בסוף מסכת יבמות יש סוגיה ובה מחלוקת בשאלה, כיצד צריך אדם להתפלל. מסקנת הסוגיה שם היא ש"המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו" ("והיו עיני ולבי שם כל הימים" ו-"נ?ש???א לבבנו אל כפים"). בצורת ההתנהלות של האדם בעולם ניתן לנקוט באחת משלוש דרכים - עיניו וליבו למעלה, עיניו וליבו למטה, והשלישית
המשנה מתחילה בשאלה "כיצד העדים נעשים זוממין?" ומביאה 2 מיקרים בהם העדים שהעידו עדות שקר לא מקבלים את העונש שרצו לתת ("ועשיתם לו כאשר זמם") אלא לוקה ארבעים. המקרה הראשון הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר שאדם כלשהוא (למשל משה) לא נחשב כהן משום שהם יודעים שאימו היא גרושה (וכהן [אבא של משה]
ישנה אגדה מדהימה בגמרא שמראה לנו עד כמה היו גדולים ועצומים התנאים הקדושים, ולכן החלטתי לכתוב עליה: איתא בגמרא (סוכה כח:) "תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן
חומרתה של טומאת הצרעת ידועה,אמנם יש בה גם צד של חסד שכן כתוב בתורה בפרשת נגעי הבתים(ויקרא יד לד)" ו?י?ד?ב??ר ה' א?ל מ?ש??ה ו?א?ל א?ה?ר?ן ל?אמ?ר. כ??י ת?ב?או? א?ל א?ר?ץ כ??נ?ע?ן א?ש??ר א?נ?י נ?ת?ן ל?כ?ם ל?א?ח?ז??ה ו?נ?ת?ת??י נ?ג?ע צ?ר?ע?ת ב??ב?ית א?ר?ץ א?ח?ז??ת?כ?ם" והקשה ה"אור החיים" לכאורה יוצא מפשט הפסוק שנגע הצרעת זוהי הבטחה ש-ד' יביא
מה ענינה המיוחד של השבת? למה אנו כל כך מיחסים חשיבות ללימוד הלכותיה? אלא יש להבין ששת ימי החול ויום השבת הם קשורים זה בזה שכשם שיש באדם גוף ונשמה כך יש בשבוע "גוף" ו"נשמה" ששת ימי החול הם בעצם הגוף ואלו השבת זה הנשמה וכשם שהאדם השלם הוא האדם שיש בו הרמוניה בין הגוף
הגמרא בר"ה (יז.) אומרת " אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" המעביר על מידותיו מסביר רש"י שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו לכן גם מדת הדין לא מדקדקת אחריו, עוד ענין בהקשר לזה אנו מוצאים במשנה בפרקי
כתוב בירושלמי ברכות (דף ו.) "דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות ה:ן תכף לסמיכה שחיטה, תכף לנטילת ידים ברכה, תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה-" וסמך ושחט". תכף לנטילת ידים ברכה -"שאו ידיכם קדש וברכו את ה'". תכף לגאולה תפילה-" יהיו לרצון אמרי פ"י מה כתיב בתריה? "יענך ה' ביום צרה".
שלום רב קוראים לי מאור ואני אחד מבוגרי בנ"ע ורציתי לשתף אותכם בנקודה שמעסיקה אותי וכואבת לי כבר מספר שנים, אני יודע שהנושא מורכב וקשה בגלל לחץ חברתי ("עוד פעם הדוס הזה מדבר איתנו") וכו' ובכל זאת אני מבקש מכם שתגדישו כמה דקות מזמנכם לקריאת הדברים, כתבתי את הדברים להאיר את צומת ליבינו וכל הרוצה
בהשתתפות בשיעור תורה זוכים לקיים מצות אהבת ה' שהיא נבנית מלימוד התורה. אפשר לראות זאת מדברי הרמב"ם: "המצווה השלישית היא הציווי שנצטווינו על אהבתו יתעלה, והוא: שנתבונן ונסתכל במצוותיו וציווייו ופעולתיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג - וזוהי האהבה המצווה [עלינו]. " וכן אומר הספרי: "לפי שנאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך' (דברים ו, ה)
המלחמה הראשונה שהיתה לישראל בכניסתם לארץ היתה עם סיחון מלך חשבון. אומרים בשם הרב שכשהוא נסע לחו"ל ודיבר על כך שצריך לעלות לארץ התחילו לעשות חשבונות אם אפשר או לא, אז הוא אמר שלארץ ישראל צריך לעלות בתמימות ובביטחון ועל כן צריך קודם לנצח את "מלך חשבון". (הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א)
ארון ה' הלך לפני בני-ישראל במדבר ויישר לפניהם את כל סיבוכי הדרך וסכנותיה. כך גם התורה, המסומלת ע"י ארון ה', מובילה אותנו ומיישרת לפנינו את כל השקפות החיים המסובכות והשגויות, ומצילה אותנו מהסכנות הרוחניות והגשמיות. (ע"פ הרב קוק)
מספרים החסידים: שאל למדן אחד את רבי אברהם מסטרטין: "אומרים שאתה נותן לבריות תרופות מיוחדות והרפואות שלהם פועלות בצורה מופלאה. יתן לי מעלתו בבקשה גם כן תרופה כדי להשיג יראת השם". אמר לו רבי אברהם: "ליראת השם, אין לי תרופה. אבל אם אתה רוצה אני יכול לתת לך תרופה לאהבת השם." "זה אפילו יותר טוב",
בסוף מזמור ע"ב בתהילים כתוב "וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. כלו תפילות דוד בן ישי". אמר על זה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: כל התפילות והזמירות מתחננות שיתגלה כבוד שמים בעולם. כאשר זה באמת יקרה, וכל הארץ תמלא מכבודו, אז באמת לא יהיה יותר צורך להתפלל. (מתוך "אור הגנוז"/מ.בובר)