והנה טוב מאד
על מנת שהבריאה תהיה טובה מאד צריך האדם לדעת ולרצות לנצל את ה-"צלם אלוקים" שלו, שיכוון את הממד החומרי והבהמי לעשייה ברוכה.
בראשית
נושאים בפרשה
נעשה אדם
הקדוש ברוך הוא, כמובן, אינו חסר דבר ולא נזקק או צריך לדבר – בוודאי שלא מברואיו – ואם כן עולה השאלה והתמיהה: מה המטרה לשמה הקדוש ברוך הוא יצר את העולם?
כיצד זה שהכהן מלוה את כל סדר בריאת העולם?
עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. אע"פ שבלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו כאן יש תופעה מיוחדת, וניסיתי בעה"י לחשוב מה ניתן ללמוד מכאן, ואז נזכרתי בדברי הרב שאמר שהכהן מסמל את החסד והרחמים והלוי
סוד הרקיע ותקופת 'אחרי החגים'
בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?
מה ניתן ללמוד מהפסוק הראשון שבתורה?
כל מי שקורא את פרק א' בבראשית מבחין שאדם פשוט לא יכול להבין משם כמעט שום דבר: מה זה "תוהו"? מה זה "בוהו"? מה זה "רוח א-לוהים"? אולם, דווקא משום כך, כשאנו קוראים פרק זה אנו צריכים להתרכז במה שאנו כן יכולים להבין, וניתן לציין שני מסרים מרכזיים העולים באופן ברור מהפסוק הראשון בתורה.
הלימוד בסדר העליות לתורה
עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. בלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו וניסיתי לחשוב מה ניתן ללמוד מכאן...
"יום אחד" – זה יום הכיפורים
כדי שאדם יוכל להיכנס לתהליך אמיתי של תשובה עליו לחוות בראשונה טעם זה של מבוכה. בנקודה זו מתחיל הוא לחוש כמה טיפש היה כשחטא. ה"ערב" משקף את "הרהור התשובה", את הכרתו של אדם כי חטא. עדיין ארוכה הדרך לפניו עד שישלים את תהליך התשובה, אך בהרהור התשובה טמונים זרעי התשובה. הרהור תשובה מתחיל בכך שהאדם מכיר בחטאו ומתוודה עליו.
ברית הארץ
האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?
"קומי אורי כי בא אורך"
"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: ותהר האשה ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב'). הגמרא בסוטה יב ע"ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה "כי טוב הוא" והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש"י על הפסוק: כשנולד - נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?
"ותשלך אמת ארצה"
שני זוגות מידות השתתפו בויכוח מעט טרם בריאת האדם: החסד והצדק מזה, והאמת והשלום מזה. החסד והצדק טענו: ייברא האדם, שהרי מעשיו נאים - הוא גומל חסדים ופועל צדקות. האמת והשלום טענו: אל ייברא האדם, שכן אפילו מעשיו הנאים נעשים בדרכים לא-נאות - בשקרים ובקטטות. לבסוף, השליך הקב"ה את האמת ארצה, ופסק שטוב לו שייברא האדם ויבנה לקב"ה משכן בעולם התחתון, ואפילו אם בנייה זו תיעשה בדרכו של העולם הזה, בשקרים ובקטטות.
רמז לאדם בבריאת העולם
היום השישי בבריאה הוא היחיד אליו נוספה האות הא ("יום הששי") ויתכן ויש כאן רמז מאת השם יתברך שאומר: קחו לכם את חמשת חומשי התורה - התורה שבכתב (ה), את שישה סדרי משנה - התורה שבע"פ (ששי) יחד עם כל מה שבראתי בששת ימי הבריאה, עם הפנים לשבת קודש (7) וכל זאת במטרה להגיע אל
"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו'…" (א, א)
חז"ל מספרים "רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא (נהר גינאי) אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא
החושך קדם לאור
"בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום... ויאמר אלה-ים יהי אור... וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". בנקודת הפתיחה ובמצב הנתון שורר בעולם חושך ותהו ובהו. הקב"ה ביום
מדוע הקב"ה לא התחיל את התורה באות א?
נכתב בספר בראשית שה' ברא את האדם חסר במקצת ממנו כלומר חסר את "התוכנה" להבנה את האות א . האדם יוכל לחקור לשאול ולהבין כפי שנרמז במילה הראשונה בתורה בראשית,מראש תבה ב- ועד סוף תבה -ת, אבל באות א לא ניתנה הבנה, לכן נשאל מה מה מיוחד באות זו. אם נכתוב את האות כמילה - "אלף"
הבדלה טובה והבדלה שאינה טובה
נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה אין מקום לטוב. כלומר מכיוון שהיתה הפרדה בין המים למים לא נאמר "כי טוב". נשאלת
מדוע פתח בבראשית?
ידוע הוא הרש"י הראשון על התורה שמסביר מדוע פתחה התורה דווקא בבראשית, כלומר במעשה בריאת העולם. לכאורה, אומר רש"י בשם ר' יצחק, היה צריך לפתוח ב"החודש הזה לכם ראש חודשים", שהיא המצווה הראשונה (שקיבלו ישראל כציבור) ולא במעשה יצירת העולם, אלא שמגיע סיפור בריאת העולם למקרה שאומות העולם יגיעו ויגידו לישראל "ליסטים אתם שכבשתם ארצות
בראשית – למען שתי ה"ראשיות"
רש"י על מילה "בראשית" מביא את חז"ל שאומרים שהעולם נברא למען שני דברים שנקראו "ראשית" - למען ישראל שנאמר עליהם "ראשית תבואתה" בירמיהו ולמען התורה שנאמר עליה "ראשית דרכו" במשלי. לכאורה לא ברור למה לקחו חז"ל שתי סיבות ולא בחרו פשוט אחת מהן. (וגם למה לפי זה כתוב בראשית). אלא שאפשר לומר שזה כמו הפירוש