? ומה הועילה בעצם קניית הבכורה ליעקב?
כוונתה של רבקה
כאשר בוחנים את המעשה בו מצליח יעקב להשיג את הברכה מאביו, ברורות כוונותיהם של רוב הדמויות, חוץ משל רבקה. לא ברור מדוע מנסה רבקה להניע את יעקב לגנוב את הברכה. לאיזו הצלחה יכלה כבר לצפות מהמעשה הזה? האם באמת חשבה להטעות את יצחק, אדם בעל רוח הקודש? האם באמת ציפתה שאחרי שהמרמה יתברר (והלא ברור
עשו לא היה רשע מבטן
פרשת תולדות מספרת על לידתם וחייהם של יעקב ועשיו. על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" אומרים חז"ל שכבר בהיותם ברחם אימם נתגלו אצל יעקב ועשיו נטיות מנוגדות - יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשיו נמשך לבית עבודה-זרה. כמו-כן אומרים חז"ל, שהשניים רבו סביב "נחלת שני עולמות". נשאלת השאלה מדוע הייתה ביניהם מריבה בעניין זה, והלוא השאיפות השונות של
מדוע נקרא עשו אדום?
התורה אומרת שעשו אדום משום שביקש מיעקב לתת לו מעט מ"האדום האדום הזה". זה נראה מעט מוזר. בגלל צורת הביטוי הזו נקבע בתורה שמה של אומה שלמה? בגלל האפיזודה הזו? חז"ל מפרשים שיעקב הכין את נזיד העדשים ליצחק אביו מפני שאברהם נפטר באותו היום. נהוג שמנחמים אבל בתבשיל של עדשים. ברור שגם עשו ידע שאברהם