האמונה במלחמה ובשגרה
הרעיון שהדברים הקורים בעולם תלויים בהשגחה אינו חידוש של רבותינו הראשונים. כל המעיין בדברי הנביאים יראה כיצד כל דבריהם שוזרים בלי הפסקה את מאורעות העולם המדיניים והפוליטיים עם התגלות דבר ה' ורצונו בעולם.
שפטים
נושאים בפרשה
יראת שמים גם בשדה הקרב
מי ששח בין תפילין של יד (המעשה) ובין תפילין של ראש (התורה) הרי הוא מנתק בין הלימוד ובין המעשה; תורתו אינה תורה שמחוברת לחיים.
המפגש עם התורה
סמכותו של בית הדין הגדול בלשכת הגזית נובעת מהמזיגה הייחודית שיש בו של שני המקומות העיקריים בהם אנחנו נפגשים עם הקב"ה: התורה והמקדש.
מינוי מלך
בני ישראל נצטוו לקיים שלש מצוות בכניסתם לארץ ישראל: למנות מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה. הרמב"ם הוסיף שמצוות מינוי מלך קודמת לשתיים האחרות.
דינים הנלמדים מי"ג המידות
הרמב"ם (ספר המצוות, שורש שני) סבור שהדינים שנלמדו באמצעות י"ג המידות אינם כלולים במניין תרי"ג המצוות, והם נחשבים ל"דברי סופרים". הרמב"ן חולק באופן נחרץ על הרמב"ם ביחס לנקודה זו: לדעתו, מעמדם של דינים אלו הוא מעמד מובהק של דיני תורה, ואין להבחין בין דינים אלו לבין דינים הכתובים במפורש בתורה.
תמים תהיה עם ה' א־להיך
דווקא באמונה התמימה, המקבלת את הדברים כפי שהם, יש עוצמה אין סופית.
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"
אז כיצד יש להבין את הציווי בפרשתנו? על פי ההקשר בו הוא מופיע, כמתייחס להרחקה מאיסור ספציפי, או על פי המופעים בתנ"ך מהם משמע שזהו אפיון והתנהגות כלליים יותר? להלן נבקש ללכת בשני הכיוונים.
"וראשית גז צאנך תתן לו"
טעם על שראשית הגז ניתן לכהן.
בכל שעריך
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים טז, יח) - ניצוצות מהנשמה הם במוח - "השערים" שממנו הנשמה מקבלת/קולטת/טועמת את המידע הם החושים: ראיה - במה אדם מביט שמיעה - מה אדם שומע -דברי תורה או לשון הרע מגע - במה אדם נוגע ריח - מה אדם מריח טעם - בחינת טעם באמצעות הלשון -
מעלת התמימות והפשטות
כנראה שלא כל כך פשוט להיות איש כשר פשוט.
מלך, מורא שמיים ומורא בשר ודם
מה נשתנה מימי שאול לימי דוד? מדוע בימי שאול המלוכה היה דבר רע שנחשב לבגידה ב-ה', ודור לאחר מכן, בימי דוד, מלכות בית דוד מהווה את גילוי ה' בעולם?
"צעקה הנערה… ואין מושיע לה"
מצות עגלה ערופה כוללת כמה הלכות ייחודיות, וביניהן ההקפדה על הבאת עגלה דווקא, והציווי לערוף את ראשה במקום לשחוט אותה כהלכה. הלכה ייחודית באופן בולט, היא החובה למדוד את המרחק מהערים בסביבה. מה פשר חובה זו?
עצמאות מאוזנת
בפרשתנו אנו נפגשים לראשונה עם שלל התפקידים הציבוריים השונים שאמורים להתקיים בארץ: שופטים ושוטרים, מלך, כהנים, לוויים ונביא. המפגש עם ריבוי תפקידים אלו מראה כי התורה יצרה מערכת הנהגה מורכבת ומסועפת. מה הפונקציה של כל תפקיד? מהי מערכת היחסים שהתורה משרטטת בין התפקידים? בנוסף, יש לדון מה המשמעות של החלוקה לתפקידים כה רבים. מדוע לא ניתן לאחד את התפקידים בידי כח מסויים, שינהיג את העם בגאון?
דינים הנלמדים בי"ג המידות
בעוד שהרמב"ם יוצר במידה רבה נתק בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה ומצמצם את מידת ההשפעה של חז"ל על תכניה של התורה עצמה, הרמב"ן משלב ומאחד בין המפעל הדרשני של חז"ל לבין תכניה האוטונומיים של התורה שבכתב: אין התורה שבכתב אלא מה שמשתקף מבעד למשקפי התורה שבעל פה על דרשותיה וקבלותיה.
