ברכת המזון- תמיד במנגינה, כדי לשתף את כל הנוכחים. חווייתיות,משפחתיות.כושר- עושה הליכות ארוכות, שכיבות שמיכה שהיו מפליאות את כל מי שצפה בך.היית עקשן בעניין הבריאות, להיות בריא וחזק.מילה לא שוברים- פעם היה צריך להעביר הרצאה בפני תלמידים. אבל הבריאותהרופפת שלך באותה תקופה הקשתה עליו מאוד, אף על פי כן התעקש להעביר את השיעור,והקפיד להגיע בזמן.אחר
איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). וחשבתי בעה"י שישנו מכנה משותף מענין בין השלושה והוא שהם מרחיקים את האדם משנאת חינם ומצורת החשיבה השקרית והפירודית, שהאדם עלול לחשוב בטעות שאין כל קשר, חיבור ושייכות בינו לבין שאר הנבראים והפרטים השונים במציאות האלוקית כשהוא מרגיש
כתב החכם באדם: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), שהרי בדומה לתכונה המופלאה של ארץ ישראל להקיא מתוכה את כל מי שאינו ראוי להיות בה כך גם לביהכ"נ יש תכונה דומה להקיא מקרבו את מי שאינו ראוי להיות בו, לדוגמא בזמן דברי תורה שמוסר הרב בין מנחה לערבית אע"פ שהם נמשכים
ניתן לשים לב שבמבנה האות פ' בכתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ישנם לפחות שני דברים מיוחדים. בדומה לאותיות הסופיות היא ארוכה יותר משאר האותיות שאינן סופיות, ובזמן שאותיות רגילות תופסות מקום של שלושה קולמוסים, אחד לגג של האות, אחד לחלקה האמצעי ואחד לבסיסה, אורכה של האות פ' הוא של חמישה קולמוסים מאחר והיא צריכה
כשם שאגוזים נותנים למי שיש שיניים, ומתנה חשובה ויקרת ערך לא מפקידים בידי אדם שיזלזל בה ולא יעשה בה כל שימוש ואולי אף יעבירה למישהו אחר מתוך חוסר הערכה, כך גם הקב"ה למעשה מחכה ליום בו יצמחו לנו "שיני בינה" שמסמלות הבנה והכרה עצמיים ופנימיים מצדנו בערכן האמיתי והעצום של המתנות האדירות שיהפכו למציאות של ממש בקרוב בעה"י ומהוות את תכלית הבריאה.
למה מזכירים גשם אך מבקשים מטר? בראשית ימי עולם שאדם אין היה אד עולה ומשקה וזה הדרך הטבעית במחזוריות המים וזה הגשם. אך המטר הוא המטרה המחברת בין האדם לאלקיו וזה מה שאנו מבקשים. והראיה שהמבול היה גשם אך בקריאת שמע מוזכר שאם לא נשמע אל ה', לא יהיה מטר! שנזכה לממטרים גשמיים שבתוכם גנוז
אם חבר שלך יגיד לך "אתה רואה את הצמח הזה שנמצא בעירך 20 מטרים מפה? הוא נקרא "יערת הדבש" ויש לו ריח מדהים", בהנחה שאתה לא מכיר את הצמח הריחני, זה ידרוש ממך להתקרב אליו ולהריח אותו כדי להתרשם מהריח וליהנות ממנו, בין אם אתה מאמין שאכן יש לו ריח מדהים ובין אם אתה מטיל
הגמרא בשבת אומרת: בתקופת דוד המלך הייתה מגפה ובכול יום היו מתים מאה אנשים עד שדוד תיקן את הענין של מאה ברכות בכול יום ואז נעצרה המגפה. ומכאן לאדם הרוצה להאריך ימיו חייב להקפיד במאה ברכות בכול יום ויום. וא?כ מה יעשה אדם בשבת שאין לו מאה ברכות? (מכיון שבתפילת שמונה עשרה חסר לאדם 12
בסוף מסכת יבמות יש סוגיה ובה מחלוקת בשאלה, כיצד צריך אדם להתפלל. מסקנת הסוגיה שם היא ש"המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו" ("והיו עיני ולבי שם כל הימים" ו-"נ?ש???א לבבנו אל כפים"). בצורת ההתנהלות של האדם בעולם ניתן לנקוט באחת משלוש דרכים - עיניו וליבו למעלה, עיניו וליבו למטה, והשלישית