ואבדתם את שמם מן המקום ההוא
בימינו אנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה ייתן לנו את הכוחות להפריד בין מחשבת הלב, שיודעת שעבודת האלילים היא הבל, ובין מעשינו, שאינם משקפים זאת במאת האחוזים.
ראה
נושאים בפרשה
"לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה"
המקרא נאבק בהכרה בקדושתו של מקום גיאוגרפי כלשהו בתורת עצמו – משום שהכרה כזו עומדת בסתירה לאחד מהמאפיינים היסודיים ביותר של האמונה ביוצר כל. היות ולבורא, שהוא מקור הקדושה, אין שום יחס לממדים פיזיים, לא תיתכן קדושה עצמית בעצם מוחש מצד עצמו, אלא רק מסיבות משניות.
מצוות הצדקה בחו"ל ובארץ ישראל
העובדה שמצוַת הצדקה זוכה לאיזכור כפול מלמדת כנראה על כפילות יסודית במצווה עצמה, כך שכל פרשיה מתמקדת במרכיב מסויים של המצווה. מהו אותו קיום כפול החבוי במצוַת הצדקה?
המקום אשר יבחר ה'
בשיעורנו השבוע, נתמקד בתחילת הפרשה, בה הביטוי "המקום אשר יבחר ה' " מופיע ארבעה פעמים. דרכה, דורשת התורה שבעל פה הלכות שונות מחזרה זו. אולם, כיוון ששבעים פנים לתורה, אין זה פוטר אותנו מניסיון לפענח פרק זה על פי פשוטו של מקרא. בדברינו, נציע פתרון המבוסס על ההבדלים הדקים הקיימים בארבעת ההופעות של הדין הזה.
אַיֵה "המקום אשר יבחר ה' "?
כאשר קוראים את ספר דברים מתוך המבט העקרוני של אפשרויות שונות לגילוי "המקום אשר יבחר ה' ", באתרים שונים, בזמנים שונים ובמצבים שונים, מתבאר הספר כולו באור בהיר ומובן. זאת, דווקא בתוך המצבים המורכבים שהיו צפויים בארץ לפני בחירת ירושלים. ואכן, כך נראו פניה של העבודה ל-ה' בימי השופטים וראשית המלוכה.
איש כל הישר בעיניו – השראת השכינה היא רק בארץ
משה מתאר בפרשת ראה (פרק י``ב) את קיומו העתידי של בית המקדש, במקום אשר יבחר ה`, ומתאר את הניגוד שבין התקופה העתידה לבוא לבין המציאות בהווה: בעתיד, לאחר שייבחר המקום, אזי ``שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם, עולתיכם וזבחיכם...`` (יב, יא), ובניגוד למצב הקיים במדבר - ``לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום,