אחוזת קבר
עקב מסביר לבניו שקברי האבות מבטאים את המשך השושלת של עם ישראל ואת מסורת האבות. כאשר אדם נקבר עם אבותיו, הוא מתחבר לאותה שרשרת ארוכה שמעבירה את המסורת מדור לדור.
ויחי
נושאים בפרשה
ויחי יעקב – בארץ מצרים
מלכתחילה הירידה למצרים איננה רק כדי לראות את יוסף או כפתרון לשנות הרעב. נראה, אם כן, כי משפחת יעקב יורדת למצרים, בכוונה תחילה, על מנת לחיות לצדו של יוסף.
למה לא נקבר יעקב מיד?
החתם סופר כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה בעשרה בטבת. יום פטירתו היה ב-א' לחג הסוכות, זאת אומרת טו' בתשרי - כמעט שלושה חודשים -שלא הובא יעקב לקבורה!!! נשאלת השאלה, למה התמהמה יוסף כל כך הרבה זמן בקבורתו של אביו?
"אל נא תקברני במצרים" (מז, כט)
פירש רש"י "אל נא תקברני במצרים - שאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גילגול מחילות", יש לשאול, אם מחמת צער גילגול מחילות ביקש יעקב שלא להקבר במצרים, אם כן היה לו לבקש להקבר בירושלים ולא בחברון, שכן אמרו חכמים בגמרא "עתידין צדיקים שמבצבצים ועולים לירושלים", ונמצא כי עדיין יהיה לו צער גילגול מחילות מחברון
שבועת יעקב ויוסף
כאשר יעקב מבקש מיוסף שיקברהו במצרים הוא לא מסתפק בבקשה אלא גם משביע את יוסף שאכן יעשה כדברו. הדבר מעט מוזר, שכן לרוב מצינו שבועה כאשר יש אלמנט של חוסר אמון בין שני הצדדים כמו בין יעקב ללבן או בין אברהם למלך פלשתים. האם יעקב אכן חושב שיתכן שיוסף יחזור בו ולא יקבור אותו לפי
קיום השבועה ליעקב
לפני מותו קורא יעקב לבנו, ליוסף, ומבקש ממנו (בראשית מ"ז כ"ט): "אם נא מצאתי חן בעיניך, שים נא ידך תחת ירכי, ועשית עמדי חסד ואמת, אל נא תקברני במצרים". יוסף מבטיח לאביו (שם פס' ל'): "אנכי אעשה כדברך". ויעקב מצווה גם את שאר בניו לקוברו במערת המכפלה (בראשית מ"ט כ"ט). ואכן, עם מותו של יעקב