נלכה נא דרך שלושת ימים
השאלה היסודית והעמוקה יותר אינה מדוע בני ישראל שיקרו, אלא למה לא לומר את האמת מראש? מדוע יש צורך לבוא אל פרעה בערמה?
וארא
נושאים בפרשה
צבאות בני ישראל
ישנו יעוד אליו מכוונים בני ישראל ולשמו הם מוצאים ממצרים: להגיע מעבדות פרעה לעבדות ה'. דהיינו להיות צבא ה'. ייתכן ש-ה' רומז כאן לסיבה בגינה הוא מוציא את בני ישראל – העובדה שהם צבאותיו.
יחסם של ישראל ליציאת מצרים
מדוע בפרשת שמות לדבר על הצלה מהסבל בלבד, ורק בפרשת וארא לדבר על היציאה כחלק מהברית לאבות?
הנה אנוכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
למה דווקא לקו אנשים אלו ומקומות אלו? וגם, למה בהתראה נאמר משהו אחד ובפועל נעשה משהו אחר, יותר רחב, ויותר קשה?
ותהי הכנם באדם ובבהמה- למה נענשו גם הבהמות?
"ויעשו כן החרטומים בלטהם להוציא את הכנים ולא יכלו, ותהי הכנם באדם ובבהמה." (שמות ח'. יד) במה חטאו הבהמות אשר נענשו גם הם במכת הכנים? מדוע לא הסתפק הקב"ה בהכאת המצרים בלבד, וכלל גם את בהמתם? אם תאמר שהיו עובדים את הבהמות במצרים, ולכן כמו שמפורש במכת בכורות: "ומת כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה
דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לאלוקנו….למה לשקר?
למה משה צריך לשקר לפרעה שבכוונתו ללכת עם ישראל "לזבוח" לה'? שיגיד לו בצורה פשוטה שנגמר השעבוד, ועם ישראל יוצא לחורין!
"החלש שורד"
העולם מתחלק לשנים, החזקים והחלשים. בעלי שררה, ועושי דברם. חיות טורפות, ונטרפים. גדלנו על לגיטמציה מוחלטת לכח, לכולנו מוכרת הסיסמה "החזק שורד" אם האריה לא יטרוף הוא ימות ברעב. אם לא נשתמש "במרפקים", נשאר מאחור.. האם בחברת בני האדם, כללי ההישרדות של הטבע תקפים? או שמא לנו כללים משלנו.. בפרשת וארא מופעל לא מעט כח.
"למה זה תשאל לשמי"
כבר נשתברו קולמוסים רבים כדי להבין את עצם כוונתו של ה' בחילוף השמות בין השם ש-די לשם הוויה, את הנכונות לשימוש בשם זה או אחר בתקופת האבות, ועל משמעות הדבר. אך מעבר לכך, מתבקש הסבר לעצם התמקדות הבורא בשמותיו, בעוד טענתו של משה כלל לא התייחסה לכך. התלונה של משה כוונה כלפי חוסר הצלחתה של משימתו להוציא את ישראל ממצרים. מה היה חסר בתשובתו של ה' אם לא הייתה כוללת את הדיון בשמותיו?
בלדה לאיש הקטן
ממכות מצרים ניתן ללמוד כי כאשר האדם אינו מבטל את רצונו מפני רצון הבורא, ושם ביטחונו ביכולותיו הגופניות, השכליות, הכלכליות או הכוחניות, יגרור הדבר זעזוע כדי להביאו להכרה בצורך להכניע את לבו לפני בוראו.
קיומם של הרשעים
"ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים". מהו תוכן הציווי אל בני ישראל ואל פרעה? האם הכוונה לאותם דברים שנאמרו כבר? האם הציווי לבני ישראל ולפרעה הוא זהה?
מכת צפרדע
למה פרעה לא ביקש ממשה שהצפרדעים יפסיקו מיד?
"ואיך ישמעני פרעה" – מקצרות רוח לעבודה קשה
האם קצר הרוח והעבודה הקשה הם שני טעמים, או טעם אחד לשאלה מדוע לא שמעו אל משה. ואם טעם אחד הוא: מה גרם למה? קוצר הרוח לעבודה קשה, או העבודה הקשה לקוצר הרוח?
מדוע פרעה מפחד מהקולות?
"העתירו אל ה' ורב מהיות קולות אלקים וברד ואשלחה אתכם" מדוע היו קולות במכת הברד ומדוע פרעה כה נרעש מהם ומפרט את רצונו בהפסקתם?
תיקון עצמו ותיקון האחר
בפרשתנו, מתנהל דיון בין הקב"ה למשה, בדבר מינויו של משה למנהיג. בפסוק י', ה' מצווה את משה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים, וישלח את בני ישראל מארצו". משה נשלח אל פרעה לשכנע אותו לשחרר את עם ישראל מארץ מצרים. בפסוק יב' משה מעלה חשש באומרו "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה,