"אלה תֹלדות יעקב"
לפי פירושו של זה הרשב"ם, צריך לקרוא מחדש את ספר בראשית כולו, כשהסיפורים כלולים בתוך ספרי התולדה. בהתאם לכך, עלינו להיפרד מהקריאה המוטעית של רשימות התולדה כקטעי קישור בין הסיפורים.
בראשית
נושאים בפרשה
נראה מה יהיו חלומותיו!
"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה יהיו חלומותיו" (בראשית לז. יח-כ) איך אפשר לחשוב על השבטים הקדושים שהגיעו לשפלות כזו לרצוח את אחיהם הצדיק יוסף? איך ניתן בכלל לתאר את השנאה
למשמעותם של שני הבורות בפרשה
נדמה כי מטרת השימוש במילה 'בור' לתיאור בית הסוהר, מטרתה להנגיד בין הבורות הללו. נעמוד על הנגדה זו.
ההבדל בין שנאה לקנאה
מה יש לקנא על חלום יוסף? אפשר לכעוס אבל מה הקשר לקנאה? יוסף חולם חלום בו אלומתו קמה וגם ניצבה והאלומות מסתובבות סביבה ומקיפות אותה ומשתחוות. שנאמר "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותכם ותשתחוונה לאלומתי" (בראשית לז.ז) מסביר רמב"ן: "עניין החלום באלומות כי הראוהו שעל ידי אלומות
וירא ה' כי שנואה לאה
"וירא כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה" (בראשית כט. לא) יש לשאול, למה שנואה לאה? מה עשתה?
על הקנאה ומשמעויותיה
דומה, שהקנאי איננו בוחר בערך רע; אם כך היה עושה, הוא היה רשע. הקנאי בוחר בערך חיובי ואמתי, אלא שהוא מתעדף אותו באופן עיוור על פני שאר הערכים. הקב"ה ברא עולם מגוון, שבו ערכים רבים העלולים להתנגש זה בזה ועלינו לנסות לתמרן ביניהם על מנת למצוא את האיזונים הנכונים. הקנאי לא רואה את כל הערכים הללו לפניו אלא רק את הערך שהוא מאמין בו באותו הרגע, והוא ישעבד הכל לאותו הערך.
היכן קבורה רחל אמנו?
ישנה מחלוקת ידועה במפרשים וכן בין הארכיאולוגים בדבר מקום קבורתה של רחל אמנו עליה השלום. האם נקברה בדרך ההולכת לאפרת וזהו מקום קבורתה -ליד וקרוב לבית לחם, בחלקו של יהודה, או שנקברה בחלקו של בנימין "בעוד כברת דרך"- במרחק גדול, כפי שנאמר: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת דרך לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת בית לחם".
הגידה נא שמך
למה לא הזכיר שרו של עשו, הנלחם עם יעקב, את העניין של "הוא פלאי" ליעקב, כמו שנאמר למנוח?
"כאמה כבתה"
"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ" (בראשית לד. א) אומר רש"י: " בת לאה ולא בת יעקב, על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא -יצאנית הייתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו, ועליה משלו משל כאמה כבתה". (מובא גם בבראשית רבא פ. א)מדברי רש"י עולה שהמילה "ותצא" נדרשת לגנאי! אבל איך ניתן
מלחמה ומוסר: ישראל בארץ
לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה "ישראל" שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב"ידי עשו" הלוחמות, תוך שמירה על "קול יעקב".
והנה אנכי עמך
מתוך יעקב הגלותי, הופיע ישראל הנאבק ונלחם בכל כוחו. ישראל שאפשר לפגוע בו אך אי אפשר להכניעו.
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
הליכתו של יעקב לחרן מתוארת, בשני מישורים שונים: במישור של רבקה - ביציאה מבאר שבע כדי לברוח מעשו - ובמישור של יצחק - בהליכה לפדן ארם כדי לשאת אישה. כך מובנת גם הכפילות בפסוק הראשון בפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע" - כדי לברוח מעשו; "וילך חרנה" - לשאת אישה.
כי ציד בפיו
הלא כל אבא יודע בדיוק מי הם בניו, ואף אם יצליחו להסתיר משהו מהתנהגותם וטבעם, הלא לא יצליחו להערים בצורה כל כך טובה עד שיחשוב עליהם אביהם שהם צדיקים ואילו הם רשעים גמורים….
התנהגותו של אבימלך
למה לא למד אבימלך מהמקרה שהיה עם אברהם, וכאשר מגיע בנו יצחק, הוא נופל באותה "טעות" -ברצון לקחת את "אחותו"? לכאורה לאחר שקיבל את המכות, כאשר לקח את שרה, היה צריך ללמוד מכך לעתיד, ולחקור טיפה יותר… בייחוד כאשר הוא בא לקחת "אחות" של בן אברהם…
תתן אמת ליעקב
מידתו של יעקב היא מידת התפארת, המידה העומדת בין מידת הגבורה והחסד, וכך היא גם מידת האמת שלו – לא מדובר באמת טרנסצנדטית ומוחלטת אלא באמת קיומית, שמחוברת למציאות.
