לא קם בישראל כמשה עוד
מחד, כתוב שיהושע מחליף את משה, ומאידך, שאי אפשר להחליף את משה שהרי "לא קם נביא עוד בישראל כמשה". מה המסר הכפול של הפסוקים מנסה להגיד לנו? ומדוע הוא מופיע כסיכום לתורה?
דברים
נושאים בפרשה
גילוי והסתר פנים
איבוד הזהות היהודית מבטא את דעיכת הקשר בין עמ"י לקב"ה ובעקבות תהליך זה ה' מסתיר את פניו.
וראה את הארץ
החזרה של ראיית הארץ פעם אחרי פעם, העובדה שהיא מוצגת בתורה כציווי, והרצון העצום של משה רבנו רק לראות את הארץ, מעלים על הדעת את המחשבה שיש לראיה זו משמעות עמוקה יותר.
מצוות הקהל
כמו העולם שממשיך ומתקיים מכח מאמרו של ה', גם נתינת ארץ ישראל ממשיכה ומתחדשת בכל רגע.
ישראל מרכבה לשכינה
מה הכח המיוחד הטמון בתשובת הרבים?
תורה אנושית
כאשר אדם עובר עבירה בסתר זה כנראה מעיד על משהו רקוב מבפנים.
שמחה בעבודת ה'
כנראה שצריך לעמוד טוב יותר על יסוד השמחה בעבודת ה' ולהבין מה עניינו וכיצד ייתכן שחסרונו גורר עונשים חמורים כל כך.
המלחמה ביצר הרע
בכל התורה כולה ובספר דברים בפרט התורה חוזרת שוב ושוב על כך שבני ישראל צריכים להתגבר על יצרם ולבחור בדרך הטוב. והנה, בפרשת אשת יפת תאר, פתאום משנה התורה כיוון בחדות. מדוע דווקא כאן אומרת התורה שהיא מכירה במגבלות האדם ומתירה לו את האיסור?
השמר בנגע הצרעת
גם אנחנו מבינים שיש צורך להתפלל כשאנחנו חולים, ואנחנו לא מסתמכים לגמרי על הנבואה. אך יש מחלה אחת יוצאת דופן, שבה לא דורשים אל הרופאים.
האמונה במלחמה ובשגרה
הרעיון שהדברים הקורים בעולם תלויים בהשגחה אינו חידוש של רבותינו הראשונים. כל המעיין בדברי הנביאים יראה כיצד כל דבריהם שוזרים בלי הפסקה את מאורעות העולם המדיניים והפוליטיים עם התגלות דבר ה' ורצונו בעולם.
ואבדתם את שמם מן המקום ההוא
בימינו אנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה ייתן לנו את הכוחות להפריד בין מחשבת הלב, שיודעת שעבודת האלילים היא הבל, ובין מעשינו, שאינם משקפים זאת במאת האחוזים.
ארץ טובה
מצווה שתלויה בקרקע אפשר לקיים רק בארץ ישראל, ומכאן משמע שהקרקע של הארץ הזו קדושה יותר. אך גם דבר זה דורש ביאור – מה זה אומר שקרקע קדושה יותר? והאם זה קשור רק למצוות התלויות בארץ, או שקדושה זו באה לידי ביטוי במובנים ומשמעויות נוספות?
עשר לשונות התפילה
ננסה להציע נקודת מבט אחרת על החשיבות הגדולה של שיתופו של משה את בני ישראל באותה תפילה ובעובדה שהיא לא התקבלה, כחלק חשוב מהבנת היסוד הרוחני של התפילה והשאיפה הרוחנית שצריכה להיות לעם ישראל ערב כניסתו לארץ.
חטא המרגלים
את מי מעניין השם של החרמון בשפות שונות או אורך המיטה של עוג?
מוסר ותוכחה
פרשת דברים, הפותחת את נאומו של משה נביא ה', המוכיח את ישראל, יכולה לשמש לנו כקריאת כיוון כיצד נכון וראוי להוכיח כך שהתוכחה תתקבל.
אשת יפת תואר – כנגד יצר הרע
ולקחת לך לאשה - אומר רש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצר. מה רש"י בא למעט בהדגשה זו?
חידוש הסמיכה
מוסד הסמיכה נהג עד שלהי תקופת הבית השני, ועם חורבנו חלף מן העולם. האם וכיצד ניתן לחדש אותו?
י-הוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
ההנהגה העצמאית של הקב"ה במדבר היא היסוד לקריאה להתמסרות הבלעדית לקב"ה.
מה את מספרת לנו שירת האזינו?
מה אַתְּ מְסַפֶּרֶת לָנוּ שִׁירַת הַאֲזִינוּ? אני מספרת לכם את כל ההיסטוריה של העולם הזה כי כך הנהגת ה' את עולמו מראשיתו ועד אחריתו. והשירה הזו אם מביטים בה במבט על, מבחינים כי היא קול ה' המנהיג את עולמו בפלאי פלאות. חז"ל לומדים מפסוקים המופעים בתחילת פרשת בהר, על עניין העברת שופר תרועה ככתוב בספר
שירה ותוכחה
אם נבחן את התוכן של פרשת האזינו, נראה כי הוא אינו שונה בקווי המתאר מן התוכחה של הפרשות הקודמות. השירה אומרת כי עזבתם את ה', ולכן נענשתם. ההבדל אינו בתוכן היבש, אלא בדבר אחר. מהו אותו דבר אחר?
