הנקודה הפנימית – "רציתי לרצות להיות טוב"
איך אתה רוצה שיזכרו אותך?
איך אתה רוצה שיזכרו אותך?
אני מאמין שאם יש לנו ברחוב כ"כ הרבה מסוגי בע"ח במיוחד, אז זה סימן משמיים שצריך ללמוד דווקא מאלו: כלב- כולו לב. לא להסתתר מאחורי ערימה של חומות. חתול - "מפני שמחתל עצמו" (גמרא) , שם פורש שאינו עושה צרכים לעיני כל אלא הוא צנוע ומוצא פינה. שכל איד יהיה לו עולם פניני לא הכל
אדם לעמל יולד. ואותיות : "עמל" = "עולם" או "מעל". שאם אין האדם עמל בעולמו,סופו שמועל בכל עולמו...
האם עלינו ללכת בדרך ההתנזרות כדי להשיג את שאיפותנו הרוחניות, או שמא עלינו לקדש את החומר וממילא יושגו שאיפותנו הרוחניות?
"המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו", מדוע נקט לשון:"מעביר"? ומדוע מעבירים דוקא את הפשעים?
"הלא אמרו כי הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. ואני בורח זה שנים מן הכבוד, ובכל זאת אין הכבוד רודף אחרי"...
מדהים , אך מספר ה15 שמוחלק ל10 ו5 תופס מקום נרחב בכל מקצועות התורה. אנו נהלך בזהירות במקורות שבידינו ובביאורי חז"ל בנושא ונשכיל ונתבונן איך שבמקצב הזה מסתתרים אולי כל יסודות הבריאה. מצינו מדרש בראשית רבה-: שאלית לר' אלעזר ולא אמר כן, אלא (ישעיה כ"ז) כי בי-ה ה' צור עולמים, בשתי אותיות ברא הקב"ה את
תלמוד תורה הינו מרכז החיים בישיבה. ועם זאת, מעורר הוא לא מעט לבטים בקרב התלמידים. אכן, "לא כרת הקב"ה ברית אלא על תורה שבעל פה", אך יש לא מעט השואלים באופן גלוי (ולצדם, כאלה השומרים את הדברים צפונים בלבם ונמנעים מלשאול, או מדחיקים אותם): "והלא יש כל כך הרבה בעיות גדולות בעולם, בתחום האמונה, המוסר,
מתוך שיחה של הרב יהודה עמיטל זצ"ל. שיחה זו ניתנה במרכז יפה באוניברסיטה תל אביב, בכנס לזכר אלוף אהרון יריב, ד' בשבט תשנ"ז. לנוכח מה שקורה היום במדינת ישראל, דומה שהאתגרים החברתיים העומדים בפנינו הם פחות או יותר ברורים - מניעת הקיטוב והגברת האחדות בין הקבוצות השונות בחברה, צמצום הפערים הכלכליים, הסוציאליים והתרבותיים בתוכה. העלאת
את קטע "פיטום הקטורת" בתפילה אנו פותחים במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא..." לכאורה די היה לאמר: ישראל יש להם חלק לעולם הבא. מה באה המלה "כל" להוסיף וללמדנו?