"שום תשים עליך מלך"
כאשר אין מלך בישראל, העם עלול לשקוע בתודעה שבטית, במקום בתודעה כללית-לאומית. במציאות שבה אין מלך אחד על כל ישראל, יש חשש כבד שכל שבט יפרוש לו לנחלתו, וישכח את קיומו של עם ישראל.
"אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ – וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
ההכרה שלא כל ילוד אישה יכול לעמוד בפני דיבור א-לוהי, מביאה ליראה גדולה מפני בורא העולם. אמנם בד בבד היא מביאה להכרה כי אותו ילוד אישה שדווקא מסוגל לעמוד בכך, הינו פסגת המין האנושי.
בין הפטרתנו ל"נחמו"
הפטרת שופטים (ישעיהו נ"א:יב-נ"ב:יב) ממשיכה את סדרת נבואות הנחמה של הקיץ, אך גם מחזירה אותנו לנקודת המוצא שלהן. באם נתבונן בפסוקי הפתיחה של ההפטרה, נמצא דמיון מפתיע המתבטא במקבילות רבות, בינה לבין הפטרת "נחמו נחמו עמי".
"אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" – חובת השמיעה אל הנביא
ביסוד מערכת היחסים שבין הנביא לבין עם ישראל קיימת מצוַת עשה: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!", ודרישה זו מחוזקת בהודעת העונש: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי – אָנֹכִי אֶדְרשׁ מֵעִמּוֹ!", ופירשה ההלכה עונש זה כמיתה בידי שמים. האם ישנן מגבלות לדרישה זו לשמוע אל הנביא? האם ישנם דברים שבהם אין לשמוע בקולו?
זרוע לחיים וקיבה
מדוע דווקא חלקים אלו בחרה התורה לתת לכוהנים כתרומה על כל שחיטת בהמה?
מלחמה וביטחון
לכאורה נראה שהיה הרבה יותר ראוי לפטור מהמלחמה אנשים אחרים: אדם בעל עשרה בנים, שאשתו חולה במחלה כרונית או שילדו מוגבל וזקוק לסיועו. במקרה שאחד מאלו ימות במלחמה, הדבר עלול להיות אסון גדול יותר, אך למרות זאת הם אינם פטורים ממנה. מדוע אפוא פטרה התורה אנשים שהשקיעו בדבר וטרם זכו ליהנות מפרי ידיהם? מהו מקורו של החשש שאדם אחר ישתמש באותו הדבר?
"כי האדם עץ השדה"
כל ה"רוע" וה"דין" שיש בתורה הינו אך ורק לתועלת ואף אם התועלת לא ידועה לנו -אנחנו בטוחים במי שנתן את התורה שהכל מדוייק וטוב וצודק ונכון.
רק לא ירבה לו סוסים
האם בשביל להגיע למצרים צריך סוסים? ומה אם ניתן להגיע עם חמורים, אולי גם תכתוב התורה לא ירבה לו חמורים. ומה לגבנו היום?
ציון במשפט תפדה
מצד אחד, משמעות מיקום הסנהדרין בבית המקדש הוא ביטוי של הרעיון, לפיו בית הדין הגדול יונק את סמכותו מהקדוש ברוך הוא. להיות במקדש פירושו, כביכול, להיות לפני ה'. במילים אחרות, הסמכות הא-לוהית היא השורש של סמכות הסנהדרין. מאידך, ייתכן שמיקום הסנהדרין במקדש גם משקף את הרעיון שמשפט צדק הוא קיום במצוות ירושה וישיבה. לכן, ישנה חשיבות שהבית העליון של המערכת המשפטית נמצא בבירת ישראל - המרכז הפוליטי והדתי של היישוב.
"ואל השופט"
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובן נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" ( דברים יז. ח-ט) התחלת הפסוק בלשון רבים, המשך הפסוק "ואל השופט" בלשון יחיד. היה צריך להיות כתוב "ואל השופטים אשר יהיו בימים ההם"...?
עגלה ערופה
על מי ועל מה מכפר דם העגלה הערופה?
הכהנים הלויים
ננסה לבחון את הפעמים שבהם מופיע הצירוף של 'הכהנים הלויים' בכל ספר דברים. כפי שנראה, קשה לבאר את הצירוף כאומר 'הכהנים שנבחרו מתוך שבט לוי', כפי שלעתים מציעים. לאור זאת, יתברר שלפנינו תפיסה חדשה לגמרי של מוסד הכהונה.
