אַחֵר
בשיעור זה נעסוק בדמותו של אלישע בן אבויה, "אחר" - הדוגמה הקלסית ל'תלמיד חכם שסרח'. ננסה להבין מניין נבע חטאו, ומדוע לא היה חוטא לוּ דרש כרבי יעקב.
כללי
נושאים בפרשה
חילופי התפקידים בין הכהנים והלויים לעתיד לבוא
הבן יהוידע מביא בשם הזוהר הקדוש שלעתיד לבוא כהנים יהיו לויים ולויים יהיו כהנים, ונשאלתי מה הפשט בכך וכיצד אפשר לבאר זאת, וחשבתי בעה"י לומר שזה קשור לכך שאמנם כעת הלכה כבית הלל אך לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, וכידוע בית שמאי החמירו יותר ביחס לבית הלל, מאחר ודרך פסיקת ההלכה שלהם ביטאה יותר את
לראות את התמונה השלמה
החושים שלנו אינם יכולים לאפשר לנו לקלוט את התמונה השלמה אלא רק חלק מזערי ממנה, ורק לימוד התורה הקדושה והחדרת חכמת ד' אלינו יכולים להעצים את יכולתנו לראות את התמונה כל פעם מזוית יותר ויותר רחבה ולהתקרב עוד ועוד ליכולת של הקב"ה לראות כל דבר וענין במציאות האלוקית באור האמת ולהתיחס אליו בהתאם. כשם שלא
כל הגדול מחבירו
למה נאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" ות"ח יותר מכולם.. 1. בתלמידי חכמים אמונים על עץ החיים והיא התורה ות"ח הם הגננים בגן ה' והיצר הראשון בבריאה הוא הנחש שהטעה את אדם הראשון שהוא נזר הבריאה יציר כפיו של בורא עולם והכל הולך אחר ההתחלה.. שכל שראשיתו רע המשך והולך כך.. והנחש הוא השטן הוא
ארבע שיטות (גישות) בלימוד מדרש
נביא כאן ארבע גישות ושיטות של גדולי ישראל בנושא דרך לימוד המדרש
דברים שניתן ללמוד מהנמלה
יש לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהנמלה החרוצה בעה"י ואחד מהם הוא שברגע שהיא מוצאת פינה בה מרוכזים כמה פירורי לחם או שאריות של מזון כלשהו, הדבר הראשון שעולה בראשה הוא לרוץ ולקרוא לכל חברותיה כדי שגם הם יהנו מזה. היא לא מסוגלת ליהנות לבד והיא חייבת לשתף כמה שיותר נמלים. ואם כך נוהגת הנמלה
גבולות הארץ שבפרשת מסעי
גבולות הארץ שבפרשת מסעי אינם אלא גבולות ארץ כנען, שאינה כוללת את עבר הירדן המזרחי. גבולות ארץ כנען, הנזכרת לראשונה בברית המילה, שונים מגבולות הארץ המפורטים בברית בין הבתרים - מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. ארץ כנען היא ארץ האבות המקודשת, הגרעינית, ואילו "הארץ" במובנה הרחב כוללת גם את עבר הירדן המזרחי ואת
"נעשה ונשמע"
בעשיית האותות והניסים הקב"ה מתגלה כ'א-לוהים', מה שאנשי הקבלה מגדירים כ'בעל הכוחות כולם' - היכול לשדד מערכות טבע. הוא הפועל, הוא העושה, הוא ולא אחר. בהתגלות הדיבור, לעומת זאת, בא לידי ביטוי פן אחר - כזה הדורש השתתפות של השומע. ה' אינו מופיע כבעל הכוחות כולם, אלא כמזמין את הצד שכנגדו להשתתף אתו בברית. איזה נס גדול היה זה, שכל עם ישראל עומד מתחת להר, ואומר ביחד "נעשה ונשמע", נעתר לדיבור ומגיב לו - יותר מקריעת הים, יותר מכל מכות מצרים.
על דו קיום אפשרי ועל בניין המקדש
דו קיום אינו עסק של פוליטיקאים, אלא של האנשים החיים אותו ביום-יום.
הספד ואמת
רב חסדא בא ללמדנו כי גם בהספדם של אנשים גדולים, יש לנסות לחלוק עם כולם את גדולתו האמיתית של הנפטר, ולא לתארו בתארים פופולריים אך שקריים.
האם מותר לשנות למען השלום?
