הלומד מכל אדם
כשם שהאדם זקוק למראה כדי שיוכל להסתכל בפניו שלו, כך הוא זקוק לאחרים כדי ללמוד דרכם את הטעון תיקון אצלו.
שמות
נושאים בפרשה
קיומם של הרשעים
"ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים". מהו תוכן הציווי אל בני ישראל ואל פרעה? האם הכוונה לאותם דברים שנאמרו כבר? האם הציווי לבני ישראל ולפרעה הוא זהה?
עוצמתו של משה
נעמוד על מספר נקודות השוזרות את גדולתו של משה רבנו - רגישותו, תפילתו ומאמציו.
שמותיו והנהגותיו של הקב"ה
כידוע, שמותיו של הקב"ה מסמלים את הנהגתו בעולם, ובעיקר את מידת הדין והגבורה מול מידת הרחמים והחסד. אנחנו, לעומת זאת, נדרשים ליחס אחד, בלתי תלוי, כלפי הנהגת ה': "בכל מאודך - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, הוי מודה לו" (ברכות נד ע"א).
בחירתו של משה
לפי המדרש, הסיבה להתגלות ה' אל משה היא תחושת האחווה עם ישראל. משה רבנו היה רגיש לסבל שאותו עוברים אחיו, אך הוא לא נעצר בכך.
"אל תקרב הלום"
כאשר יש מתח רוחני גבוה, כאשר יש רצון עז להתקרב לשכינה, קיים החשש שמישהו יעבור את הגבול ויתקרב יתר על המידה. ישנו מתח בין שני צדדים של אותו המטבע- הרצון להידבק בה' ולהתקרב אליו, והדרישה לירא מפניו ולשמור על מרחק ממנו.
גאולה שלא בדרך הטבע
"וישב משה אל ה' ויאמר - ה', למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך - הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה - עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו"
איך קוראים לקב"ה?
פרשת וארא, מתחילה בפס' " וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם " , הפס' נראה די תמוה, שהרי מה הכוונה "לא נודעתי להם"? אבותינו לא היכרו את הקב"ה? הרי אברהם אבינו היה הראשון שהכיר את הקב"ה והפיץ את שמו , ובעקבות כך הלך בציווי ה -"לך לך מארצך , ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" , האם הוא הלך למקום לא נודע בלי אמונה ובטחון במי ששלח אותו?
הקמת המשכן ע"י משה
אדם חייב לבנות לעצמו אישיות כוללת - לא להתרכז בפן אחד של לימוד אלא בפנים רבים, ולא להתרכז בלימוד בלבד אלא במערך המלא של תורה, יראת שמים ומידות.
שמירה עליונה
בני ישראל עברו סה"כ מ"ב מסעות במדבר והשמירה העליונה הייתה תמיד עימם. במסעות אלו נתגדלו עם ישראל וידוע בשם הבעל שם טוב זיע"א שכל יהודי עובר בחייו את בחינת המ"ב מסעות הללו...
דעת ובלבול הדעת
צריך לבדוק את מעשנו ולראות האם נעשו בדעת נקיה, ללא המעורבות של קליפת הערב רב שבתוכנו. כך אפשר להקים את המשכן ולהקהיל את כל הכוחות הטובים ששוכנים בתוכנו.
מעורבות ישראל במשכן
מצד אחד, כידוע, השבת היא דבר מוחלט, יום שהקדושה נובעת ממעשה בראשית שבו שבת הקב"ה. מצד שני, יש גם פן שבו ישראל הם הגורמים לקדושת השבת.
יהושע כפרח הנהגה
"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושוע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל"
יש תרומה ויש תרומה אחרת
יש תרומה אנוכית של "איש כופר נפשו" שמניבה לכל היותר באופן קיבוצי : "כסף כיפורים ואך " כ"זכרון" לפני ה'. ויש תרומה אחרת: כסף חיים לקיים את החיים לקיים את בריאתו של הבורא והפעם לא כעומדי פתח לבקש כפרה אישית אלא - כשותפים תרומה שכזו, שהופכת את ה' לא כ"מכפר" אלא כשותף ש"חייב לנו"...
