משמעויות בסיפור הבארות
כל אחד צריך לחפור באר בעצמו, כלומר למצוא את הדרך המתאימה לו.
תולדות
נושאים בפרשה
יצחק, עשו והשדה
מה פשר ההתנתקות של יצחק מתחומי הפעילות של אברהם, והמעבר לאזורים הקשורים יותר לישמעאל ולאורח חייו? ניתן לקשור זאת לדברי חז"ל על כך שישמעאל חזר בתשובה ושהאחים חזרו לשתף פעולה, אך נדמה שיש כאן אמירה משמעותית יותר.
"איש יודע ציד איש שדה"
גם את החיים הטבעיים יש שתי דרכים שונות לחיות. במסגרת היהדות ניתן למצוא דוגמאות וביטויים שונים לעבודת ה' בטבע, אך כולם נעשים באופן מסודר: פעם בשנה, ביום הכיפורים, נשלח השעיר לעזאזל למדבר. פעם בשנה, אנחנו חוזרים לבקש כפרה באמצעות החזרה לטבע. עם זאת, החזרה אל הטבע יכולה להיעשות גם באופן נוסף, בדרך בהמית. האדם יכול לשכוח את טבעו ולהתנהג באופן מופקר משולל כל רסן. הגמרא בחגיגה (טז.) משווה בין בני האדם לבהמות, שהרי אדם שלא ייזהר עלול להידמות לבהמה. גם החזרה לטבע צריכה להיעשות באופן מבוקר וזהיר.
חפירת הבארות
התורה מספרת לנו באריכות בפרשתנו את עניין חפירת הבארות על ידי יצחק ועבדיו. בתחילה מספרת התורה שאת כל הבארות שחפר אברהם, סתמו אותם הפלשתים. לאחר מכן בא יצחק וחופר את כל הבארות שחפר אברהם, אלו שכאמור נסתמו בעפר על ידי פלישתים. אז חופרים עבדי יצחק בנחל ומוצאים שם באר מים חיים אך רועי גרר רבים
קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו
כאשר יצחק מצליח יותר מדי בעיני הפלישתים, פונה אליו אבימלך ואומר לו "לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד". אומר על זה הרש"ר הירש - הפסוק הזה בעצם רומז על האופן שבו עם ישראל שומר על תפקידו לקראת הגאולה. אותה קנאה עצמה של הגוים, בהצלחתו של ישראל היא אחד מהמכשירים של ההשגחה להציל את עם ישראל.