"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ" (בראשית לד. א) אומר רש"י: " בת לאה ולא בת יעקב, על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא -יצאנית הייתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו, ועליה משלו משל כאמה כבתה". (מובא גם בבראשית רבא פ. א)מדברי רש"י עולה שהמילה "ותצא" נדרשת לגנאי! אבל איך ניתן
ישנם שני פירושים שונים שמתארים את שהתרחש במפגש הטעון בין יעקב ועשו ככתוב בפסוק: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ" (בראשית לג, ד) ולכאורה סותרים זה את זה. לפי הפירוש הראשון נכמרו רחמיו של עשו כלפי אחיו, וזה גרם לו לחבק ולנשק את יעקב לאחר שלא נפגשו שנים רבות חרף כל השנאה העצומה שבערה בו כלפיו, ולעומת זאת לפי הפירוש השני עשו ניגש ליעקב מתוך כונה אכזרית לנשוך אותו בצוארו, כפי שדורשים חז"ל אל תקרי "וישקהו" אלא "וישכהו" כנלמד מהמסורת לכתוב נקודה מעל לכל אחת מאותיות המילה בספר התורה, אלא שאז עשה אלוקים נס כשהקשה את צוארו של יעקב והפכו לשיש וע"י כך נשברו שיניו של עשו. חשבתי בעה"י להעלות סברה שמחברת בין שני הפירושים בזהירות רבה.