שירה ותוכחה
אם נבחן את התוכן של פרשת האזינו, נראה כי הוא אינו שונה בקווי המתאר מן התוכחה של הפרשות הקודמות. השירה אומרת כי עזבתם את ה', ולכן נענשתם. ההבדל אינו בתוכן היבש, אלא בדבר אחר. מהו אותו דבר אחר?
אם נבחן את התוכן של פרשת האזינו, נראה כי הוא אינו שונה בקווי המתאר מן התוכחה של הפרשות הקודמות. השירה אומרת כי עזבתם את ה', ולכן נענשתם. ההבדל אינו בתוכן היבש, אלא בדבר אחר. מהו אותו דבר אחר?
אם יודע משה, כי יחטאו עם ישראל לאחר מותו, למה מעיד בהם את השמיים ואת הארץ?… מוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים! ועוד, מה תועיל עדות זו, היא פרשת האזינו, שכל מטרתה להזהיר, אם ידוע שיחטאו ישראל ולא יזהרו? וגם אם אתה מעוניין להזהיר מישהו, בכדי שיקח את דבריך ברצינות, כדאי שתדבר דברים נכוחים ולא בצורת שיר, ולא בשפה מליצית של דברי תוכחה מובלעים ולא כל כך מורגשים או מובנים. ועוד, למה לוקח משה בתור עדים את השמיים ואת הארץ? הרי אומרת התורה, שלא מתרים אדם בעדים, אלא בשעת מעשה, וכרגע כולם צדיקים! אז למה מתרה משה את עם ישראל בעדים?
מה תפקידם של השמים, הארץ ושל כל הטבע כולו. הן כנמעני השירה, והן כמי שמתבקשים לתת גודל לא-לוהים – כלומר להצדיק את דרכי הנהגתו ולאשר אותם
"כאשר אנו מביעים את הערכתנו, לעולם אסור לנו לשכוח שהערכה הגבוהה ביותר איננה ביטוי של מילים בלבד, אלא היכולת לחיות על פיהם."
מדוע פונה משה אל השמיים בביטוי של האזנה ואל הארץ פונה משה בביטוי של שמיעה?
1. כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר' עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ? בשמיים היה, ומדבר עם השמיים כאדם שמדבר עם חברו שקרוב אליו. וראה את הארץ שהיא