היכן הם בני משה?
אי אפשר לו לאדם לתבוע מסירות נפש מן הזולת, כאשר הזולת אינו נצרך לכך. מסירות נפש יפה לו - למשה עצמו, אך אל לו להטילה על בני ביתו.
יתרו
נושאים בפרשה
"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים"
מדוע הפרשה נקראה על שמו של יתרו? ובכלל, מדוע חשוב לתאר את מעשיו?
מה עניין יתרו להר סיני
פרשת יתרו מתחלקת באופן ברור לשני חלקים: בתחילתה סיפורו של יתרו, ולאחריו סיפור מתן תורה. הקשר של חלקה השני של הפרשה לספר שמות הוא טבעי ומובן: עם ישראל יוצא ממצרים, ים סוף נקרע לפניהם, הם הולכים במדבר עם כל הבעיות הכרוכות בכך, ולאחר שהם מנצחים את עמלק, האויב האולטימטיבי, הם מגיעים למרגלות הר סיני ומקבלים תורה. אולם תיאור זה רק מחריף את הבעיה הקיימת עם חלקה הראשון של הפרשה: מדוע התורה בוחרת לספר לנו דווקא כאן, קודם מעמד הר סיני, על ביאת יתרו?
כפל המשמעות בסיפור המפגש בין משה ליתרו
מפני מה זכה יתרו הכהן המדייני לכך שלתיאור ביקורו ועצתו למשה יוקדשו פסוקים מקרא רבים כל כך?
מי אתה משה רבנו?
במבט מעמיק ניתן להבחין כי סיפור הגעת יתרו כולל תהליכים נפשיים משמעותיים, המתרחשים בין משה לעם. הדברים יובהרו כאשר נלך אחורה ונעמיק בזהותו של משה רבינו.
עתה ידעתי כי גדול ה'
בסיפור על תנורו של עכנאי מתוארת מחלוקת יסודית בין ר' אליעזר לר' יהושע. לפי ר' אליעזר הלכה נקבעת מהשמיים, ואילו לפי ר' יהושע ההלכה היא מערכת ארצית עליה ממונים בני אדם. נדמה שניתן בקלות לקשר מחלוקת זו למחלוקת אחרת של אותם תנאים בהקשר לפסוק הפתיחה של פרשתנו.
מידה כנגד מידה
"ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלוקים ויבוא אהרון וכל זיקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלוקים" (שמות יח. יב) "ויאמר אל בנותיו ואיו? למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם" (שמות ב. כ) בזכות זה שיתרו הכיר טובה למשה כאשר היה נרדף מעם פרעה, ואמר לבנותיו "קראן לו ויאכל לחם"-
כי כבד ממך הדבר
מה ראה יתרו שלא ראו משה ואהרון והזקנים? מה כל כך מיוחד בעצתו של יתרו -הרי זו עצה המתבקשת לכל בר דעת, שרואה, ומבין, שאדם אחד לא יכול לשאת בנטל של מליון אנשים ויותר, העומדים עליו מהבוקר ועד לערב, יהיה גדול ככל שיהיה. יש להניח שכל אחד שהיה רואה את העומס והנטל הכבד המונח על כתפי משה היה ממליץ המלצה כזו…אז מה מיוחד כל כך בדבריו של יתרו?
שיעור של הרב מדן על פרשת יתרו
משה, שעמל כה רבות במשך חודשים בשיקומו הרוחני של העם אחר מעשה העגל, ראה עתה את עמו ללא משכן וללא תורה. הר סיני וארון ה' במרחק שלושה ימים לכל כיוון, ובתווך - במרחק יום לכל כיוון - בשר, בשר ושוב בשר. מעל לכל אלו - מלוא עליבותו של העם לא היה בבשר אלא בביזה. אז נזכר משה בעצת חותנו...
ביקורת חיובית מול ביקורת חיצונית
יש שמיעה ויש שמיעה כמו אצל יתרו כך אצלנו.. כל השינויים מתחילים אצל האדם ברגע שהוא שומע הוי אומר מפנים את הדברים.. אצל יתרו השמיעה לא היתה קליטת נתונים גרידא כי אם הפנמה..ויותר מכך יישום השמיעה בחיי המעשה.. והשאלה הידועה הנשאלת כאן, האוזן השומעת של יתרו במה היה כוחה גדול יותר משל שאר בני דורו, עם זאת ששמעו לא עשו מזה עסק, והדברים חלפו על פניהם, לא השפיעו עליהם מאומה..
"שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱ-לֹהים עִמָּךְ"
אם יתרו כבר הלך לדרכו בספר שמות, כיצד אנו מוצאים בספר במדבר שמשה עדיין מנסה ממנו להימנע מצעד שכזה? על דרך הפשט, יתכן היה להסביר את העניין בכך שהתורה מבקשת לחבר את קצוות העלילה, ולהמשיך מהנקודה בה היא עזבה אותה. אמנם, על פי דרך זו נצטרך לבאר מדוע הדיאלוג עם יתרו מהווה יריית הפתיחה לסיפורי התלונות המתוארים אחריו. לשם כך, עלינו להתמקד בהיבט אחר במהלך התפתחותו של עם ישראל.
"שמעו ותחי נפשכם"
השמיעה - הכח להקשיב לדבר ה', להטות אוזן ולפתוח את הלב לאמירות ודרישות המצויות מחוץ לעולמו הפרטי של האדם - היא המפתח לרפואה כללית.
עבדי ה'
איך יעלה על הדעת שהבקשה מפרעה לאפשר לישראל לזבוח במדבר ולחזור לאחר שלושה ימים הייתה רצינית? מה היה קורה אילו פרעה היה מקבל את ההצעה הזו, ולא מקשה את לבו? האם היינו חוזרים למצרים?
דבר תורה לפרשת יתרו
"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה" (י"ח, א') רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. יש לשאול, והרי מתן תורה עולה על כולם, ומדוע לא מזכיר רש"י ששמע יתרו על מתן תורה? וכן צריך להבין, מדוע להלן בפסוק ח', כשסיפר משה לחותנו "על כל אשר עשה אלוקים לפרעה ולמצרים" לא סיפר לו