רב - הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' - עשתה לו קטניות; 'קטניות' - עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר - העוה נלאו". (יבמות סג ע"א) חלק מהפרשנים תהו מדוע אסר רב על חייא לשנות בדיבורו, למרות שמותר לשנות מפני השלום. שני דפים אחרי סיפור זה, בדף סה ע"ב, אנו לומדים שאפילו הקב"ה עצמו שינה מהאמת כדי לשמר את השלום שבין אברהם לשרה. מדוע לא היה חייא רשאי לשנות גם במקרה זה?
אי זהו מורא ואי זהו כבוד?
מהו המייחד את כל ההלכות הכלולות במורא אב ואם, לעומת אלו הכלולות בכיבודם?
"מפני מה לא עסקת בתורה?"
אל לו לאדם להחליט שהוא רשע, שהרי בכך הוא מונע את עצמו מכל אפשרות של כניסה של הקודש וחזרה בתשובה. על האדם לנסות להתקדם, ולא לגזור על עצמו שהוא רשע ואין לו חלק בתורת ישראל.
פעילות ומנוחה בעולם הבא
מדוע אין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הבא? האם אין זו מטרתו של העולם הבא - להגיע לשלמות ולמנוחה רוחנית אחרי חיים מלאים עמל ויגיעה?
אהבת דוד ויהונתן
כולם מכירים את הפס' שדוד המלך מקונן על יהונתן בן שאול "נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים". מי הן הנשים, ולמה?
בין התנזרות לקידוש החומר
האם עלינו ללכת בדרך ההתנזרות כדי להשיג את שאיפותנו הרוחניות, או שמא עלינו לקדש את החומר וממילא יושגו שאיפותנו הרוחניות?
חמש עשרה מעלות שבהם מתגלית שכינת ה'
מדהים , אך מספר ה15 שמוחלק ל10 ו5 תופס מקום נרחב בכל מקצועות התורה. אנו נהלך בזהירות במקורות שבידינו ובביאורי חז"ל בנושא ונשכיל ונתבונן איך שבמקצב הזה מסתתרים אולי כל יסודות הבריאה. מצינו מדרש בראשית רבה-: שאלית לר' אלעזר ולא אמר כן, אלא (ישעיה כ"ז) כי בי-ה ה' צור עולמים, בשתי אותיות ברא הקב"ה את
תלמוד תורה היום- שיחה לבין הזמנים
תלמוד תורה הינו מרכז החיים בישיבה. ועם זאת, מעורר הוא לא מעט לבטים בקרב התלמידים. אכן, "לא כרת הקב"ה ברית אלא על תורה שבעל פה", אך יש לא מעט השואלים באופן גלוי (ולצדם, כאלה השומרים את הדברים צפונים בלבם ונמנעים מלשאול, או מדחיקים אותם): "והלא יש כל כך הרבה בעיות גדולות בעולם, בתחום האמונה, המוסר,
פרשת בהעלותך: מחויבות
רש"י בתחילת הפרשה כותב כי כשראה אהרן את קרבנם של הנשיאים חלשה דעתו, והקב"ה ניחמו בכך שהוא מדליק ומיטיב את הנרות. כיצד זו תשובה?
פרשת בהעלותך: "המקנא אתה לי" ? על העדר מונופולין וגבול לרוח / כתב: עוה"ד מיליס יואב
מוקדש לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל/ בהעלותך - תשע"א לעיון בכל דברי התורה באתר עוה"ד מיליס יואב לחץ כאן ענין המתאווים לבשר המובא בפרשת בהעלותך מביאה את משה ? באופן יוצא דופן ? להתריס כלפי ה': "למה הרעת לעבדך..לשום את משא כל העם הזה עלי" [י"א, י"א]. ותמה בעל העקידת יצחק כיצד אותו משה
פסול מלוה ולוה בריבית לעדות
מובא במשנה בסנהדרין (כד:) שהמלווה בריבית פסול לעדות, ובגמרא (כה:) רבא אמר שאף הלוה. ושאלה על זה הגמרא ממקרה שפעם באו לרבא שני עדים אחד אמר שראה את בר ביניתוס מלוה בריבית ואחד אמר שבר ביניתוס הלוה לו ברבית, ורבא פסל את בר ביניתוס למרות שאחד העדים היה לוה בריבית (לפי טענתו) שפסול לעדות, והגמרא
המחכים בבנין אריאל
בפיוט "כל מקדש שביעי" ששרים בליל שבת כתיב: "אוהבי השם המחכים בבנין אריאל". נשאלת השאלה מה הכוונה? הרי היה צריך לכתוב "המחכים ל- בניין אריאל". עונים: כתיב "אך את שבתותי תשמורו" מפרש רש"י כל אכין ורקין למיעוטי. אך את שבתותי תשמורו בא למעט עשיית מלאכת המשכן בשבת- שאין השבת נדחת מפניה. וזהו שאומר הפיוט המחכים
שלוש קריאות בענוותו של רבי
במספר מקומות בתלמוד ובמדרשים, מופיעה ענותנותו של רבי. ברצוני לעמוד על מידת הענוה, כפי שהיא עולה, בעיני חז"ל, מדרכיו של רבי בסיפור שלהלן. הסיפור מופיע הן בירושלמי והן במדרש רבה.
