ארץ טובה
מצווה שתלויה בקרקע אפשר לקיים רק בארץ ישראל, ומכאן משמע שהקרקע של הארץ הזו קדושה יותר. אך גם דבר זה דורש ביאור – מה זה אומר שקרקע קדושה יותר? והאם זה קשור רק למצוות התלויות בארץ, או שקדושה זו באה לידי ביטוי במובנים ומשמעויות נוספות?
מצווה שתלויה בקרקע אפשר לקיים רק בארץ ישראל, ומכאן משמע שהקרקע של הארץ הזו קדושה יותר. אך גם דבר זה דורש ביאור – מה זה אומר שקרקע קדושה יותר? והאם זה קשור רק למצוות התלויות בארץ, או שקדושה זו באה לידי ביטוי במובנים ומשמעויות נוספות?
מדוע הוסיפו חכמים את ברכת "הטוב והמיטיב" לברכת המזון?
מה היתה מטרתו של ה' בקיום התנאים המיוחדים של המדבר במשך ארבעים שנה, כפי שמשה מסביר בפרשה.
אנו בדור של ברכה, עומס שפע. אף על פי שלרובנו יש דאגות כלכליות, אנו בסך הכל חיים טוב, ומאוד טוב. תחום הדאגות שלנו אינו כמו שהיה פעם, האם יהיה לנו יין לקידוש או עןף לשבת, אלא איך לממן חופשה משפחתית או מחנה קיץ לילדים. האם אנו זוכרים מי נתן לנו כח לעשות חיל?
בפרשתינו (עקב) הפסוק המוכר "ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך על הארץ הטוב אשר נתן לך" מחז"ל משמע שברכת המזון חיובה מן התורה. ברכה זו מיוסדת על 4 ברכות. 1- הזן, 2- הארץ- 3- בונה ירושלים, 4- הטוב והמטיב שהיא מדרבנן. הגמרא בברכות מח' דורשת את הפסוק ומביאה שברכת הזן ניתקנה על ידי משה בזמן