תורה, משפטים ועבדות ל-ה'
פרשה זו, העמוסה במצוות רבות ומגוונות מכל תחומי החיים, מצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום, נמצאת באמצע המעמד החשוב ביותר של עם ישראל – בין מעמד קבלת התורה לבין כריתת הברית עליה שנעשתה באגנות. מדוע?
משפטים
נושאים בפרשה
משמעות דיני עבדות לימינו
גם היום, בזמננו־אנו, עדיין קיימת לדאבוננו עבדות המונית במקומות מסוימים. גם הדורות הבאים יצטרכו לעסוק בשאלת היחס לעבדים, השיקום לאלו שהם כבר לא עבדים, היחס לאסירים ולמחוסרי בית.
דיני עבדים ודיני אדונים
דווקא מסוגיה הלכתית בפרשה משפטים, ניתן ללמוד, על פי עדות של 'משיח לפי תומו' (כביכול), על מאפיין מרכזי של דור יוצאי מצרים שהשתנה לבלי הכר בקרב דור הבנים...
תורת המשפטים
בפרשתנו, התורה פורסת מערכת רחבה של דיני ממונות: אחרי מעמד הר סיני, על השופרות והברקים, התורה מתפנה לשרטט את הדינים על פיהם יתנהלו חיי היום יום של עם ישראל. הבחירה לפתוח בדיני הממונות מעניינת: מכל תחומי ההלכה המגוונים התורה מעדיפה לפתוח דווקא בדיני השומרים, ההלוואות והנזיקין. מה עומד מאחורי בחירה זו?
"מהר ימהרנה לו לאשה"
"וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עמה, מהר ימהרנה לו לאישה. אם מאן ימאן אביה לתתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" ( שמות כב. טו-טז) מסביר רש"י שצריך לפסוק לה כמשפט איש לאשתו, שכותב לה כתובה וישאנה. יש לציין, שהמפתה את הבוגרת, דהיינו מגיל 12.5 ומעלה, לא משלם כלום. "כי מדעתה עשה". ואילו
הרכושנות לאור פרשיות הממון בתורה
שני ריכוזים גדולים של דיני ממון משובצים בתורה - אחד בפרשת משפטים, והשני בפרשת בהר. אך כל פרשה רוויה באווירה המיוחדת לה, השונה מאוד מחברתה.
"כולנו מכורים"
עבד עברי אמנם לא שכיח כמצוות אחרות אך יש בו מן היסודות שבכל התמודדות רוחנית. יש בו כדי להצביע על הקושי הגדול שבהתגברות הרוח על החומר.
מיהו עבד עברי?
האל היחיד שלא היה מוגבל לטריטוריה מסויימת היה האל של הנדכאים, המסכנים והעבדים - חסרי הלאום והטריטוריה. זהו "אלוקי העברים", שאין גבולות לשלטונו, והוא יכול להציל את המאמינים בו מכל טריטוריה ומכל מקום.
שורש העבדות
כתוב בפרשה שעבד יצא לחופשי תחת שן ועין, אם בעליו גרם לו לאבד שן או עין, הוא חייב לשחררו, למה דווקא שן ועין מוזכרים?
"לא אצא חופשי" – על החרות
מכל ג"ן המצוות החשובות בהן משופעת פרשת משפטים בחרה התורה לפתוח בענין העבד העברי, שלפי חז"ל מדובר באדם שנמכר ע"י בי"ד בגניבתו. וכי לא ראוי היה שהתורה תפתח את פרשת משפטים באנשים חיוביים יותר, כגון גומלי החסדים המקיימים את מצות "אם כסף תלוה את עמי", או בשומר חינם העושה חסד עם חברו?
שילוח העבד, ומצוות מילה
התורה מצווה על אדוניו של העבד והשפחה הכנענים: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו: ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו" (שמות כ"א כו-כז) הלכה יוצאת דופן זו, במציאות הרוחנית סוציולוגית של האנושות לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, אומרת דרשני (יחסם
גניבת נפש
פרשתינו המופיעה מיד לאחר מתן תורה, אינה עוסקת במצוות המרוממות את האדם בינו לבין קונו- כמו: ציצית, תפילין, אמונה וכדו' אלא במצוות שבין אדם לחברו- הנראות כביכול פשוטות ומחויבות המציאות לתיקון עולם. וכבר שאלו מפרשי התורה מדוע נבחר הסדר הזה? אחת מן המצוות הפותחות את פרשתינו עוסקת בגניבת נפש: "וגונב איש ומכרו מות יומת". מה