יעקב תיקן תפילת ערבית
הגמרא בברכות אומרת שתפילות כנגד אבות תקנום. נעמוד על התפילות הללו של האבות ועל המשמעות שלהן.
הגמרא בברכות אומרת שתפילות כנגד אבות תקנום. נעמוד על התפילות הללו של האבות ועל המשמעות שלהן.
העובדה שהעקרות פוקדת את אימהותינו היא די מפתיעה, שכן היינו מצפים שהקדוש ברוך הוא דווקא ייתן שכר להולכים בדרכו ויפקוד אותם בזרע. מדרש בראשית רבה בפרשת לך לך מביא כמה הסברים לעקרות האימהות. ננסה להעמיק באחד מן ההסברים הללו ולעמוד מתוכו על חלק מדרכי הנהגת ה' את עולמו.
פירושים רבים נאמרו בהסבר המסר והמשמעות של חלום הסולם, ולהלן נעסוק בכמה תורות שפירשו את החלום כעוסק בסוגיית ההתמודדות עם תקופות קושי ומשבר.
הרמז אותו נלמד, רואה את כל סיפור סולם יעקב כמשל להתמודדות עם היצר הרע. מתוך עיון ברמז הזה נראה אלו דרכים מציע רבינו להתמודדות עם היצר – התמודדות שכל אחד חווה כחלק בלתי נפרד מחייו.
על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם" מובא ברש"י בשם המדרש: "לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ". ה"שפת אמת" מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז"ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? "ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית - מה עניין קפיצת הארץ לכאן"?
סיפור אהבת יעקב לרחל, התופס מקום מרכזי בפרשתנו, הוא מן העלילות המפותחות ביותר בתורה ביחסי איש ואישה. ננסה לעמוד על חלקה הראשון והמרכזי של מערכת יחסים זו, כפי שהיא עולה מתוך הפרשה.
כאשר יעקב יוצא חרנה, הוא 'פוגע במקום'. במבט ראשון - יש לפנינו תיאור היסטורי, היכן לן יעקב. אך חז"ל קראו פסוקים אלו כתיאור רוחני - יעקב מתפלל לה'.
מפשט הכתוב אנו למדים, שמגמת הליכתו של יעקב היתה לחרן, אולם במדרש נזכרת מחלוקת האם יעקב כבר הגיע לחרן ואז נזכר ששכח דבר מה וחזר ל"מקום", או שאכן היה הדבר בדרכו לחרן. לדעה שאכן חזר על עקביו, עולה השאלה מה מניע אדם, שהלך כברת דרך כה רבה, במיוחד במושגים של אותם ימים, לחזור את כל הדרך בשל דבר מה ששכח? מהי חשיבות אותו מקום שבגללה ראה יעקב צורך לחזור על עקביו?
מה בדיוק בקשה רחל? על מה בדיוק כעס יעקב, ומדוע?
"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-לוהים עלים וירדים בו". מדוע לא עלה יעקב בסולם?