המשפחה והשורשים בעבודת ה'
קניין שדה המכפלה שבפרשתנו הוא הקניין הראשון במקרא של שדה בארץ ישראל, אך הוא איננו האחרון.
קניין שדה המכפלה שבפרשתנו הוא הקניין הראשון במקרא של שדה בארץ ישראל, אך הוא איננו האחרון.
מהו העניין המיוחד שמוצאים התורה, המקרא כולו, ואף חז"ל בקניית שדה בכסף דווקא?
מה משמעות הבטחת הארץ לאבות – אם בכל מקרה אברהם נדרש לרכוש את אחוזת הקבר בכסף מלא?
פרשת השבוע כוללת שני נושאים חשובים: רכישתה של מערכת המכפלה, ונישואי יצחק ורבקה. על פניו ניתן היה לתמצת את מהלך הפרשה לפסוק או שניים כמו 'ותמות שרה ויקברה אברהם במערת המכפלה אשר קנה מעפרון: ויקח יצחק את רבקה ותהי לו לאישה'. התורה לעומת זאת מעדיפה להאריך בתיאור שני אירועים אלו, מה שמחייב אותנו להבין ממה נובעת חשיבותם הגדולה.
בפרשתנו מתואר תהליך מציאת האשה ליצחק על ידי עבד אברהם, אשר מסתיים בנישואיו לרבקה. זו הזדמנות לעמוד על קשרי האישות והנישואין של האיש והאשה, ובכך נעסוק.
אף על פי שרוב פרשת חיי שרה עוסקת בשיחותיו של עבד אברהם שנשלח למצוא אשה ליצחק, אנו נתמקד בעיוננו בשתי שיחות של אברהם אבינו, בהן הוא מנהל משא ומתן הנוגע לארץ ישראל.
מה החשש הגדול של בני חת מקניית נחלת קבורה על ידי אברהם?
דווקא בגלל שעצם הקנייה נעשתה ממניעים נקודתיים שנצרכו לשעה, הכתוב רוצה לשוות נופך נצחי עצמאי למעשה זה.
כפי שאמרו חז"ל, "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". התורה מקדישה מקום נרחב לתיאור דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו, ומדו-שיח זה אנו עשויים ללמוד מסקנות חשובות.
לא מערת המכפלה וקברי אבות הם עיקר הפרשה, אלא תחילה השדה ואחר כך המערה. השדה והנחלה, האחיזה בארץ, הר הטרשים הקרח, שבו יכולים בני אברהם להאחז וגם לנטוע עץ.
מדוע באמת מאריכה התורה בסיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם ובסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר?
מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?
למה דווקא דרש 400 שקל כסף?
על המונח "גר תושב", המכיל שתי מלים שכל אחת מהן נראית כסותרת את רעותה?.
למה הגיעו אברהם ועםרון לסכום של 400 שקל כסף למה לא סכום אחר? עפרון אומר לאברהם "400 שקל כסף ביני ובינך..." האות האמצעית של עפרון היא ר =200 ושל אברהם גם ר = 200. יחד 400 שקל כסף - ביני ובינך מה הוא. (נשלח ע"י יוסי ירום)