פעמים שהתדמית חשובה לאדם מהחיים
חיים תחרותיים גורמים לקנאה. וכאשר הקנאה אוחזת באדם הוא מאבד את בטחונו העצמי, הוא מסיח את דעתו מתפקידו והוא משקיע שעות רבות במחשבות רעות הפוגעות בנפשו.
מצוות כתיבת ספר תורה
המצווה האחרונה מבין תרי"ג המצוות היא בעלת תוכן סמלי כחותמת את רשימת המצוות: מצוַת כתיבת ספר תורה.
כתבו לכם את השירה הזאת
עולם התורה והמצוות משאיר לאדם מקום לבצע את המוטל עליו בדרכים שונות. עד כמה האדם יקפיד על מצוות שבין אדם לחברו, משפחתו וסביבתו? באיזה אופן האדם יתפלל את התפילה – אשר חייבה אותו התורה? תפקידו של יהושע הוא לדאוג להתאמה קרובה ככל האפשר בין השירה לבין התורה; תפקידו של יהושע יהיה לדאוג שהעם לא רק שומר על המצוות, אלא גם מקפיד להתייחס אליהן בגישה הנכונה ועם הכוונות הראויות.
מצוות הקהל וכתיבת ספר תורה
על סף מיתתו, משה משקיע את כל מרצו כדי להבטיח את המשכיותה ונצחיותה של התורה גם לאחר מותו.
מכות בשחמט ושעון קיץ
מהן הסיבות למתח המתמיד במדינת ישראל של ראשית המאה העשרים ואחת, סביב נושאי דת ומדינה?
אין ישראל נגאלין אלא בתשובה
הפיוס שבמעמד הברית הוא הבטחון בכך שהברית ממשיכה להתקיים גם כשעם ישראל חוטא. הפיוס הוא בכך שגם בצר לנו, כשתמצאנה אותנו הקללות חלילה, יש תיקון.
הטמעת התורה בלב העם
פרשת נצבים נראית כחוזרת, באופן מרגש בפיוטיות והדרמטיות שבו, על הנושא המרכזי של פרשת כי-תבוא: אתם קשורים בברית עם הקב"ה, ואם תפרו אותה, תבואו על עונשכם. כיוון שקראנו את פרשת כי-תבוא רק לפני שבוע, עולה השאלה מדוע יש צורך בנאום נוסף זה של משה, ומהי הסיבה לשפה והסגנון הייחודיים שלו.
מצוות התשובה
המעשה החיצוני של מצוות התשובה הוא הוידוי, אך הקיום שלה מושג דווקא על ידי החלטתו הפנימית של האדם לשוב בתשובה.
וידוי אינו רק הלקאה עצמית
ההצהרה על מתן המעשרות מביאה את האדם לווידוי מושלם יותר. בעודו עומד לפני בורא עולם ומתבונן בחצי הכוס המלאה, הוא יכול לשאוב קורטוב נחת המאפשר תנאים נוחים יותר להלקאה עצמית.
"ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה"
בתקופה זו של השנה חשוב לזכור את טובותיו של ה' שבכל יום ויום, ואת החובה שלנו להודות עליהן.
מטא-מצוות של חיי התורה בארץ
מדוע לא מתחילה פרשת כי-תבוא ב"ברית ערבות מואב", המהווה את רוב הפרשה, ושתי הפרשיות העוסקות בביכורים ומעשרות (כ"ו, א'-ט"ז) לא סופחו לפרשת כי-תצא?
מצוות הביכורים
בעוד שהמחייב הבסיסי של הביכורים הוא עצם הבעלות על הפירות, האדם מתחייב בהפרשת מעשר רק אם הוא מעוניין לאכול את הפירות או להשתמש בהם באופן אחר.
להיזהר מלהטיל את כל האחריות על המורים
לפעמים אנו דורשים מהילדים יותר מיכולתם משום שלא הקדשנו להם די תשומת לב. התורה דורשת מאתנו לשמוע את עצמנו בבחינת 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'.
אשת יפת תואר – בין אשמה לאחריות
שמואל מבין שהתורה אינה עוסקת באשמה, המובילה לפתרון של עונש על החוטא; אלא באחריות, המובילה לפתרון של תיקון.
הלוואה בריבית לנוכרי
האם מותר להלוות לנכיר בריבית, או מצווה? ומה לגבי הלוואה ממנו?
זכירת מעשה ה' למרים
ומה אני צריך לזכור ממעשה ה' למרים?
ספיקא דאורייתא – לקולא או לחומרא?
כיצד התורה מצפה מאיתנו לנהוג במצבים של ספק? האם עלינו להחמיר מחמת החשש שיש איסור לפנינו, או שמא ניתן לסמוך על הסיכוי שהאיסור לא קיים, ולהתיר את המעשה?
יראת שמים גם בשדה הקרב
מי ששח בין תפילין של יד (המעשה) ובין תפילין של ראש (התורה) הרי הוא מנתק בין הלימוד ובין המעשה; תורתו אינה תורה שמחוברת לחיים.
המפגש עם התורה
סמכותו של בית הדין הגדול בלשכת הגזית נובעת מהמזיגה הייחודית שיש בו של שני המקומות העיקריים בהם אנחנו נפגשים עם הקב"ה: התורה והמקדש.
מינוי מלך
בני ישראל נצטוו לקיים שלש מצוות בכניסתם לארץ ישראל: למנות מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה. הרמב"ם הוסיף שמצוות מינוי מלך קודמת לשתיים האחרות.