פסח מצרים ופסח דורות
מההבדלים השונים בין שני קורבנות פסח הללו ננסה ללמוד דברים גם לעבודת ה' הפרטית שלנו. זאת, על ידי חלוקה בין עבודה שהיא בחינת פסח מצרים לכזו שהיא בבחינת פסח דורות.
בא
נושאים בפרשה
מנוסה מהרצון לשיעבוד
בתהליך ההתבגרות הטבעי של ילד, נוצרת תנועה ממקום פאסיבי למקום אקטיבי. מסיפוק צרכים ללא מאמץ, להתנהלות עצמאית הדורשת פעולה והשתדלות בכדי לזכות בטוב. ההורי, אמורים להתחיל ולהתנות את השפע – "אם תעשה... תוכל לזכות ב...". בהתניה הזו טמונה אמונה ביכולתו של הילד להתאמץ, לגדול ולהשיג את הדברים בזכות פעולותיו. זהו המעבר הדרמטי המתרחש במכת בכורות.
סדנת גמילה
עיון בפרשתנו ובפרט בסדר הקרבת קרבן פסח והנלווה עליו, יחשוף בפנינו דרך המבוססת על שלושה צעדים שיש בכוחה לסייע לאדם להתנתק ולהיגמל מחטא או הנהגה שלילית, וכשם שנעזרו עם ישראל ביציאתם ממצרים בדרך הזו כך אדם בן דורנו יכול לאמץ את שלושת הצעדים שהתורה מתווה. וכמובן שעיקרון הדברים תקף לכל סוג של חטא או התמכרות שיש לאדם.
בין כלי מצרים וכלי לימוד מודרניים
מדוע כל כך אכפת לאברהם שזרעו יצא ממצרים ברכוש גדול? יתר על כן, מדוע הקב"ה מצווה את משה לומר לבני ישראל לשאול את הכלים הללו, כאשר ברור שבני ישראל לא מתכוונים להשיב אותם?
"משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח" (יב, כא)
דורשים חז"ל : משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה. מבאר הרב משה צבי נריה זצ"ל דרשה זו, שיש שני פנים למאמר זה: האחד, אפשר לו לאדם שיעמוד סמוך לגאולה ואף על פי כן יש להזהירו על עבודה זרה. והשני, אפשר לו לאדם שיהיה עוסק עדיין בעבודה זרה ואף על פי כן יהא