האזינו

נושאים בפרשה

דבריםהאזינו

וראה את הארץ

החזרה של ראיית הארץ פעם אחרי פעם, העובדה שהיא מוצגת בתורה כציווי, והרצון העצום של משה רבנו רק לראות את הארץ, מעלים על הדעת את המחשבה שיש לראיה זו משמעות עמוקה יותר.

דבריםהאזינו

הקשר המתמיד

השירה היא בעצם שליחת מכתב מכאן אל העתיד, אל הזמן בו - בכלל הסתר הפנים - ה' יהיה "מנוע" מלדבר עם ישראל. המכתב לעתיד טומן בחובו את הבעת הקשר בין ה' לישראל, הקיים באופן נסתר ועמוק גם בזמן הצרות.

דבריםהאזינו

התשובה בפרשת 'האזינו'

רבי חנניא קורא בקול גדול את שם ה', ואינו מפחד להסתכן בשל כך. קריאתו מעוררת אותנו להביט בצורה יותר מדוקדקת על פרשת האזינו, ומתוך כך להבין את המניעים למעשהו.

דבריםהאזינו

לעד בבני ישראל

התורה עצמה ציינה ששירה זו אמורה להיות עדות לבני ישראל: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים ל"א, י"ט) זאת ועוד, התורה מוסיפה שהשירה הזו לא תשכח: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (שם, כ"א) מה ייחודי כל כך בשירה הזו? מה יש בה שעוד לא הופיע בתורה?

דבריםהאזינו

מה פשר הסתרת פניו של הקב"ה?

מפשט הפסוקים נראה שהם מכוונים לזמן שבו הקב"ה יסתיר את פניו מבני ישראל ולא יתגלה אליהם, כעונש על מעשיהם. תפקידה של השירה הוא להזכיר לבני ישראל שעל אף הסתרת הפנים, הקב"ה קיים. ה"שפת אמת" קורא את הפסוקים בצורה מעט שונה. לדבריו, הסתרת הפנים אינה עונש. נהפוך הוא: הקב"ה מסתיר את פניו בתורה, והסתרה זו יוצרת עבור בני ישראל אפיק נוסף שבו יוכלו להיפגש עם הקב"ה: "והיכן גנזו? בתורה".

דבריםהאזינו

בלי עבר אין עתיד

מפורסם הפתגם ?עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל?. בפרשת האזינו התורה מעלה תמיהה על התנהגותו המוסרית הירודה של עם ישראל ועל התרחקותו מהקב?ה ?הלה? תגמלו זאת עם נבל ולא חכםהלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך?. (דברים לב, ו). שני כינוים שלילים מופנים לעם ישראל: ?עם נבל?, ?לא חכם?. מהו ההבדל