'וכבוד ה' מלא את המשכן'?
אדם יוצא לערוך קניות ורואה את המשכן, אדם הולך לבקר את חברו ורואה את המשכן. אט אט, מחלחלים הדברים פנימה. כאשר בסופו של דבר נוכחותו של ה' מחלחלת אל ליבותיהם של האנשים, הם לומדים להכילה כחלק מחייהם.
פקודי
נושאים בפרשה
התרומות למשכן והשבת
לא רק במלאכת המשכן מתקיים מתח זה שבין המחויבות והכניעה, לבין הפריצה והחידוש. גם בבניין העולם, שנמסר לאדם לפיתוחו ולשכלולו – כאמור, "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב', ג) – אנחנו מזהים מגמה כפולה זו. מחד נדרש האדם לפעול בעולם ולקדם אותו טכנולוגית מדעית ומוסרית, ומאידך על האדם לזכור תמיד את הגבולות ואת הכניעה – שיש מנהיג לבירה.
פרוכת הקודש ופרוכת המסך
ספר שמות מסתיים בתיאור הקמת המשכן, ושוב חוזרת התורה על פרטי המשכן וכליו. כדרכן של חזרות בתורה, גם כאן אנו מוצאים כמה הבדלים משמעותיים בין המסופר בפרשתנו לבין הנאמר בפרשות הקודמות. עיוננו יעסוק בפרוכת, המבדילה בין הקודש ובין קודש הקודשים, ובהבדלים שבין שתי הפרשות בעניינה.
שמירה עליונה
בני ישראל עברו סה"כ מ"ב מסעות במדבר והשמירה העליונה הייתה תמיד עימם. במסעות אלו נתגדלו עם ישראל וידוע בשם הבעל שם טוב זיע"א שכל יהודי עובר בחייו את בחינת המ"ב מסעות הללו...