מדוע יעקב נודר?
לכאורה, הכיצד מעלה יעקב הרהור שמא ההבטחה האלוקית לא תתגשם? כיצד יעקב שגדל והתחנך שנים ארוכות בישיבתם של שם ועבר אינו מאמין דיו בהבטחה האלוקית?
בראשית
נושאים בפרשה
סולם יעקב
פירושים רבים נאמרו בהסבר המסר והמשמעות של חלום הסולם, ולהלן נעסוק בכמה תורות שפירשו את החלום כעוסק בסוגיית ההתמודדות עם תקופות קושי ומשבר.
יעקב – איש החלומות
פעמיים בפרשת השבוע אנו קוראים שיעקב רואה מלאכים: בתחילת דרכו, כאשר הוא יוצא מבית אביו לעבר פדן ארם; ובסוף דרכו, לאחר סיום המאבק עם לבן. אולם, למרות שבשני המקרים יעקב חווה התגלות, נדמה שיש הבדל רב בין המצבים השונים.
"אכן, יש ה' במקום הזה"
נכון ש"המקום" שעליו מדובר במקור הוא הר המוריה, הוא הר הבית ומקום המקדש – אבל בעצם מ'המקום הזה' אותה השגחה והשראת שכינה מתפשטת לכל המציאות כולה, לכל דבר ודבר, ולכן כל כדאי שנזכור את זה ש"יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" כל החיים.
המקום אשר יבחר ה'
דבריהם היפים והמעצימים של חנן פורת ושל ישראל אלדד, מרחיבים את סוד החיבור בין האדם לא-לוהיו, ומסבירים את תרומתו של החיבור הזה ואת תפקידו של בית המקדש המסייע והמבטא אותו. לפי חנן פורת, המשמעות העמוקה היא שהאדם צריך להתחבר לקדוש ברוך הוא, לזקק את נשמתו ואחר כך לקדש את החומר והעשייה, ולהספיג אותם בקדושה אותה קיבל בטפסו למרומים. כך גם לדברי אלדד, הרואה את חשיבות הקשר והחיבור בין השמים והארץ בחיבור הנחוץ שבין רוח לחומר, חיבור יציב ואיתן לארץ ישראל החומרית ןקישור משמעותי לתורה לרוח א-להים. על האדם ועל העם, מרחיב אלדד, להיות בו בזמן גם נטועים בארץ וגם מחוברים לשמים.
והנה אנכי עמך
מתוך יעקב הגלותי, הופיע ישראל הנאבק ונלחם בכל כוחו. ישראל שאפשר לפגוע בו אך אי אפשר להכניעו.
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
הליכתו של יעקב לחרן מתוארת, בשני מישורים שונים: במישור של רבקה - ביציאה מבאר שבע כדי לברוח מעשו - ובמישור של יצחק - בהליכה לפדן ארם כדי לשאת אישה. כך מובנת גם הכפילות בפסוק הראשון בפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע" - כדי לברוח מעשו; "וילך חרנה" - לשאת אישה.
היכן היא בית אל?
בפרשתנו נאמר במפורש שבית א-לוהים שייבנה יהיה בבית אל, שכן שם נגלה ה' ליעקב, שם שער השמים ויעקב יקיים את נדרו בבניית הבית שם. מסיבה זו, המדרש ורש"י ניסו בכוח לעקור את בית אל ממקומה המרכזי, ולהעביר את מרכז הכובד של פרשתנו לירושלים.
הסוד של סולם יעקב (לפי הרמב"ם במורה הנבוכים)
הרמב"ם בפתיחה למורה נבוכים מסביר שישנם שני סוגים של משלים נבואיים (מראות נבואה): בסוג הראשון של המשלים כל מילה שבאותו משל מורה על עניין מסוים. בסוג השני של המשלים כל המשל כולו מורה על ענין מסוים, במשל ישנם מילים רבות, שאין כל מילה מהן מוסיפה דבר באותו העניין של הנמשל, אלא נאמרו ליפות את המשל והסדרת הדברים בו או להוסיף בהסתרת העניין הנמשל.
