מנורת הזהב
מחד, המנורה משמשת ככלי שנועד לפאר את המקדש ולהרבות בו אור ותפארת; ומאידך, הדלקת נרות המנורה על ידי הכהן הגדול מהווה חלק חשוב מעבודת ה' שנעשית במקדש מידי יום ביומו.
תצוה
נושאים בפרשה
הדלקת המנורה ומחיית עמלק
הכוונה בהדלקת המנורה היא לגלות את חיות ה' הנסתרת בתוך העולם. "להעלות נר תמיד" היא דרישה מתמדת מיהודי לחשוף את הנר, שהוא נקודת החיות האלוקית שגנוזה בכל דבר בעולם. אותה נקודת חיות היא הטוב שהצפין ה' ליראיו בעולם הזה.
מנורת הזהב
מחד, המנורה משמשת ככלי שנועד לפאר את המקדש ולהרבות בו אור ותפארת; ומאידך, הדלקת נרות המנורה על ידי הכהן הגדול מהווה חלק חשוב מעבודת ה' שנעשית במקדש מידי יום ביומו.
הוויה ועשייה במשכן
דווקא התיאור ה'נורמלי' של מזבח הקטורת, המשלב את תיאור הכלי עם דרך העבודה בו, מעורר תמיהה על פיצול פרשות תרומה ותצווה. מדוע ליצור הפרדה מלאכותית בין תיאור הכלי לבין עבודה בו? מדוע לא לתאר את הדברים יחדיו?
מזבח הקטורת ובית שלישי – אור אחר
מזבח הקטורת הופרד ממלאכת עשיית המשכן וכליו, שבפרשת תרומה. ולא רק שהופרד כאמור אלא שבינם לבינם, הובאו כמחיצה ענינינים שונים :אור התמיד , בגדי הכהונה וקורבנות . פרשנים לא מעטים תהו על הענין וכל פרשן על פי נטיית ליבו והשקפתו בהגות ,תירץ מה שתירץ...
תורת האדם ואור עולם
"ויקחו אליך" שקודם, לענין התרומה למשכן אמרתי : "יקחו לי" עתה תורך שלך ש"יקחו אליך". שאין תרומה לרב ולמורה אלא במה שיאיר בו עוד את העולם ואת נזרו - האדם. ולפיכך "נר תמיד" ,אינו אלא לסמל את האדם . שהוא :"צלם אלוהים". "צלם" = "נר" ו"תמיד" הוא הנצח = האלוהים. וכך שוב ,כל משה שבדורו
"ואתה תצוה" – אגדה – אור אחר
על ידי משה אהרון אמר לו ה' למשה עד עתה ציוויתיך אני לצוותם ועתה יש דבר אחד שהוא גם מעל לכל הציוויים הנקרא "נר תמיד" שהוא גם אורו של עולם לעשות שלום בין אדם לאדם. ואין אתה צריך לענין זה כלל לציווי ממני על מנת לצוותם שוב ושוב שאתה, ממך ומחובתך, להזדרז תמיד לצוותם. ומשום