גורל ויעוד כהכנה לשעבוד
לכל אורך פרשת ויחי מרחף מעל ראשי המשפחה ענן הגלות והשעבוד. ישנה תחושת משבר חמורה, וחשש ממה שהעתיד צופה להם. מה יבטיח כי העם ישרוד את השעבוד הקשה, ויזכה לחזור לארץ ישראל המובטחת ולעמוד ביעדים שלו כעם ה'?
לכל אורך פרשת ויחי מרחף מעל ראשי המשפחה ענן הגלות והשעבוד. ישנה תחושת משבר חמורה, וחשש ממה שהעתיד צופה להם. מה יבטיח כי העם ישרוד את השעבוד הקשה, ויזכה לחזור לארץ ישראל המובטחת ולעמוד ביעדים שלו כעם ה'?
האם רק מלך מבית דוד ראוי לקרא "מלך"?
מותה של רחל לא היה רק בבחינת אסון אישי ליעקב, זה היה גם מפנה יסודי בכל תפיסתו את מהלך ההתפתחות של עם ישראל.
שני אבות קדומים לנו: האחד - אדם הראשון, אבי כל בני האדם, והשני - יעקב, אבי כל בני ישראל. מדוע היה צריך הקב"ה לפצל בין שני השרשים? מדוע לא היה אדם גם אביו של של עם הסגולה?
מלכתחילה הירידה למצרים איננה רק כדי לראות את יוסף או כפתרון לשנות הרעב. נראה, אם כן, כי משפחת יעקב יורדת למצרים, בכוונה תחילה, על מנת לחיות לצדו של יוסף.
החתם סופר כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה בעשרה בטבת. יום פטירתו היה ב-א' לחג הסוכות, זאת אומרת טו' בתשרי - כמעט שלושה חודשים -שלא הובא יעקב לקבורה!!! נשאלת השאלה, למה התמהמה יוסף כל כך הרבה זמן בקבורתו של אביו?
בפרשתנו, אנו קוראים על רצונו של יעקב, בטרם פטירתו מן העולם, לחשוף בפני בניו את הצפוי להם באחרית הימים. יוזמה זו מעוררת עניין מעצם העובדה שהיא יוזמה חדשה שלא ראינו כמוה עד כה. במהלך הספר היינו עדים ל'העברת השרביט' מאברהם ליצחק וממנו ליעקב. אולם, באף אחת מהזדמנויות אלו לא ראה האב צורך להזדקק לקורות בניו באחרית הימים. על מנת להבליט את השוני, נבקש לעמוד על הזדמנויות אלו בחיי אבותיו.
הגמ' תענית ו: אומרת שיעקב אבינו לא מת ונשאלת השאלה הרי בפרשתנו כתוב במפורש שיעקב אבינו נפטר, ושחנטו אותו, ושהספידו אותו, ושבניו קברו אותו ומה הפשט? כמו"כ ישנה גמ' נוספת שאינה מובנת, (נדרים סד:) אדם שאין לו ילדים חשוב כמת, סומא חשוב כמת, רשע חשוב כמת, עני חשוב כמת ומה הפשט בדברים אלו הרי רואים אנו בחוש שכל הנ"ל חיים וקיימים, אלא שיש להם קשיים, אך מכאן ועד חשובים כמתים לא מובן?
לכאורה, לא הצליח יעקב לספר לבניו את העתידות. הוא לא גילה להם מה יקרה בעתיד. עם זאת, התבוננות מעמיקה בדבריו תגלה שהם אכן משקפים ראיית עתידות, אך ראיית עתידות ייחודית.
כשכל אחד יודע מהי עבודתו והוא יושב ועוסק בה - זו כבר דרגה שיש לה צליל של אחרית הימים
איך יתכן שכל הדברים הנפלאים שעם ישראל הגיעו אליהם היו דוקא במצרים, במקום הסתום?
"עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"- בפסוק זה רמוזה הגאולה ממצרים
בשעה שבא יוסף לבקר את אביו השוכב על ערש דווי, יעקב פונה ליוסף בדברים, הכוללים גם ברכות לבניו. נושא אחד מרכזי שוזר את כל דברי יעקב ליוסף - ארץ ישראל. יעקב מספר ליוסף על התגלות ה` אליו, בשעה שעמד לעזוב את הארץ, ועל הבטחתו שם ליעקב - ``ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם``