בפרשת יתרו נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, פסוק ו'). לפי הרמב"ן משמעות הביטוי היא: ממלכת כהנים- ממלכת משרתי, וגוי קדוש- לדבקה באל הקדוש כמו שנאמר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם" (ויקרא יט, פסוק …

ממלכת כהנים וגוי קדוש Read More »

בסיפור על תנורו של עכנאי מתוארת מחלוקת יסודית בין ר' אליעזר לר' יהושע. לפי ר' אליעזר הלכה נקבעת מהשמיים, ואילו לפי ר' יהושע ההלכה היא מערכת
ארצית עליה ממונים בני אדם.
נדמה שניתן בקלות
לקשר מחלוקת זו למחלוקת אחרת של אותם תנאים בהקשר לפסוק הפתיחה של פרשתנו.

למעמד הר סיני – עם הקולות והברקים וקול השופר החזק, עם האש והעשן והחרדה הגדולה מאד – נזכרו בכתוב שתי מטרות. המטרה הראשונה מפורשת בתחילה ואילו השנייה חבויה בסיום – אך שתיהן עומדות ביסוד התורה.

כל עשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד למרות שנאמרו לעם ישראל בכללותו! נשאלת השאלה, למה לא נאמרו בלשון רבים?

"ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלוקים ויבוא אהרון וכל זיקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלוקים" (שמות יח. יב) "ויאמר אל בנותיו ואיו? למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם" (שמות ב. כ) בזכות זה …

מידה כנגד מידה Read More »

מה ראה יתרו שלא ראו משה ואהרון והזקנים? מה כל כך מיוחד בעצתו של יתרו -הרי זו עצה המתבקשת לכל בר דעת, שרואה, ומבין, שאדם אחד לא יכול לשאת בנטל של מליון אנשים ויותר, העומדים עליו מהבוקר ועד לערב, יהיה גדול ככל שיהיה.
יש להניח שכל אחד שהיה רואה את העומס והנטל הכבד המונח על כתפי משה היה ממליץ המלצה כזו…אז מה מיוחד כל כך בדבריו של יתרו?

עם ישראל צועד לקראת מתן תורה, אך מפחד לאבד את אישיותו: התורה היא דבר דורש וכפוי על האדם; יש לה אמירה ערכית וחינוכית והיא אמורה לעצב את האדם. בני ישראל אינם ששים לאבד את האוטונומיה שלהם. כך, ביום החתונה, מרגישים תחושה עזה של ציפיה, אך יחד אתה גם חשש, שכן האדם לא יודע למה הוא נכנס, מה צפוי להשתנות באישיותו: "לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו". כך גם לגבי היום הראשון בעבודה, בצבא, בכתה א', בשיעור א' ובשנה א' באוניברסיטה; אף שאתה משוכנע לחלוטין שזה מה שאתה רוצה לעשות, התחלות שכאלו מהולות תמיד בחששות הקשורות לאישיותנו, וכך גם בקבלת התורה.

משה, שעמל כה רבות במשך חודשים בשיקומו
הרוחני של העם אחר מעשה העגל, ראה עתה את עמו ללא משכן וללא תורה. הר סיני
וארון ה' במרחק שלושה ימים לכל כיוון, ובתווך – במרחק יום לכל כיוון – בשר,
בשר ושוב בשר. מעל לכל אלו – מלוא עליבותו של העם לא היה בבשר אלא בביזה.
אז נזכר משה בעצת חותנו…

כשיתרו שומע מפי משה על הניסים שאלוהים עשה לו ולעמו ביציאת מצרים, הכתוב מציין: "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל.." המילה ויחד מרמזת על חידתיות: ויחד – מלשון חידה- תמיהה. יתרו היה ללא ספק, אדם בעל בינה …

"ויחד" – מלשון חידה/תמיהה/ספק Read More »

לכל אחד מאיתנו יש מערכת חיצונית, ומערכת פנימית. מערכות אלו מתפקדות במקביל, אך אינם מתפקדות בעת ובעונה אחת. אם נתפעל מאוד ממשהו חיצוני, יהיה קשה להעיר את ההבנה הפנימית העמוקה שלנו. אך אם נתכנס ונתמקד בתוכן, במהות, ברגשות, המערכות הפנימיות שלנו יתעוררו, ואז לא יהיה לנו כל כך אכפת, כיצד זה "נראה" ברובד החיצוני.  

יש שמיעה ויש שמיעה כמו אצל יתרו כך אצלנו.. כל השינויים מתחילים אצל האדם ברגע שהוא שומע הוי אומר מפנים את הדברים.. אצל יתרו השמיעה לא היתה קליטת נתונים גרידא כי אם הפנמה..ויותר מכך יישום השמיעה בחיי המעשה..
והשאלה הידועה הנשאלת כאן, האוזן השומעת של יתרו במה היה כוחה גדול יותר משל שאר בני דורו, עם זאת ששמעו לא עשו מזה עסק, והדברים חלפו על פניהם, לא השפיעו עליהם מאומה..

המים נמשלו לתורה כדאיתא בגמרא: "אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה, א): 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם'" (בבא קמא פב.) מחד וקשה כי מאידך נמשלו המים גם לתאוות האסורות, וכיצד יתכן שאותם מים יסמלו דבר כה עליון כמו התורה שמיוחסת לצד העליון ביותר שבאדם ולשמה נברא העולם יחד עם ישראל, ובמקביל גם לדבר ירוד ושפל כמו תאוות פסולות שמיוחסות לצד הבהמי של האדם שמשותף לו ולבעה"ח?