המהפך באורחות החיים
השאלה ממה התפרנס יצחק אבינו ומה הייתה רמת החיים בביתו, האם היה זה בית עשיר כבית אברהם (ויעקב) או בית עני, חשובה במיוחד מפני חריגותו הכללית של יצחק בין האבות.
קניין מערת המכפלה ומשמעותו הלאומית
מה החשש הגדול של בני חת מקניית נחלת קבורה על ידי אברהם?
כמה שמות וכינויים לאשה אחת!
אברהם אבינו מצווה את עבדו אליעזר לקחת אישה ליצחק בנו, שנאמר "ולקחת אשה לבני ליצחק". אליעזר גם הוא משתמש במילה "אישה", "ויאמר אליו העבד, אולי לא טובה האישה ללכת אחרי אל הארץ". כאשר אליעזר יורד לארם נהריים הוא מתפלל לה' כי יזמן לו את בת זוגו של יצחק, וכעת הוא מכנה אותה נער- בלי "ה"
כל כך הרבה סיפורים
אמר לי חבר יקר שהסיפורים שבתורה הם יותר מחצי התורה. אכן, גם פרשת חיי שרה, ובכלל ספר בראשית, מלאים סיפורים. מדוע חשוב לתורה להאריך כל כך בסיפורים? ראשית, כי זה ממש מענין! שנית, כי הסיפורים דווקא מלמדים אותנו משהו שלא יסולא בפז. לעומת המצוות שמלמדות מה לעשות, הסיפורים מלמדים אותנו איך לחיות, מהי צורת החיים המתאימה למי שדבק בה' (במיוחד יש אריכות בנושאים של בין אדם לחברו, כי בזה משמעותי מאוד הגישה שלך, היחס שלך, ההסתכלות על האחר, ולא רק לקיים בו מצוות חסד או צדקה).
וירש זרעך את שער אויביו
"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך כוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב. יז) לאחר העקידה, מברך מלאך ה' את אברהם ברכה זו. למה דווקא לרשת את שער האויבים, ולמה דווקא נמשלו ישראל לכוכבים ולחול הים? מסביר הרד"ק: "בעבור שחוזק הארץ היא בכניסתה, כי הארץ החזקה סביבותיה
אברהם, אברהם!
בכל שליחות המוטלת על האדם, טמונה הסכנה של איבוד עצמיותו של השליח. אולם, לא כן רצון הקדוש ברוך הוא בציווי לאברהם.
מי ראוי לבחירה?
הלוא גם אברהם ידע היטב, שאיננו אלא "עפר ואפר" (בראשית י"ח, כ"ז)! מדוע ה' התעלם מאיוב, אך התייחס לטענות אברהם כאל טענות צודקות, וענה לו עניינית: "אם אמצא בסדֹם חמִשים צדיקִם בתוך העיר ונשאתי לכל מקום בעבורם" (שם, כו")?
ההבדל בין "נער" לבין "הנערים"
יצחק היה בן 37 שנה בעת עקדתו…איזה נער? הוא כבר בוגר, איש, וממש לא נער. למה קורא המלאך ליצחק נער? למה לא אמר לאברהם "אל תשלח ידך אל בנך"?
אל נא יחר לאדוני – סוד ה-30 ליחידים
מהיכן מצא אברהם את המספרים הללו? למה לא 100 למה לא 86? למה לא כל מספר אחר? למה התחיל בחמישים?
"אם ירצה ה' "
באים שלושה אנשים, ערבים, הולכי דרכים, ואומרים לך שאשתך הזקנה תלד, לא תצחק? איפה בכל הסיפור המוזר הזה, מובהר לשרה ואברהם שמדובר במלאכים ולא באנשים?
בחירת אברהם
התורה אינה מספרת לנו על מעשיו של אברהם שגרמו לבחירתו, ותוכנה של הפנייה לאברהם הוא רצונו של הקב"ה לעשותו לגוי גדול. אין מדובר במשימה דחופה שאיננה סובלת דיחוי. מדוע אם כן פונה הקב"ה דווקא לאברהם?
ראשית אונו של אברהם
ל הצלחה וכל הישג אם מתפאר האדם עליו- ילך ויתמסמס.
"לו ישמעאל יחיה לפניך"…
23 שנה אשתך מחכה ומתפללת לפרי בטן. 13 שנה סובלת את הגר בתוך ביתה, על מנת שיהיה לה ולד. ועכשיו, כשכבר הקדוש ברוך הוא מסכים לתת לה וולד - זה מה שאתה אומר?
