צידה לדרך מספר בראשית
ספר בראשית מספר את סיפוריהם של יחידים, בעוד ספר שמות עובר לספר את סיפורה של האומה. השאלה הטבעית שעולה היא מתי קורה המעבר של עם ישראל מיחידים לאומה.
ויחי
נושאים בפרשה
מלכות ישראל ומלכות בית דוד
האם רק מלך מבית דוד ראוי לקרא "מלך"?
ייחוד עליון וייחוד תחתון
הבנת היחס בין האמירות "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד מלכותו", היא אחת הסוגיות העמוקות והרחבות בעולם החסידות.
בְּכוֹרוֹת יעקב
אמנם האדם לא נולד עם מעלות ומידות אלא הוא מסגל אותם לעצמו בחייו, אך בהחלט הוא נולד עם כוחות נפש מסויימים ונטיות נפשיות מסוימות שישפיעו עליו בעיצוב דמותו.
אחריותו וערבותו של יהודה
בסוף ימיו, מברך יעקב את שנים עשר בניו, ושתיים מן הברכות בולטות במיוחד: ברכות יהודה ויוסף. רוב הברכות כוללות פסוק או שניים מצד אחד, ומצד שני, בברכות לשלושת הבנים הראשונים יעקב מאריך בדבריו ומוכיח אותם על מעשיהם. שונות מכך ברכות יהודה ויוסף, בכך שהן ארוכות ומפורטות מצד אחד, ומצד שני אין בהן ולו מילת ביקורת. באשר לברכתו של יוסף, אין כאן הפתעה גדולה, שכן ידוע שהוא בנו האהוב של יעקב. אך לא ברור מהיכן זכה יהודה בכך – הרי עד כה הוא לא נתפש כחביב על יעקב במיוחד?
ברכת יעקב למנשה ואפרים
בישיבת המשפחה בארץ כנען, עסקו האחים בדיבה, קנאה, שנאה ומכירה, והובילו את כל המשפחה, מצרימה. אולם, דווקא בארץ מצרים נחשפו ונתגלו כל הברכות של ארץ ישראל ונחלותיה - וגם קבורת יעקב בקברי אבות, הנחלות ליוסף עם אפרים ומנשה בניו, הברכות לשבטים שמלאות רמזי נחלה - הכל חזון לימים הבאים, הימים האחרים.
החטא ועונשו
עקב אבינו אינו נוהג חלילה בדרך של 'איפה ואיפה' בין האחים, שאת האחדים מוכיח קשות ואת השאר מברך, אלא כל כוונתו בדברי התוכחה המופנים לשלושת האחים הגדולים, הם בכדי להועיל להם בזה.
פשר 'חזון אחרית הימים' של יעקב
בפרשתנו, אנו קוראים על רצונו של יעקב, בטרם פטירתו מן העולם, לחשוף בפני בניו את הצפוי להם באחרית הימים. יוזמה זו מעוררת עניין מעצם העובדה שהיא יוזמה חדשה שלא ראינו כמוה עד כה. במהלך הספר היינו עדים ל'העברת השרביט' מאברהם ליצחק וממנו ליעקב. אולם, באף אחת מהזדמנויות אלו לא ראה האב צורך להזדקק לקורות בניו באחרית הימים. על מנת להבליט את השוני, נבקש לעמוד על הזדמנויות אלו בחיי אבותיו.
"אני" או "אנחנו"
כולנו חיים בקבוצות שונות, מעגלים קטנים כמשפחה, או חברים לעבודה. ומעגלים רחבים יותר כקהילה, עיר גדולה, וכאומה. לכל אחד יש את אפיו שלו, והדינמקיה הקבוצתית. כיצד נכון ליצור את השילוב הזה? איזה משקל אנו צריכים לתת לפרט בתוך הכלל?
ברכת יעקב למנשה ואפרים
כאשר בא יעקב לברך את מנשה ואפרים, הוא הופך את הסדר שלהם. כזכור, במעמד דומה לזה, של הפיכת סדר בין בכור לצעיר, כבר היה יעקב אל מול יצחק אביו. יעקב הרי כבר שילם על כך מחיר כבד כאשר נאלץ לברוח, וגם רבקה אולצה להפרד ממנו לעולם. מדוע חזר יעקב על אותה טעות?
יחד שבטי ישראל
מתי הופכת משפחת יעקב ל'עם'? נראה שזהו תהליך המתרחש החל מהירידה למצרים בפרשת ויגש, ועד לסוף פרשתנו. אולם, אם נרצה למקד הגדרה זו, ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל.
ברכת הצדיק
מסופר על אחד מהמקובלים ש"אינם מקובלים" שהיה נוהג לעבור מעיר לעיר ומכפר לכפר ולפזר את ברכותיו ועצותיו לכל דורש ,ולהבטיח ישועות לכל מבקש...
ממשפחה לעם
ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל
"איש אשר כברכתו ברך אותם"
יעקב אבינו לא הלך בדרך הקלה, אלא דאג לחנך את בניו תוך תשומת לב לשוני ביניהם ולדברים המייחדים כל אחד ואחד מהם. שלמותו של עם ישראל אינה רק סך כל הפנים שמבטאים השבטים השונים. כאשר כל אחד עוסק במה שמתאים לו נוצרת הפריה הדדית, וכל אחד מקבל מרעהו ומתפתח גם בתחומים שהם פחות טבעיים לו.
כשרון ומימושו
חלק מברכותיו של יעקב מהוות תוכחה כלפי הבנים. ראובן, כבכור הבנים, היה ראוי לרשת את תפקיד ההנהגה, אך בבחירתו השגויה הפסיד מעלה ויתרון זה. וכך פונה אליו יעקב: "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז" - ומפרש רש"י: "יתר שאת - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים, ויתר