לימוד התורה והשכחה
למרות הרגשת התסכול שודאי חווה משה כל יום מחדש, הוא עדיין חוזר כל יום לבית מדרשו של הקב"ה; הוא אינו מוותר ומפסיק לנסות, אלא שוב ושוב הוא יושב מהבוקר עד הערב ללא אכילה וללא שתיה ומשקיע את כולו בלימוד. ובסופו של דבר אומר לנו המדרש שאכן הוא זכה להפנים את התורה בדרך של מתנה?
בלי אמת אין אלוהים
כשמשה לא יכל להתאפק לנצל את נדיבותו של הקב"ה במענה חיובי לשאלותיו ביקש משה לצעוד עוד צעד אחד יותר מידי לספק את סקרנותו לראות בעיניו סוף סוף את מהות האלוהות...
משה והלוחות
אמר לו משה לקב"ה אתה אומר אלי שניים : "לך רד" גם "לך" שאתה מגרשני מהר וגם "רד" שאשוב למקומי שבטרם העלייה להר כאותו משה שכלל לא עלה להר...
מזבח הקטורת ובית שלישי – אור אחר
מזבח הקטורת הופרד ממלאכת עשיית המשכן וכליו, שבפרשת תרומה. ולא רק שהופרד כאמור אלא שבינם לבינם, הובאו כמחיצה ענינינים שונים :אור התמיד , בגדי הכהונה וקורבנות . פרשנים לא מעטים תהו על הענין וכל פרשן על פי נטיית ליבו והשקפתו בהגות ,תירץ מה שתירץ...
שורש מצוות מחצית השקל
במדרש כתוב שהעם התקשה להבין מה וכמה הוא נדרש לשלם כפרה, ומשה רבנו התקשה בעצם העניין של מחצית השקל. לכן, הראה לו הקב"ה,"כמין מטבע של אש שהוציא מתחת כסא כבודו... ואמר לו: זה ייתנו - כזה ייתנו" (ירושלמי שקלים)...
בגידת קודש
באתר זה מצויה שיחה מסוכמת מפי כב' ברב ליכטנשטיין בענין בגדי הקודש לאהרון הכהן. ייאמר מיד ,דברים יפים ומופלאים . ועל אף שבאמת בעיניי שלי,אינני ראוי להוסיף עליהם, בכל זאת הדברים הבאים תובעים לצאת גם הם לאורם שלהם.
וורט לפרשת תצווה
כשמשה אמר 'מחני נא', הקב"ה אמר לו, אתה לא תהיה כמו נח, אתה תעשה משכן שיאיר לכל העולם, שיחבר את כל הנשמות מחדש
תורת האדם ואור עולם
"ויקחו אליך" שקודם, לענין התרומה למשכן אמרתי : "יקחו לי" עתה תורך שלך ש"יקחו אליך". שאין תרומה לרב ולמורה אלא במה שיאיר בו עוד את העולם ואת נזרו - האדם. ולפיכך "נר תמיד" ,אינו אלא לסמל את האדם . שהוא :"צלם אלוהים". "צלם" = "נר" ו"תמיד" הוא הנצח = האלוהים. וכך שוב ,כל משה שבדורו
"ואתה תצוה" – אגדה – אור אחר
על ידי משה אהרון אמר לו ה' למשה עד עתה ציוויתיך אני לצוותם ועתה יש דבר אחד שהוא גם מעל לכל הציוויים הנקרא "נר תמיד" שהוא גם אורו של עולם לעשות שלום בין אדם לאדם. ואין אתה צריך לענין זה כלל לציווי ממני על מנת לצוותם שוב ושוב שאתה, ממך ומחובתך, להזדרז תמיד לצוותם. ומשום
תפקיד הבגדים
כפי שהבגדים יוצרים פער בין האדם לבהמה, כך בגדי הכהונה יוצרים פער בין הכהן לבין העם שבשדות. וגם כאן, מדובר בהפרדה חיצונית, אשר באה לבטא את ההפרדה וההבדלה הפנימית.