אמת אחת – רק בשני עדים
כל אדם דרך הסתכלות שונה, והשפעת נתונים חדשים על דעתו וממילא על עדותו, תהיה בצורה המיוחדת לו דווקא.
רצון העם וסמכות המלך
המעיין בפרשיית המלך שבספר דברים (י"ז, י"ד-כ') ומשווה אותה לתיאור המלכתם של שאול, של דוד ושל שלמה, ימצא, לכאורה, סתירה חריפה.
אל ירך לבבכם
דומה שבמלחמות האחרונות אנו לומדים על הרחבה מסוימת של הציווי "אל ירך לבבכם".
"צדק ומשפט מכון כסאך"
המדרש מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדקה והמשפט על עולם הקרבנות. יש לשים לב לכך שהצדקה והמשפט מופיעים במדרש כיחידה אחת. כל אחד מהם - הצדקה לחוד או המשפט לחוד - הוא חסר, אך עמידה על האמת ונתינה שלא בדין, למרות שהם סותרים במבט ראשון, הם שילוב מנצח.
תמימות ושלמות
מה פירוש להיות 'תמים'? בפסוקים עצמם מתואר, שהאוחז בתמימות הוא זה המתרחק מתועבות הקסמים והכשפים בהן נגועים הגויים. אולם, עדיין לא ברור מהי משמעותה החיובית של התמימות?
תמימות ופשיטות?! חכמה גדולה!
"לא ימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... תמים תהיה עם ה' א-לוהיך... נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' א-לוהיך, אליו תשמעון". (דברים י"ח, י-טו) מו"ר הרב עמיטל שליט"א נוהג לומר שבעבודת ה' "אין פטנטים". צריך לעשות מה שצריך ולעבוד את ה' בפשטות. בתמימות. בלי קסמים. "והחכמה הגדולה שבכל החכמות הוא לבלי להיות חכם
"שום תשים עליך מלך" – מאמת המלך לאמת הדין
מדוע כעס שמואל על העם כשביקשו להמליך מלך אם בפרשתנו מתירה התורה את מינוי המלך, ואף קובעת את הקריטריונים להמלכתו, את האסור עליו ואת המוטל עליו?
תמימות ושלמות
מה פירוש להיות 'תמים'? האוחז בתמימות הוא זה המתרחק מתועבות הקסמים והכשפים. אולם, עדיין לא ברור מהי משמעותה החיובית של התמימות?
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א'להיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"
האם ההלכה אינה חוששת שעשיה מיראה תביא לפעולת נגד?
"כי השוחד יעור עיני חכמים" – המהות שבטעם
מדוע גילתה התורה את הטעם לאיסור לקיחת שוחד - "כי השוחד יעוור עיני חכמים" - ולא חששה שמא יכשל האדם בכך?
"תמים תהיה עם ד' אלקיך" (יח, יג)
מתרגם אונקלוס: "שלים תהא בדחלתא דד' אלהך", היינו שלם תהיה ביראת ד', ומכלל זה שלא יירא מכל דבר אחר שכן אם הוא ירא מגורם נוסף, כבר אין יראתו את ד' שלימה. רש"י פירש: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל שיבוא עליך קבל בתמימות", נראה שפרטים אלו עולים מתוך ההקשר הפסוקים,
מצות תלמוד תורה במלך ישראל
והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יקוק אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם: (דברים י"ז יט). אחת ממצות המלך היא, שיכתוב המלך ספר תורה לעצמו, וספר זה יוצא ונכנס עמו תמיד לכל מקום שאליו הוא הולך, והמלך מצווה לקרוא בו תמיד בכל ימי חייו. וכך
כיצד בוחרים מנהיג?
בפרשת שופטים, מלך ישראל מצטווה לכתוב לו ספר תורה, בו יקרא ויהגה כל ימיו. הקריאה המתמדת בספר התורה תגרום לו לירא ממלך מלכי המלכים ולשמור את כל מצוותיו במדויק: "למען ילמד ליראה את ה'... לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם". המלך החכם והנבון עלול לפתח תפיסה לפיה רק מצוות שמתיישבות בשכלו
הצדקה והמשפט – גדולים מהזבח
בפרשת שופטים מצווים ישראל להקים מערכת משפטית. במדרש מצאנו נקודת מבט על עשיית משפט ביחס לתחומים נוספים בתורה: "זה שאמר הכתוב 'עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח'. 'כזבח' אין כתיב כאן, אלא 'מזבח'. כיצד? הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית, אבל הצדקה והדינים - נוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית. דבר אחר: הקרבנות אין מכפרין