מתוך ספר היום יום חסידות חב"ד
למה מזכירים גשם אך מבקשים מטר? בראשית ימי עולם שאדם אין היה אד עולה ומשקה וזה הדרך הטבעית במחזוריות המים וזה הגשם. אך המטר הוא המטרה המחברת בין האדם לאלקיו וזה מה שאנו מבקשים. והראיה שהמבול היה גשם אך בקריאת שמע מוזכר שאם לא נשמע אל ה', לא יהיה מטר! שנזכה לממטרים גשמיים שבתוכם גנוז
על השלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים תורה = 611 . הע?ב?ד?ה תפילה = 611 . גמילות חסדים = 611 שלושת הדברים עליהם העולם עומד - הם כמו 3 רגלים של שולחן ,שכל אחד שווה לשני ואם אחד מהם חסר ,העולם לא יכול לעמוד ח"ו . (העבודה היא עבודת
בגד שחייב בציצית - צריך שיהיה עם 4 כנפות. בגימטרייה כנף = 150 . כנף x4 = בדיוק 600 . הגימטרייה של ציצית = 600 . (נשלח ע"י דורון לב)
ראשית כל " שמע ישראל" בא קודם לפרשה והיה אם שמוע היות וקודם כל בן אדם צריך לקבל עליו עול מלכות שמיים ורק אז עול מצוות, על כן הוקדם הפסוק שמע ישראל ל"והיה אם שמוע". יתרה מכך כאשר נחמתי אבלים בעירי שמעתי מפי אחד הרבנים שאינני זוכר את שמו משמעות עמוקה יותר שכן בני ישראל
אם חבר שלך יגיד לך "אתה רואה את הצמח הזה שנמצא בעירך 20 מטרים מפה? הוא נקרא "יערת הדבש" ויש לו ריח מדהים", בהנחה שאתה לא מכיר את הצמח הריחני, זה ידרוש ממך להתקרב אליו ולהריח אותו כדי להתרשם מהריח וליהנות ממנו, בין אם אתה מאמין שאכן יש לו ריח מדהים ובין אם אתה מטיל
זכיתי לראות דבר מאוד מעניין - יהודי יקר שמברר את אמונתו ניסה לתקן מנורת לילה מקולקלת והגיע למסקנה שזה כנראה יהיה בלתי אפשרי, אך למרות זאת עשה מאמץ מיוחד והביא נייר דבק כדי לסגור את המכסה שלה במקום להבריג את הברגים המשוחררים. למדתי מזה בעה"י: 1. אם האדם מוכן להשקיע במוצר דומם, שהסיכוי לתקנו מזערי,
ראשי התיבות של "אהבת חינם" הם "אח", ללמדנו שאנחנו צריכים לאהוב כל אדם בכלל וכל יהודי בפרט כמו שאוהבים אח, מכל הלב, לא פחות ולא יותר, מבלי לחשוב שאם הוא לא חלק מהמשפחה שלנו אז אין לנו שום קשר ומחויבות אליו. בנוסף, הערך של המילה "אח" בגימטריה הוא 9, מספר המסמל את האמת. ואם נוסיף
אם האדם הצליח בחכמתו ותושייתו לגרום לפלסטיק, גומי וברזל להגיע לעומקים מרשימים בתוך הים מחד ומאידך להתרומם לגבהים מדהימים בשמים ואף להגיע למקומות רחוקים ומרתקים במרחבי היקום, למרות המגבלות שחוקי הטבע וכח המשיכה מציבים בפניהם כמו בפני כל שאר החומרים הגשמיים, קל וחומר שהנשמה הנצחית הספונה בתוכנו, ששאיפותיה הרוחניות הרבה יותר רמות ונעלות, שואפת, צריכה
אם אתה מאבד את הצפון, תיזהר לא לאבד את המזרח... מזרח, מורכב מאותיות מ-זרח. מ = 40 בגימטריה, אותם 40 יום בהם משה רבינו היה על הר סיני ללא אוכל ושתייה ולמד את כל התורה ישירות מהקב"ה כדי להביאה לעם ישראל, ואחרי שהוא חזר עם התורה שזרחה על כולם, גם הוא זרח בזכות החיבור לצד