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
הקב"ה אמנם תובע ממשה לעשות את המנורה, אך בכל פעם שמשה מגיע לשלב בלתי אפשרי, הקב"ה מסייע בידו. המסר העולה מסיוע זה של הקב"ה למשה רבנו, נוגע אלינו במישרין. עליך מוטל לעשות את המקסימום האפשרי, והקב"ה ישלים מחשבה טובה למעשה.
האדם בבחינת קשר
הבעל שם טוב מסביר את הקשר שלנו לפסוק, "ועשית את-הקרשים, למשכן, עצי שטים, עמדים"
מיקומה של פרשת משפטים
המשפטים אינם מסתכמים בעניינים פורמאליים של דרכי התנהגות בחברה. למעשה, הם מכתיבים את יחסו של האדם לזולת ולחברה ומקנים נורמות התנהגות ראויות.
שורש העבדות
כתוב בפרשה שעבד יצא לחופשי תחת שן ועין, אם בעליו גרם לו לאבד שן או עין, הוא חייב לשחררו, למה דווקא שן ועין מוזכרים?
נעשה ונשמע
לכאורה איך ניתן לעשות לפני שאתה יודע מה לעשות? נכון יותר היה לכאורה לשמוע ללמוד ולהפנים במחשבה, ורק לאחר מיכן להפוך את זה לפסים מעשיים...
עבדי ה'
איך יעלה על הדעת שהבקשה מפרעה לאפשר לישראל לזבוח במדבר ולחזור לאחר שלושה ימים הייתה רצינית? מה היה קורה אילו פרעה היה מקבל את ההצעה הזו, ולא מקשה את לבו? האם היינו חוזרים למצרים?
כפיה בקבלת התורה
הקבלה אומרת לנו שאין כפיה ברוחניות. אי אפשר להכריח בן אדם להיות רוחני. אי אפשר להכריח אף אחד לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ויש לזה שורשים רוחניים עמוקים. בכל זאת, אנו קוראים במדרש, "עמדו ישראל בהר סיני ערוכים, האנשים לבד והנשים לבד. באותה שעה נתלש הר סיני וניצב בשמי מרום. כפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל, ואמר: אם מקבלין אתם עליכם את התורה - מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם, באותה שעה געו כולם ושפכו ליבם כמים בתשובה, ואמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע!" (בבלי, ע"ז). מה פשר הכפייה הזאת, איום בחיים ומוות? למדנו שאין רע יורד מלמעלה, אז על מה מדובר פה?
שבת שירה
תפילה אנו בדרך כלל אומרים כשיש לנו חסרון, כשדבר לא שלם. לעומת זאת, תפילה שהיא שירה, נאמרת על דבר שלם, על סיומו של תהליך מסוים.
ושם נסהו
זוהי אינה עסקה, בה כל צד מתחייב לעשות את שלו, אלא ברית. קשר ייחודי בין ה' לבין עמו. עם, שכאמור מתלכד סביב בוראו ושעצם הגדרתו כעם נובעת מהיותו של ה' השוכן במרכז המחנה. זוהי מטרתן של המצוות הניתנות עוד לפני מעמד הר סיני...
החודש הזה לכם
בא ונראה איך החודש נהפך ממספר, לשם.
חושך ואור
איך יתכן שאותו כח רוחני כאילו התפצל לשניים והשפיע על בני אדם שונים בצורות כל כך שונות?
בין כלי מצרים וכלי לימוד מודרניים
מדוע כל כך אכפת לאברהם שזרעו יצא ממצרים ברכוש גדול? יתר על כן, מדוע הקב"ה מצווה את משה לומר לבני ישראל לשאול את הכלים הללו, כאשר ברור שבני ישראל לא מתכוונים להשיב אותם?
מחצית השקל
מה חשוב כל כך בנתינת מחצית השקל, עד שגם עני מחוסר כל צריך למכור את הגלימה שעל כתפו כדי שיוכל לקיים נתינה זו?
הרהורי הלב
על הרהורי עבירה, הרהורי מצווה, והרהורים שעושים עבירה מהמצווה.
רק שמחה
אף שגם "לב נשבר" הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה. וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלינו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה.
המשכן – לכתחילה או בדיעבד?
מה פשר אותו צורך של הקב"ה להקים משכן דווקא עכשיו?