"ותתום השנה ההיא, ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף, ומקנה הבהמה אל אדוני, לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גוויתנו ואדמתנו, למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם" מסופר בפרשת
כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות - פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות - עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?
מדוע פרעה חולם שני חלומות ? חלום הפרות וחלום השבלים? מדוע חרטומי מצרים האמונים על פתרון חלומות לא הצליחו לפתור את החלומות? וכי פתרון של שנות שבע ורעב הוא פתרון כל כך לא סביר לפרות שענינן בשר ולשבלים שענין תבואה, עד כי נזקקו לפתרונות משונים אחרים?
כיצד ידע פרעה שפתרון יוסף הוא הנכון? מדוע כל הפתרונות שהוצעו לפרעה לא נתפסו סבירים בעיניו?
פרעה חולם שני חלומות שונים, שיש בינםמכנה משותף: א. פרות רעות בולעות פרות טובות. ב. שיבולים דקות בולעות שיבולים בריאות. יוסף בפתרונו קובע נחרצות "חלום פרעה אחד הוא" - הפרות והשבלים הטובות מסמלים את שנות השובע במצרים, והפרות והשבלים הרעות מסמלים את שנות הרעב במצרים. יוסף בעצמו עונה מיד על שאלה מתבקשת "ועל השנות החלום"
נאמר בפרשה "את אשר הא-לקים עושה הגיד לפרעה" (בראשית מ"א\כ"ה). כאן נאמר - "הגיד לפרעה", ומדוע כאשר מדובר על הפרות הרעות ושנות הרעב - נאמר "אשר הא-לקים עושה הראה את פרעה"? אלא, ידוע על פי הגמרא במסכת שבת, כי "מעולם לא יצתה מידה טובה מפי הקב"ה וחזר בו", כלומר - הבטחה היוצאת מפי הקב"ה -