בפרשה הפסוק: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני". הטעמים הם: ויגש אליו - קדמה ואזלה יהודה - רביעי ויאמר - זרקה בי - מונח אדני - סגול כלומר, התקדם ובא, יהודה הבן הרביעי. ואומר ליוסף שאם בנימין לא יחזור איתו ליעקב, תזרק ממנו הסגולה. שממנו אמור לבוא משיח. כמו שאמר ליעקב "וחטאתי לך כל הימים".
מסופר על אחד מהמקובלים ש"אינם מקובלים" שהיה נוהג לעבור מעיר לעיר ומכפר לכפר ולפזר את ברכותיו ועצותיו לכל דורש ,ולהבטיח ישועות לכל מבקש...
ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל
לאחר שנים רבות שלא ראו זה את זה, נפגשים יעקב ויוסף, ואחד מהם נופל על צווארו של השני ובוכה. הבעיה היא, שלא ברור בפסוק מי בכה על צווארו של מי ? האם חלקו השני של הפסוק ממשיך לעסוק ביוסף, שהוא הנושא של ראשית הפסוק, כך שיוסף הוא שבכה על צווארו של אביו; או שבמילים "וירא אליו" נראה יוסף ע"י יעקב, והופך להיות פסיבי, ומכאן והלאה מספר הכתוב מה עשה יעקב בראותו את בנו, כך שיעקב הוא שבכה על צווארו של יוסף...
זה מה שפרעה מוצא לנכון להתעניין ברגעים אלו? ומדוע יעקב אינו עונה לעניין? מה האריכות בדבריו?
מדוע פרעה חולם שני חלומות ? חלום הפרות וחלום השבלים? מדוע חרטומי מצרים האמונים על פתרון חלומות לא הצליחו לפתור את החלומות? וכי פתרון של שנות שבע ורעב הוא פתרון כל כך לא סביר לפרות שענינן בשר ולשבלים שענין תבואה, עד כי נזקקו לפתרונות משונים אחרים?
ישנו הבדל בין "להשכיחם תורתך" לבין "להעבירם מחוקי רצונך". איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?
התמודדות יעקב עם עשו ולבן הייתה כאין וכאפס לעומת התמודדותו עם הבעיות במשפחתו.
במבט ראשוני חלומם של שר המשקים ושר האופים משקף מציאות ורודה ויפה. מה האינטרס של יוסף לפרש את חלומו של שר האופים לרעה?
בפרשת ויצא אנו קוראים על הבטחתו של יעקב להקים מצבה לקב"ה. בפרשתנו יעקב מגיע לאחר המפגש עם עשו לבית אל ומקים דווקא מזבח. בהמשך הפרשה יעקב בונה גם מצבה. כיצד יש להסביר זאת?
מלבד הפלא בעצם פירוט התורה בסיפור דינה, מה הוא בא ללמדנו, וכי יש פה שני צדדים שהתורה בא להדגיש וללמדנו? כמו איזה צד לנהוג?
מה בדיוק בקשה רחל? על מה בדיוק כעס יעקב, ומדוע?
מה ההבדל (והקשר) שבין בית א-להים ושער השמיים?
כשאדם מצפה לדבר טוב או לדבר שהוא ממש אוהב הזמן עוצר מלכת, ולרגע נדמה שבדקה יש הרבה יותר משישים שניות. כיצד ליעקב נראה דווקא שהזמן עובר "כימים אחדים"?
מה יכולים אנו ללמוד מדמותו של יצחק אבינו?
מדוע בעצם דאגה רבקה? האין זה טבעי שמרגישים את העובר? מה מהות ההסבר של רש"י על העניין?
בכל מקום שבו נעשה נס על-טבעי גדול וברור, מותיר ה' גם אפשרות לאדם אפשרות לטעות ולהכחיש את גודל הנס, וזאת מתוך מטרה שתיוותר בידי האדם חופש הבחירה להאמין בה' מתוך רצונו החופשי ומתוך החלטה פנימית של בחירה חופשית, ולא מכח הנס הגלוי...
"לחם לאכול ובגד ללבוש" - זה מה שיעקב בסך הכל מבקש, ואנו שואלים מדוע לא אמר 'לחם ובגד', ונבין שבגד זה כמובן ללבוש, ולחם זה כמובן לאכול, אם כן מה הצריכותא לומר את זה?
