יראה, דורון, תפילה ומלחמה
יעקב היה חזק, הוא הרים לבד את האבן מפי הבאר כשרועי צאן רבים לא יכלו לעשות זאת. אך כאן, במלחמה נבואית, זה לא מספיק: מאבק נבואי מצריך 'ריכוז נבואי' שבעתיים.
וישלח
נושאים בפרשה
כיצד יעקב נשאר לבד
הגמרא מסבירה, שיעקב חזר לצדו השני של הנחל על מנת להביא "פכים קטנים" שנשארו שם. "שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם", נדמה לי שהסבר זה מצריך ביאור.
היכולת להיאבק
רגע לפני המפגש הקונקרטי עם עשיו, יעקב מתמודדת עם דמות פלאית הקשורה באופן כלשהו לעשיו. מאבק זה קשור למפגש בפועל עם עשיו המופיע מייד אחר כך.
יעקב מול הסכנות מבחוץ ומבפנים
תנועתו התמידית של יעקב מאפשרת להתבונן על דמותו באופן טהור ומזוקק יותר – במנותק מההקשר הספציפי של חרן, כנען ומצרים, יעקב בפרשתנו פועל באופן 'עצמאי'.
בין יראה ליראת ה'
ודאי יש בכך צד של נחמה למי שנפגש עם זאב, או עם עשו כלשהו, שכן אפשר להרוויח על גבם לימוד חשוב ביראת שמים, אך בליקוטים יקרים מובא חידוש נוסף...
"ויאבק איש עמו": המאבק בין יעקב לעשו
יעקב באמת היה מוכן למסור את נפשו עבור המלחמה בעשו. אכן, אילו חלילה היה נופל במאבק עם עשו המחיר היה בוודאי כבד מאוד; אך הודות להשארת המשפחה מצפון ליבוק, עם ישראל היה ממשיך – מהיתומים והאלמנות שנותרו במקום מבטחים.
יעקב נשאר יעקב
יעקב ניסה להכין את עצמו מראש לכל תרחיש, אבל לפתע מתרחש מאורע מסתורי שיעקב לא יכול היה לצפות מראש.
מלחמה ומוסר: ישראל בארץ
לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה "ישראל" שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב"ידי עשו" הלוחמות, תוך שמירה על "קול יעקב".
מתנות קטנות
על יצירתו של תלמיד מצטיין: הפסיכולוגיה מאחורי מפגש יעקב ועשיו.
המפגש בין יעקב לעשו
אנו מכירים את עשו באפיון זה כבר מהזמן שהוא חוזר מהשדה כאיש ציד עייף, מריח את קערת הנזיד המהבילה ושוכח מהבכורה. יעקב מקווה שדמות זו התפתחה והתבגרה, וכעת יהיה עשו מוכן לקבל את יעקב. מדוע יעקב עושה מאמץ שכזה?
מלחמה ומוסר: ישראל בארץ
לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה "ישראל" שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב"ידי עשו" הלוחמות, תוך שמירה על "קול יעקב".
יחסים דו ערכיים
הם נפגשו, האחים, שתהום כה עמוקה כרויה ביניהם. יעקב, שכאמור חשש מפני פגישה זו, הקדים ושלח אליו משלחות פיוס עמוסות מתנות, גם התפלל לפני האלוקים, שישמרהו מפני חרבו של זה. ולאור דברי המדרש, התכונן למאבק מזויין אם עשיו, הקרב ובא בראש ארבע מאות לוחמים, יכפה עליו את המאבק. והנה - נפגשו. לאיטם התקרבו זה לעבר זה. והמפתיע התחולל: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו".
"באנו אל אחיך אל עשיו" – על קרבה מסוכנת
ממה בדיוק חשש יעקב לקראת מפגשו עם עשו? והכיצד חשש שעה שבידו הבטחה מפורשת הקב"ה "שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך"?
"אם יהרוג הוא את אחרים"
לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח). בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים". נשאלת השאלה למה נקט רש"י בלשון "את אחרים"? היה צריך לומר "אם יהרוג הוא אחרים". "את" בא רק
פחדו של יעקב
כאשר מגלה יעקב שעשו הולך לקראתו, אומר הכתוב "ויירא יעקב מאד ויצר לו". רבים שואלים מדוע פחד יעקב? והלא הקב"ה אמר לו בפירוש "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", אז מדוע פקפק יעקב ופחד מפני עשו? היתכן שהקב"ה יחזור בו? פירושים שונים ניתנו, חלקם אמרו שלמעשה לא באמת פחד יעקב, אבל בגלל רק עשה