מי קיבל תורה מסיני?
מסכת "אבות" פותחת: "משה קבל תורה מסיני ? ומסרה ליהושע". אולם ? לא רק יהושע קיבל את התורה מסיני. במסכת "נזיר" (דף נ"ו עמ' ב') מביא רב נחמן בר יצחק את המשנה במסכת "פאה"(פרק ב' משנה ו'): 'אמר נחום הלבלר: כך מקובלני מרבי מיאשא שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות (רש"י: "יוסי בן יועזר ויוסי בן
האמת שמסתתרת בפסוק
"אמת מארץ תצמח" , בפסוק הזה עצמו, ראשי תיבות א מ ת, אמצע התיבות מ א ר ץ, סופי התיבות ת צ מ ח. בדיוק בפסוק שמדבר על אמת מוחלטת , ודוד המלך כתב זאת ברוח הקודש .
מהי הפדות?
אומר דוד המלך על יציאת מצרים (תהלים קי"א ט'): "פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו". מסביר רש"י: "פדות ? לפדותם ממצרים". פדות זו נעשתה על ידי משה ואהרן אצל הגברים, ומרים אצל הנשים, כדברי הגמרא במסכת "תענית" (דף ט' עמ' א'), על הנאמר בזכריה (י"א ח'): "ואכחד את שלשת הרועים בירח אחד" וכי בירח אחד
מכות דף ב. [סיכום שאלתה הראשונה של הגמרא] עם אפ' להמשיך.. תלוי בתגובות..
המשנה מתחילה בשאלה "כיצד העדים נעשים זוממין?" ומביאה 2 מיקרים בהם העדים שהעידו עדות שקר לא מקבלים את העונש שרצו לתת ("ועשיתם לו כאשר זמם") אלא לוקה ארבעים. המקרה הראשון הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר שאדם כלשהוא (למשל משה) לא נחשב כהן משום שהם יודעים שאימו היא גרושה (וכהן [אבא של משה]
התנא יונתן בן עוזיאל
ישנה אגדה מדהימה בגמרא שמראה לנו עד כמה היו גדולים ועצומים התנאים הקדושים, ולכן החלטתי לכתוב עליה: איתא בגמרא (סוכה כח:) "תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן
לשון הרע
חומרתה של טומאת הצרעת ידועה,אמנם יש בה גם צד של חסד שכן כתוב בתורה בפרשת נגעי הבתים(ויקרא יד לד)" ו?י?ד?ב??ר ה' א?ל מ?ש??ה ו?א?ל א?ה?ר?ן ל?אמ?ר. כ??י ת?ב?או? א?ל א?ר?ץ כ??נ?ע?ן א?ש??ר א?נ?י נ?ת?ן ל?כ?ם ל?א?ח?ז??ה ו?נ?ת?ת??י נ?ג?ע צ?ר?ע?ת ב??ב?ית א?ר?ץ א?ח?ז??ת?כ?ם" והקשה ה"אור החיים" לכאורה יוצא מפשט הפסוק שנגע הצרעת זוהי הבטחה ש-ד' יביא
המעביר על המידות
הגמרא בר"ה (יז.) אומרת " אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" המעביר על מידותיו מסביר רש"י שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו לכן גם מדת הדין לא מדקדקת אחריו, עוד ענין בהקשר לזה אנו מוצאים במשנה בפרקי
תיכף לסעודה – נטילה
כתוב בירושלמי ברכות (דף ו.) "דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות ה:ן תכף לסמיכה שחיטה, תכף לנטילת ידים ברכה, תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה-" וסמך ושחט". תכף לנטילת ידים ברכה -"שאו ידיכם קדש וברכו את ה'". תכף לגאולה תפילה-" יהיו לרצון אמרי פ"י מה כתיב בתריה? "יענך ה' ביום צרה".