אנשים נוטים לחשוב ששמיעה היא פעולה פסיבית, לשבת ולהקשיב. לפעמים זה עובר ליד האוזן, לפעמים נכנס משהו פנימה. אך הקשבה אמיתית היא פעולה אקטיבית. "הקשבה פעילה" היא פעולה שדורשת מאמץ, ריכוז, נכונות ועוד ..

אם יתרו כבר הלך לדרכו בספר שמות, כיצד אנו מוצאים בספר במדבר שמשה עדיין מנסה ממנו להימנע מצעד שכזה?
על דרך הפשט, יתכן היה להסביר את העניין בכך שהתורה מבקשת לחבר את קצוות העלילה, ולהמשיך מהנקודה בה היא עזבה אותה. אמנם, על פי דרך זו נצטרך לבאר מדוע הדיאלוג עם יתרו מהווה יריית הפתיחה לסיפורי התלונות המתוארים אחריו. לשם כך, עלינו להתמקד בהיבט אחר במהלך התפתחותו של עם ישראל.

מאחר והתורה פירטה את סוגי החימוד – מבית ועד רכוש נייד – מדוע סיימה במילים " וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶך"? הלא העיקרון ברור ומובן היטב מהפירוט הכתוב עד כה.

במקרא, אנו מכירים את שני סוגים הניסוחים: ניסוח מנומק לצד ניסוח מצווה. לשבע מצוות בני נח מצרפת התורה טעמים: "שופך דם האדם – באדם דמו ישפך, כי בצלם א-לוהים עשה את האדם". לעומת זאת, בעשרת הדיברות הניסוח הוא מוחלט: "לא תרצח".

השמיעה – הכח להקשיב לדבר ה', להטות אוזן ולפתוח את הלב לאמירות ודרישות המצויות מחוץ לעולמו הפרטי של האדם – היא המפתח לרפואה כללית.

מדוע עם ישראל אינו יכול לחיות בחוויה רוחנית ובמתח גבוה למשך זמן רב? ככל אדם, גם אצל עם ישראל עלול להתפתח עם הזמן זלזול בחוויה המשמעותית הזו. כאשר אדם חווה חוויה כלשהי בתדירות גבוהה היא מאבדת את ערכה ומשמעותה עבורו. אי אפשר לערוך חתונה כל ערב, עם תזמורת וסעודת מלכים, ולא רק בגלל השאלה התקציבית.

אחרי כל השנים במצרים, בתוך חיי סיר הבשר, באמת לא פשוט לקבל תורה. עד שסוף סוף אנו מחליטים לנסות לשדרג במעט את מצבנו הרוחני, ואף מצהירים "נעשה ונשמע!" – פתאום עולם הקדושה נראה מפחיד, בוער באש עד לב השמיים, ובעיקר – מאוד מאוד מעורפל…

איך יעלה על הדעת שהבקשה מפרעה לאפשר לישראל לזבוח במדבר ולחזור לאחר שלושה ימים הייתה רצינית? מה היה קורה אילו פרעה היה מקבל את ההצעה הזו, ולא מקשה את לבו? האם היינו חוזרים למצרים?

הקבלה אומרת לנו שאין כפיה ברוחניות. אי אפשר להכריח בן אדם להיות רוחני. אי אפשר להכריח אף אחד לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ויש לזה שורשים רוחניים עמוקים. בכל זאת, אנו קוראים במדרש, "עמדו ישראל בהר סיני ערוכים, האנשים לבד והנשים לבד. באותה שעה נתלש הר סיני וניצב בשמי מרום. כפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל, ואמר: אם מקבלין אתם עליכם את התורה – מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם, באותה שעה געו כולם ושפכו ליבם כמים בתשובה, ואמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע!" (בבלי, ע"ז).
מה פשר הכפייה הזאת, איום בחיים ומוות? למדנו שאין רע יורד מלמעלה, אז על מה מדובר פה?

ותקח מירים הנביאה אחות אהרון את התוף. ותען להם מירים שירו לה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים  ולכורה קשה ותען להם מירים משמע שהיא באה לענות להם על קושיה של הנשים ואם כן מה היה קשה לנשים שאל …

סוס ורכבו רמה בים Read More »

וכי היה צורך למשה ביתרו כדי להבין שהוא לא יוכל לבדו לשפוט את כל העם? וכי משה לא יכול היה להגיע למסקנה בצורך זה בכוחות עצמו?

מדוע התורה מספרת על בואו של יתרו דווקא כאן?
הרי ההמשך הטבעי של יציאת מצרים הוא מעמד הר סיני ופרשת בואו של יתרו נראית שולית וקוטעת את הרצף. תמיהה זו גדולה במיוחד לפי הדעה במכילתא שיתרו בא רק לאחר מעמד הר סיני…

על הקשר שבין צדק לבין מצוות שאינן ניתנות להבנה – הרב עמיטל זצ"ל

דבר נפלא אומר החפץ חיים על פסוק זה: ומה ההר שאין בו דעת ואיננו מרגיש כלום, מכל מקום נתקדש ע"י קבלת תורה, עד כדי כך שהוזהרו כל ישראל מנגוע בקצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם שלמד …

"כל הנוגע בהר מות יומת" (יט, יב) Read More »

בתחילת פרשת יתרו, מגיע אורח למחנה ישראל, יתרו, ומתחיל לחלק עצות כיצד לנהל מערכת משפט – "ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך.. עתה שמע בקלי איעצך.. ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים …

יעוץ וענווה Read More »

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה" (י"ח, א') רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. יש לשאול, והרי מתן תורה עולה על כולם, ומדוע לא מזכיר רש"י ששמע יתרו על מתן תורה? וכן צריך להבין, מדוע להלן …

דבר תורה לפרשת יתרו Read More »