סוד הרקיע ותקופת 'אחרי החגים'
בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?
בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?
ידוע מה שמפרש רש"י: "המאורות הגדולים- שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד." נשאלת השאלה, הלא לכל אחד מהמלכים נתנה ממלכה נפרדת. ממלכת השמש ביום, וממלכת הירח בלילה. למה לא יכלו שניהם לשלוט כל אחד בזמנו? הלא מדובר בשני כתרים, יום ולילה, מלך היום, ומלך הלילה. ועוד, לפני המיעוט אם שניהם היו גדולים איך ניתן להבחין בין היום והלילה הרי אור שניהם שווה? בפירוש כתוב שניתנו המאורות על מנת שיוכלו להבדיל בין היום ובין הלילה….
"בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום... ויאמר אלה-ים יהי אור... וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". בנקודת הפתיחה ובמצב הנתון שורר בעולם חושך ותהו ובהו. הקב"ה ביום
נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה אין מקום לטוב. כלומר מכיוון שהיתה הפרדה בין המים למים לא נאמר "כי טוב". נשאלת