כי אם אשר יצא ממעיך
"והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך" ( בראשית טו. ד) למה בחר הקב"ה להתבטא כך כלפי אברהם? יכול היה לומר "כל היוצא מחלצך או ממך… למה דווקא ממעיך?יכול היה הכתוב להשמיט את ה"ע" ואת ה"י" ולכתוב כל היוצא ממך… האבן עזרא מתרץ: "כינוי לאיבר בעבור היותו
למה לבחור בתור סימן רע דווקא משהו יפה כמו הקשת?
אם מדובר בסימן רע המגיע כאשר כלו כל הקיצין, והקדוש ברוך הוא רוצה להשמיד את העולם, למה עשה הקדוש ברוך הוא סימן כל כך יפה וססגוני? היה צריך לעשות סימן קדרות, משהו מפחיד אולי רעמים וברקים, חושך, למה בחר סימן כזה יפה ומרהיב?
המבול ותיקון העולם
רק לפני חמישה פרקים תוארה בריאת העולם והאדם וכיצד זה הצליח האדם להשחית את דרכיו בצורה כל כך קיצונית בתקופה כה קצרה?
על הכפילות שבסיפור המבול
שני המבטים, האובייקטיבי והסובייקטיבי, הכללי והפרטי, משלימים זה את זה. אי אפשר שהתורה תתאר את הדברים רק מנקודת מבט כללית או רק מנקודת מבט פרטית. מהתיאור בשם 'א-להים' צומחת 'יראת א-להים', ומהתיאור בשם הוי"ה צומחת אהבת ה'. אין התורה אפשרית כלל בלי שתיהן, משום שבלי יראה אין אמונה, ובלי אהבה אין קשר.
למה לבנות תיבה? לא יותר פשוט לברוח לארץ ישראל?
ובא בגמרא (זבחים קיג, עמוד ב) מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש, האם ירד המבול גם על ארץ ישראל או לא. ריש לקיש סובר – שירד מבול גם בארץ ישראל. רבי יוחנן סובר שלא ירד מבול בארץ-ישראל. למאן דאמר שלא ירד המבול בארץ ישראל, למה היה צריך נח לבנות תיבה, ולהביא את כל בעלי החיים אליה, ולטרוח בכלכלתם וטיפולם יום ולילה? לא פשוט יותר ללכת לארץ ישראל הוא ומשפחתו וכלל החיות?
מה הקשר בין חמס לעריות?
"ותישחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס. וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ". (בראשית ו'. יא-יג) לכאורה נראה שיש פה ערבוב בין שני מושגים שלא שייכים אחד לשני…כל המפרשים מסברים
מי צריך ענקים?
למה צריך היה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם בתחילה עם יכולת לחיות מאות שנים, ו"לגלות" שהוא חוטא ומחטיא ועדיף שיחיה רק 120 שנה? למה היה צריך הקדוש ברוך הוא לאפשר את קיומם של הנפילים והאימים וכל הענקים המתוארים בתורה, עוג סיחון, ארבע, וכו' ולאחר מכן להכחידם?
סוד הרקיע ותקופת 'אחרי החגים'
בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?
אדם, חווה ו… הנחש
אחד מהדברים הקשים ביותר להבנה בפרשה הוא מקומו של הנחש בסיפור. הבעיה מתחילה בכך שכלל לא ברור מה הוא היה בדיוק, אולם לא בכך היא מסתיימת.
מה הצורך ב"קטרוג" הלבנה, ומה הקשר בין הלבנה ובין עם ישראל?
ידוע מה שמפרש רש"י: "המאורות הגדולים- שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד." נשאלת השאלה, הלא לכל אחד מהמלכים נתנה ממלכה נפרדת. ממלכת השמש ביום, וממלכת הירח בלילה. למה לא יכלו שניהם לשלוט כל אחד בזמנו? הלא מדובר בשני כתרים, יום ולילה, מלך היום, ומלך הלילה. ועוד, לפני המיעוט אם שניהם היו גדולים איך ניתן להבחין בין היום והלילה הרי אור שניהם שווה? בפירוש כתוב שניתנו המאורות על מנת שיוכלו להבדיל בין היום ובין הלילה….
לא תקום ולא תטור
מדוע האחים חוששים שוב מפני נקמתו של יוסף, לאחר שכבר בשעת היוודעו אליהם הוא אמר במפורש: "לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים"?
דמעותיו של יוסף
חוסר הקשר בין יוסף ל"אחיו", העדר ההזדהות האישית בין יוסף לבין "אבותיו" וכנען, העדר טקסי אבל והקבורה במצרית - כל אלו נועדו להדגיש את הניגוד למותו של יעקב. התמונה המצטיירת מכל העובדות הללו היא כי יוסף, אף בסוף חייו, נותר נפרד מאחיו, משפחתו, מורשתו ועמו. ייתכן שהוא המנהיג, אך הוא איננו "בן ישראל" כפי שיעקב היה; הוא מנוכר - "אאוטסיידר".