בא בימים
בעקבות הזוהר ובהשראתו נכתבו כמה תורות בהסבר המושג "בא בימים". הבנת המושג תאיר לנו את ייחודם של גדולי האומה: אברהם אבינו, יהושע ודוד המלך שזכו לתואר "זקן בא בימים".
בעקבות הזוהר ובהשראתו נכתבו כמה תורות בהסבר המושג "בא בימים". הבנת המושג תאיר לנו את ייחודם של גדולי האומה: אברהם אבינו, יהושע ודוד המלך שזכו לתואר "זקן בא בימים".
פרשת השבוע נקראת 'חיי שרה', למרות שהיא פותחת בפטירת שרה ועוסקת כולה דווקא במעשיו של אברהם. שם הפרשה מוזר, במיוחד על רקע העובדה שאין פרשה על שם אף אחד מהאבות. במה זכתה שרה שדווקא שמה יעטר ככותרת את אחת מפרשיות התורה?
אמנם סיפור "מציאת הכלה ליצחק" חשוב, אך אין צורך בפירוט רב כל כך. אם כן, מדוע התורה כה מרחיבה בסיפור זה? מדוע הכתוב טורח לפרט כמעט כל מהלך בסיפור עבד אברהם, במשך אותן שעות ספורות בארם נהריים?
"אחד המפתחות לעבודת האלוקים הוא הדגש על המעשה שנעשה מבחירה, ולא על הייחוס, שאדם אינו יכול להשפיע עליו. "משפחה טובה" אינה מספיקה, "משפחה רעה" היא לא תירוץ. כל אחד מאתנו נמדד לפי מעשיו, ולא לפי ייחוסו או מעמדו המשפחתי." (הרב חיים נבון)
מביא לנו הרב שמחה כהן שליט"א מדברי חז"ל, כאשר התורה מספרת לנו על דמויות: על אברהם, על יצחק ועל יעקב ועל משה ועל אהרון, ולעומתם על פרעה, על קורח, על בלק ועל בלעם, אלה הם דמויות שהיו. אבל המטרה שאנחנו צריכים לבצע ולהפנים, כשאנחנו לומדים מהם בתורה, זה להבין שיש לנו נתונים, כוחות טבע, מידות ותכונות בדומה לאברהם, בדומה ליצחק, בדומה ליעקב, וגם לצערינו בדומה לפרעה, לבלעם ולקורח ולבלק...
בין שני הסיפורים, סיפור התורה והסיפור שמספר אליעזר, אנו מוצאים שינויי גירסאות. נתבונן מה מרמזים שני השינויים האלה.
מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?
מה המיוחד באישים כמו שרה אמנו, נחום איש גמזו ור' עקיבא? מהיכן הם שאבו את עוצמתם ברגעים קשים?
אברהם שולח את עבדו אליעזר "זקן ביתו המשל בכל אשר לו" לארצו ולמולדתו חרן לקחת אשה לבנו יצחק. מדוע אברהם מצווה את עבדו שלא לקחת אשה מבנות כנען? ומדוע לא הרחיק אברהם את יצחק בנו מבנות בתואל ונחור?
כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, הוא מציב לעצמו סימן, מי הנערה הראויה להיות לאישה לבן אדונו: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (כד,יד). גם כאשר מספר העבד למשפחתה של רבקה את הקורות אותו, הוא מתאר את הסימן שנתן באופן דומה: "ואבוא היום
חז"ל אמרו שגדולה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. הם התכוונו אכן לסיבה ששיחתו של אליעזר חוזרת שוב באריכות שכזו בתורה, אבל ניתן גם לומר שמדובר כאן בתפילתו של אליעזר - "אין שיחה אלא תפילה". אליעזר מגיע לכל העניין חצוי בליבו - מצד אחד הוא עבד נאמן של אברהם, והוא מקיים את שליחותו ללא שום
רש"י מסביר שאליעזר רץ לקראת רבקה כאשר הגיע לשאוב מים "לפי שראה שעלו המים לקראתה". מסביר הרמב"ן שרש"י לומד זאת ממה שכתוב "ותמלא כדה ותעל" ולא כתוב "ותשאב" כמו שכתוב בהמשך "ותשאב לכל גמליו". נשאלת השאלה למה באמת כאשר מילאה רבקה את המים לגמלים לא עלו לקראתה המים כמו מקודם? אומר על זה רבי לוי יצחק