"תרדמת חורף"
החורף סוף סוף הגיע, גשם, קור, הימים קצרים והולכים, והלילות מתארכים.. אי שם בשעות אחר הצהרים המוקדמות, מושבנו מחשיך, ולעיתים מחשיך מידי.. איש איש מתכבל בביתו, בכורסתו.. ושוקע בתרדמת חורף נעימה.. מדוע לילות החורף ארוכים כל כך? אדם בוגר, בחיי שגרה תקינים, לא יכול לישון ארבע עשרה שעות בכל לילה. איזה צורך יש להחשיך ולהשבית את העולם, בשעה כל כך מוקדמת? בעולם ללא חשמל, ותאורה, מה אפשר לעשות עם כל כך הרבה שעות חושך?
קפיצת הדרך ותפילת ערבית
על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם" מובא ברש"י בשם המדרש: "לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ". ה"שפת אמת" מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז"ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? "ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית - מה עניין קפיצת הארץ לכאן"?
הקב"ה – מקומו של עולם
כאשר יעקב יוצא חרנה, הוא 'פוגע במקום'. במבט ראשון - יש לפנינו תיאור היסטורי, היכן לן יעקב. אך חז"ל קראו פסוקים אלו כתיאור רוחני - יעקב מתפלל לה'.
חזרת יעקב על עקביו – מדוע?
מפשט הכתוב אנו למדים, שמגמת הליכתו של יעקב היתה לחרן, אולם במדרש נזכרת מחלוקת האם יעקב כבר הגיע לחרן ואז נזכר ששכח דבר מה וחזר ל"מקום", או שאכן היה הדבר בדרכו לחרן. לדעה שאכן חזר על עקביו, עולה השאלה מה מניע אדם, שהלך כברת דרך כה רבה, במיוחד במושגים של אותם ימים, לחזור את כל הדרך בשל דבר מה ששכח? מהי חשיבות אותו מקום שבגללה ראה יעקב צורך לחזור על עקביו?
הרמז שבסולם
"כשעולים בסולם מתעכבים קמעא בכל שלב ושלב, השלב מסמל את העיכוב, וגם את האפשרות לעליה לדרגה הבאה..."
המלכות בעם ישראל
"ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-לוהים עלים וירדים בו". מדוע לא עלה יעקב בסולם?
"ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (כח, יב)
אומר בעל הטורים: "סולם" - בגימטריא: ממון, עוני. ומוסיף ואומר וז"ל: "כי זה ישפיל וזה ירים". אם כן כשם שהסולם עשוי ממדרגות (שלבים) ובני אדם "עולים ויורדים בו", ה"ה לגבי השפעת הממון. פעמים שהממון מוריד את האדם לשפל המדרגה ("מוצב ארצה") ופעמים שמעלהו לגובהי מרומים ("וראשו מגיע השמימה"). לכן על האדם לזכור בכל זמן שממון
הסבר חלום יעקב
ישנם הסברים רבים לחלום יעקב ומשמעותו. האברבנל מביא שמונה פירושים שונים לחלום יעקב, כמו ההסבר של רש"י שהקב"ה הראה ליעקב את חשיבות ארץ ישראל בכך שהראה לו את מלאכי א"י עולים ומלאכי חו"ל יורדים ללוות את יעקב מכאן והלאה או כמו פירושו של רבי אלעזר הגדול שהמלאכים היו שריהם של ארבע המלכויות והקב"ה הראה לו
סולם יעקב והאדם הפרטי
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" בן אדם צריך להיות יציב בחיי היום יום שלו כ"סולם מוצב ארצה" לא חי בדימיונות כל הגשמיות חייבת להיות מוגבלת אולם "ראשו מגיע השמימה" המח שלנו אסור לו להיות מוגבל בגשמיות אלא לפרוץ מהגשמיות לרוחניות ללא גבולות. ומתי "מלאכי אלקים עולים
גימטריאות בפרשת ויצא
כאשר יוצא יעקב מבאר שבע והולך לחרן מבטיח לו ה' בחלומו (בראשית כ"ח ט"ו): "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך". מסביר רש"י: "אנכי עמך - לפי שהיה ירא מעשו ומלבן". חששו זה של יעקב עתיד להיעלם לאחר שייאבק עם