תשועה בעת צרה
דווקא בשעה הקשה שבה העולם עומד על סף חורבן מוחלט, קיים עוד פתח-תקוה, מופיע קרן אור של הצלה - ברית הקשת. רעיון דומה בא לידי ביטוי במזמור ג' בתהילים.
דווקא בשעה הקשה שבה העולם עומד על סף חורבן מוחלט, קיים עוד פתח-תקוה, מופיע קרן אור של הצלה - ברית הקשת. רעיון דומה בא לידי ביטוי במזמור ג' בתהילים.
אם מדובר בסימן רע המגיע כאשר כלו כל הקיצין, והקדוש ברוך הוא רוצה להשמיד את העולם, למה עשה הקדוש ברוך הוא סימן כל כך יפה וססגוני? היה צריך לעשות סימן קדרות, משהו מפחיד אולי רעמים וברקים, חושך, למה בחר סימן כזה יפה ומרהיב?
שני המבטים, האובייקטיבי והסובייקטיבי, הכללי והפרטי, משלימים זה את זה. אי אפשר שהתורה תתאר את הדברים רק מנקודת מבט כללית או רק מנקודת מבט פרטית. מהתיאור בשם 'א-להים' צומחת 'יראת א-להים', ומהתיאור בשם הוי"ה צומחת אהבת ה'. אין התורה אפשרית כלל בלי שתיהן, משום שבלי יראה אין אמונה, ובלי אהבה אין קשר.
סיפור המבול מתחיל פעמיים. כפילות זו מוכרת לנו כבר מפרשת בראשית בסיפור הבריאה, ובדומה לסיפור הבריאה סיפור אחד משתמש בשם 'א-להים' והשני בשם 'הוי"ה'...
שואל האברבנאל מספר שאלות על הברית שכורת ה' בעזרת האות של קשת בענן. קודם כל, מדוע הקשת? הלא הקשת היא תופעת טבע טבעית, שכבר הייתה קיימת בעולם לפני כן (כמו שאומרת המשנה שהיא נבראה "בין השמשות") ואין בה שום חידוש.ואם כן, מה הברית שנעשתה בה? הלא אות ברית חייבת לכלול איזשהו חידוש, כמו גל ומצבה