התורה מאריכה מאוד בסיפור של הבאר בה מצא יעקב את רחל. ויש המוצאים שם רמזים לבתי המקדש חורבנם ומכאן הגלות הארוכה ובניין הבית השלישי. הנה לפנינו כמה נקודות מעניינות.
כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו. מהמדרש משמע שכעת בחזרת דברים אלו לאהל נסגר המעגל בבית אברהם, וכעת מתברר שהשידוך הזה אכן הינו מוצלח. אך באנו כאן קצת לברר מה באמת יש בשלושה דברים אלו ומה הם מסמלים?
מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?
"אהבה אינה רק פרי הסתכלות של האחד בשני, אלא פרי הסתכלות של השניים במציאות שלישית מופלאה מהם"
לוט, למתבונן מן הצד, היה נראה צדיק גדול... אבל הכל היה "חיקוי מושלם" של אברהם...
על מהות נסיון "לך לך" שנאמר לאברהם
מה גרם לר' ישראל מסלנט לייסד תנועת המוסר...
מה המיוחד באישים כמו שרה אמנו, נחום איש גמזו ור' עקיבא? מהיכן הם שאבו את עוצמתם ברגעים קשים?
התורה מספרת שאברהם חינך את בני ביתו לשמור את דרך ה', אולם אינה מבארת למה כוונתה: מהי בדיוק אותה "דרך ה'" שאותה ציווה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו?
וכי זקוק ה' לנסות את אברהם כדי לדעת שאברהם "ירא אלוקים"? ואף אם כן, והלא כבר ניסה אותו תשע פעמים קודמות? מה פשר התוספת "עתה ידעתי" דוקא בניסיון העקידה?
מדוע, לפי חז"ל, מכין אברהם לשלושת אורחיו שלוש לשונות בחרדל. מה חז"ל באים ללמדנו בזה?
מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה?
כשאנו מתחילים להתפלל אנו אומרים 'א-להינו וא-להי אבותינו א-להי אברהם, א-להי יצחק וא-להי יעקב". לא ברור מדוע אנו מזכירים כל אחד מן האבות בנפרד. איזו ייחודיות נוספה לכל אחד מן האבות שבגינה יש לציין כל אחד מהם?
בראשונה עוד בחרן אברם נישא לשרי היא לימים תהיה שרה אימנו והיא בת הרן אחיו של אברהם. לימים, 10 שנים לאחר שעלו לארץ בגלל עקרותה של שרי נישא אברם להגר שהיא אשה מארץ מצרים. לאחר פטירת של שרה אימנו וקבורתה בחברון, אברהם נישא בשלישית לקטורה. מדוע כך? יש אולי לומר כך: הנה שם חם ויפת
על הפרידה מלוט ותיקונה
למה דווקא דרש 400 שקל כסף?
מיהו אותו נח? במה נתייחד? במה זכה לכך שאנו אומרים בתפילת ראש השנה ? "וגם את נח באהבה זכרת"?
פרשה זו קרויה ''חיי שרה'', אף-על-פי שמסופר בה על מות שרה אימנו. בדומה לכך נקראת הפרשה האחרונה בספר ''בראשית'': ''ויחי'', אף כי היא מספרת בעיקר על מות יעקב. בכך יש רמז לדברי חכמינו ז''ל: ''צדיקים במיתתם קרויים חיים''. ויהיו חיי שרה, ויהיו בגימטרייא= 37. כנגד 37 השנים הטובות של שרה- מאז שילדה את יצחק ועד
פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בכל התורה ובכל התנ"ך. המילה הראשונה היא: בראשית! נשאלת השאלה: מדוע זכתה דווקא אות ב' להיות ראשונה ולפתוח את התורה? השאלה היא קשה. יש כמה טעמים ורעיונות: 1. האות ב' היא סגורה מכל צדדיה חוץ מפתח צדדי אחד. זה מלמד אותנו שיעור לכל החיים: אף פעם לא להסתכל למעלה, לא
כאשר הסליחה משכחת את הצער שגרם הזולת, יורד עמה גם הרצון לנקום בזולת על הצער שגרם לנו. על היכולת לסלוח באופן כזה יש להודות לאל.
מה בדיוק משקלה הסגולי של הציצית הגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות? מה מסמלת מצווה זו שגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן?
לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו? כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי אדום שמתו, סיבת מיתתם שלא נשאו אישה, כמובן שאין התורה מדברת כלל על נושאים גשמיים