כשיש ברקע דרשה של רב כריזמטי או הופעה של סטנד-אפיסט כשרוני בהם הדובר מתאפיין בהתלהבות יתרה ושמחה גדולה עם עליות וירידות חוזרות ונשנות בקול, אך עם זאת לא ניתן להקשיב לתוכן דבריו, כי המאזין נמצא רחוק, קורא ספר או מרוכז במשהו אחר, זה עלול להפריע ואף להציק לאנשים רבים, שאם היו מקשיבים ומתעמקים היו מצליחים
הכתב בדפי הגמרא מכיל סוגים שונים של אותיות, כתב אשורי וכתב רש"י וגדלים שונים של אותיות, קטנים, בינוניים וגדולים, שלמרות כל השוני וההבדלים ביניהם מתמזגים וחיים יחד בשלום ובהרמוניה ויוצרים תלכיד אחד בעל חכמה שמיימית ועומקים עצומים, שמעניקים לכל מי שעוסק בהם חיים מלהיבים של אמת ותכלית, ולא רק את חיי הנצח של העולם הבא,
כתוב בפס':"ויחדלו הקולות-ומטר לא ניתך". נראה לרבי ציון הכהן זצ"ל מתוניס לפרש הפס' כך: "ויחדלו הקולות"-כשקולות התורה בבית המדרש מפסיקים-ואין לימוד תורה: אזי "ומטר לא ניתך" אז אין גשם. (נשלח ע"י בועז)
יש מושג של חופש ויש מושג של חרות,השאלה היא מה ההבדל ביניהם...אז התשובה לכך היא ש: חופש ? הוא לעשות מה שאני רוצה. חירות ?לעשות מה שאני צריך. ולכן אומרים לנו חז"ל:"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" שאדם שלומד תורה הוא יודע שהוא לא עושה מה שהוא רוצה אלא עושה מה שהוא צריך!
רש"י בתחילת הפרשה כותב כי כשראה אהרן את קרבנם של הנשיאים חלשה דעתו, והקב"ה ניחמו בכך שהוא מדליק ומיטיב את הנרות. כיצד זו תשובה?
מוקדש לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל/ בהעלותך - תשע"א לעיון בכל דברי התורה באתר עוה"ד מיליס יואב לחץ כאן ענין המתאווים לבשר המובא בפרשת בהעלותך מביאה את משה ? באופן יוצא דופן ? להתריס כלפי ה': "למה הרעת לעבדך..לשום את משא כל העם הזה עלי" [י"א, י"א]. ותמה בעל העקידת יצחק כיצד אותו משה
בברכת המזון אנו אומרים וה' ברך את אברהם את יצחק ואת יעקב בכל מכל כל...
"והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" וגו'(יג',ט') לכאורה מה המיוחד בתפילין שהם קשורים ליציאת מצרים? והנה למדו במכילתא מהפס' הזה "מכאן אמרו כשהוא נותן נותן של יד תחילה וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחילה"-וניראה שזהו רמז לקשר ליציאת מצרים-שכן מדוע קודם יד
מובא במשנה בסנהדרין (כד:) שהמלווה בריבית פסול לעדות, ובגמרא (כה:) רבא אמר שאף הלוה. ושאלה על זה הגמרא ממקרה שפעם באו לרבא שני עדים אחד אמר שראה את בר ביניתוס מלוה בריבית ואחד אמר שבר ביניתוס הלוה לו ברבית, ורבא פסל את בר ביניתוס למרות שאחד העדים היה לוה בריבית (לפי טענתו) שפסול לעדות, והגמרא
בפיוט "כל מקדש שביעי" ששרים בליל שבת כתיב: "אוהבי השם המחכים בבנין אריאל". נשאלת השאלה מה הכוונה? הרי היה צריך לכתוב "המחכים ל- בניין אריאל". עונים: כתיב "אך את שבתותי תשמורו" מפרש רש"י כל אכין ורקין למיעוטי. אך את שבתותי תשמורו בא למעט עשיית מלאכת המשכן בשבת- שאין השבת נדחת מפניה. וזהו שאומר הפיוט המחכים
במספר מקומות בתלמוד ובמדרשים, מופיעה ענותנותו של רבי. ברצוני לעמוד על מידת הענוה, כפי שהיא עולה, בעיני חז"ל, מדרכיו של רבי בסיפור שלהלן. הסיפור מופיע הן בירושלמי והן במדרש רבה.
