דברים

נושאים בפרשה

דבריםעקב

פרשת עקב – "ובו תדבק"

גם אחרי שירשנו את הארץ מוטלות עלינו משימות:, לירא מה' - כלומר, לא לעבור על איסוריו; לאהוב אותו בכל הלב והנפש; ולעובדו בקיום מצוותיו. אך מעבר לזה, צריך "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". מהי אותה דביקות?

דבריםואתחנן

"אהבת עולם אהבתיך"

מהבעט"ש: "יש רחמנות כמו אב על הבן: אפילו אם יש לבן כל טוב הרבה מאוד, רק שנחסר לו דבר אחד אפס קצהו - מרחם עליו אביו שלא יחסר לו כלום, וזה נקרא 'אהבה רבה'. אבל הרחמנות שיש למלך על בן כפר או על שאר העניים, הוא נקרא 'אהבת עולם' - מפני שהם חסרים כל טוב, לפיכך מרחם עליהם המלך, מה שאין כן על בנו..."

דבריםכי תצא

לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'

מדוע קובע הדרשן כי איסורם של עמון ומואב לבוא בקהל נובע גם מעצת מואב להחטיא את ישראל בחטא בעל פעור? והלא התורה מביאה במפורש רק שתי סיבות לאיסור זה: שלא יצאו לקראת ישראל בלחם ובמים, וששכרו את בלעם לקלל את ישראל. מהיכן המקור לסיבה השלישית - שאינה מוזכרת בתורה - העצה שיעצו להחטיא את ישראל?

דבריםואתחנן

תפילת הלב

במקרים רבים עצם פעולת התפילה מהווה מטרה חשובה בפני עצמה אף יותר מהקיום המיוחל של הבקשות המרכיבות אותה, ולא רק מנקודת המבט של הבורא יתברך כי אם גם מצידו של המתפלל שדרך התפילות זוכה להתעלות ולהידבק בקונו

דבריםנצבים

"כמהפכת סדם ועמרה.." – "ואבדתם מהרה מעל הארץ"

מדוע משתמש משה בדימוי מהפכת סדום ועמורה, ומשמיעו בפני בנים לדור יוצאי מצרים, שלכל היותר שמעו את סיפור סדום ועמורה מפי אביהם?

דבריםנצבים

בין רוחני לגשמי

אפשר היה לטעון שהפער בין הרוחני לגשמי הוא כה גדול, עד שאינו ניתן לגישור. כפי שהגוף אינו יכול לעלות לשמים, כך הוא לא יוכל להתחבר לתורה. אולם, המציאות האנושית הבסיסית מכחישה טענה זו - האדם.

דבריםכי תבוא

"ולא נתן ה' לכם לב לדעת..- ותן בלבנו בינה.." – התפילה לרצון

מה טיבה של טענת משה כי ה' לא נתן לישראל לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע? האין בטענה זו משום פטור/הצדקה למריו של דור דעה שראה ניסים גלויים ורבים לנגד עיניו?

דבריםכי תצא

ראשי תיבות ב"כי תצא"

בתיבת "תצא" רמוזים כמה עצות כיצד יוכל לנצח את הסתרא אחרא - ראשי תיבות תפילין ציצית אות - אות ברית ואות שבת. וכן ראשי תיבות תפילה צדקה אור - אור התורה הקדושה. וכן ראשי תיבות תענית צדקה אור (פיתוחי חותם). נ"ב: צדקה בגימטריא (עם הכולל) 200, רמז למה שאמרו חז"ל שמי שיש לו מאתיים זוז

דבריםכי תצא

על טעמי המצוות

בתור מאמינים אנו נדרשים להבין שהקב"ה אינו מגביל את עצמו כאשר הוא נותן לנו מצוות בעלות טעם, נסתר או גלוי. עלינו לחתור לגלות את טעמי המצוות, למרות שאל לנו לקשור את קיום המצווה בהבנת הטעם שלה.

דבריםשפטים

"שום תשים עליך מלך" – מאמת המלך לאמת הדין

מדוע כעס שמואל על העם כשביקשו להמליך מלך אם בפרשתנו מתירה התורה את מינוי המלך, ואף קובעת את הקריטריונים להמלכתו, את האסור עליו ואת המוטל עליו?