ידוע שמגן דוד היה חותמו של דוד המלך ועם הסמל הזה העם היה יוצא למלחמה. המגן עשוי מ- 2 משולשים הפוכים כלפי השני ... ושהקודקוד של המשולשים אחד כלפי מעלה ואחד כלפי מטה אחד מכוון כלפי שמים ואחד מכוון כלפי הארץ ... כאשר בנ"י עושים את הטוב בעיני הבורא אז מעשיהים עולים השמים דרך המשולש
בתהלים לו, ז' אומר דוד המלך ע"ה "אדם ובהמה תושיע" והדבר יכול להיראות תמוה- מדוע אנו באותה קבוצה עם בהמה? הדבר בא ללמד אותנו שעלינו להתפלל בכנות, מעומק הלב כמו...בהמה! כשבהמה נקלעת לצרה היא זועקת לה' שיעזור לה אולם אין היא "מייעצת" לו איך בדיוק. כך גם אנחנו צריכים לנהוג. להציג לה' את הבעיה ולתת
בשם האדמור מרוזין. איך עובדים את השם בגשמיות וברוחניות? י-ה= גשמיות 1 אכילה 2 שתיה 3 לינה רוחניות = 1 תורה 2 מצווה 3 עבודה (תפילת עמידה) (נשלח ע"י ראובן יעקובי)
מסכת "אבות" פותחת: "משה קבל תורה מסיני ? ומסרה ליהושע". אולם ? לא רק יהושע קיבל את התורה מסיני. במסכת "נזיר" (דף נ"ו עמ' ב') מביא רב נחמן בר יצחק את המשנה במסכת "פאה"(פרק ב' משנה ו'): 'אמר נחום הלבלר: כך מקובלני מרבי מיאשא שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות (רש"י: "יוסי בן יועזר ויוסי בן
גימטריה של תרי"ג מצוות שווה 613 וגם - משה רבינו=613 שעל ידו קיבלנו את התורה שיש בה 613 מצוות. (גם הגימטריה של "משה ואהרון"=613). (נשלח ע"י דורון לב)
"אמת מארץ תצמח" , בפסוק הזה עצמו, ראשי תיבות א מ ת, אמצע התיבות מ א ר ץ, סופי התיבות ת צ מ ח. בדיוק בפסוק שמדבר על אמת מוחלטת , ודוד המלך כתב זאת ברוח הקודש .
הגמרא בשבת אומרת: בתקופת דוד המלך הייתה מגפה ובכול יום היו מתים מאה אנשים עד שדוד תיקן את הענין של מאה ברכות בכול יום ואז נעצרה המגפה. ומכאן לאדם הרוצה להאריך ימיו חייב להקפיד במאה ברכות בכול יום ויום. וא?כ מה יעשה אדם בשבת שאין לו מאה ברכות? (מכיון שבתפילת שמונה עשרה חסר לאדם 12
אומר דוד המלך על יציאת מצרים (תהלים קי"א ט'): "פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו". מסביר רש"י: "פדות ? לפדותם ממצרים". פדות זו נעשתה על ידי משה ואהרן אצל הגברים, ומרים אצל הנשים, כדברי הגמרא במסכת "תענית" (דף ט' עמ' א'), על הנאמר בזכריה (י"א ח'): "ואכחד את שלשת הרועים בירח אחד" וכי בירח אחד
הנה סיפור אגדה על הלל הזקן, על אשתו - ועל עני שהופיע בפתח הבית: מעשה בהלל הזקן שעשה סעודה לאדם אחד. בא עני ועמד בפתח ביתו ואמר לאישתו של הלל: אישה אני צריך לשאת היום, ואין לי פרנסה כלום. נטלה אישתו של הלל את כל הסעודה, ונתנה לו. ואחר-כך לשה ע?יס?ת בצק אחרת ובישלה א?ל?פ??ס