דבריםדברים

תהליך מינוי השופטים

ההתמקדות בבחירת השופטים כדי לפתוח את חומש דברים, מלמדת אותנו על חשיבות הקמת בתי דין בישראל. בשורות הבאות, ננסה לעמוד על אופי חיוב הקמת בתי הדין, ועל השלכות הדברים לימים אלה. לשם כך, נסקור בקצרה את רשימת המאפיינים והתכונות הנדרשות מדיין.

דבריםואתחנן

"יצר הרע" – כיצד מתמודדים? נלחמים, בורחים או משלימים?!

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", אומרת הגמרא:"בכל לבבך- בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע". והרי מובא במסכת אבות:" איזהו גיבור? הכובש את יצרו". א"כ, כיצד ניתן לעבוד את השם ביצר הרע אם צריך לכובשו?!

דבריםנצבים

"לעברך בברית ה' " – השמחה שבברית

פרשתנו - ניצבים - לעולם תיקרא בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת בפסוק: "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם..." לצורך מה? "לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו, אשר ה' אלוקיך כרת עמך היום" [כ"ט, י"א]. המדרש הגדול מסביר שמשה מפייס את ישראל שהם עדיין ניצבים חיים וקיימים למרות כל קללות התוכחה של פרשת כי תבא.

דבריםכי תבוא

שין של תפילין

יתברך הבורא ויתעלה היוצר שנתן לנו את אות התפילין וכך נאמר בתורה: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" אות זו שנצטווינו להניח על ידינו הכהה במקום התפוח שבזרוע, ועל הראש בגובהו של ראש במקום בו מוחו של תינוק רופס, יש בו כדי לחנך אותנו ולחדש בקרבינו בכל יום את ההבנה להיות מחובר תמיד

דבריםכי תבוא

הכרת טובה

יסוד מצוות ביכורים הוא הכרת טובה - אדם יודע שהצליח לגדל את פירותיו בזכות הקב"ה, וכעת הוא מודה לו על כך. אבל יש לשים לב לאופייה של הכרת הטוב במצווה זו.

דבריםכי תצא

"לכל מקום שתלך המצוות מלווין אותך"

כי קרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים: שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים: כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו: לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם: לא תחרש בשור ובחמר יחדו: לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו: גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה

דבריםראה

איסור אכילת דם, בהלכה ובאגדה

הקדמה: ולמה אסרה התורה את הדם באכילה? כי "הדם הוא בנפש יכפר": ישתבח הבורא ויתעלה היוצר שנתן לנו את מצוות לא תעשה של אי אכילת דם: הנה התורה הקדושה רוצה מאוד להרחיקנו עם ישראל מאכילת דם, כדי שלא תתעכר נפשינו בדם המאוס, ובשל כך נהיה ראויים לרעיון האלוקי ותהיה נפשנו זכה וצלולה לעבודת ה'. וכל

דבריםעקב

ברכת המזון

בפרשתינו (עקב) הפסוק המוכר "ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך על הארץ הטוב אשר נתן לך" מחז"ל משמע שברכת המזון חיובה מן התורה. ברכה זו מיוסדת על 4 ברכות. 1- הזן, 2- הארץ- 3- בונה ירושלים, 4- הטוב והמטיב שהיא מדרבנן. הגמרא בברכות מח' דורשת את הפסוק ומביאה שברכת הזן ניתקנה על ידי משה בזמן

דבריםדברים

"לא תוסיפו הביא מנחת שוא, קטורת תועבה" – על אחדות השלם הגדול מסך חלקיו

מה עניינה של "מנחת שוא, קטורת תועבה היא לי" לחורבן הבית השני משנאת החינם, ומהעדרה של אחדות בעם ישראל?

דבריםהאזינו

מספר חידושים לפרשת האזינו

1. כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר' עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ? בשמיים היה, ומדבר עם השמיים כאדם שמדבר עם חברו שקרוב אליו. וראה את הארץ שהיא

דבריםהאזינו

"כי לא דבר רק הוא מכם"

בתם פרשת האזינו מתרה משה בכל אחד מעם ישראל לצוות את הבנים לשמור, ולעשות את כל דברי התורה. ולא רק בגלל השכר המובטח בשל קיום המצוות, אלא: "כי לא דבר רק הוא מכם". אבל לכאורה, המילה "מכם" בפסוק היא מיותרת...