"אתה שומע?"
רק אחד? איפה כולם? איך אפשר להשאר אדישים לאירועים בסדר גודל שכזה? שאלה זו שואלים מפרשים רבים בפרשת יתרו. ניסי יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ומתן תורה התפרסמו בכל העולם. מדוע רק יתרו "שמע שמועה ובא" איך לא היתה נהירה עצומה להצטרף לעם היהודי? מה היתה סוד שמיעתו של יתרו?
אנשים נוטים לחשוב ששמיעה היא פעולה פסיבית, לשבת ולהקשיב. לפעמים זה עובר ליד האוזן, לפעמים נכנס משהו פנימה. אך הקשבה אמיתית היא פעולה אקטיבית. "הקשבה פעילה" היא פעולה שדורשת מאמץ, ריכוז, נכונות ועוד ..
פרשת יתרו רומזת לנו על כמה עקרונות לשמיעה איכותית. הבדל קטן ישנו בין שמיעתם של כל אנשי העולם לשמיעתו של יתרו. יתרו לא רק "שמע" הוא"שמע שמועה ובא" היה לו את הנכונות להכיל את הדברים עד כדי פעולה. לבוא ממקום נטרלי, ופתוח לשינויים, ולפעולות חדשות. הוא גם הכיר בחסרונה של השמיעה הלא אפקטיבית, הוא ראה כיצד כל העולם שומע, ולא זז לשום מקום. חתנו, משה רבינו, גם הוא "שומע בקול חותנו", וממנה שרים שיעזרו לו במשא העם. שמיעתו היתה גם היא שמיעה שבכוחה לשנות, בכוחה לגרום לשומע לנוע למקום טוב יותר.
וסוד נוסף נרמז במעמד מתן תורה. ה' מגיע "בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך" כדי שהעם ישמע ה' צריך לבוא בעב הענן? מדוע לא לבוא באור גדול, ולהשמיע את דבריו?
בעולם מתוקשר ומתועד, בו אנו חיים המסר העולה מכאן ישמע מיושן משהו. אך כדי לשמוע בצורה מיטבית, אנחנו צריכים לראות פחות! כדי להשאיר מקום ליכולת להקשיב ולפעול, אנחנו צריכים להקטין את החשיפה. להשאיר קצת ערפל, לפתח סקרנות, וללכת שבי אחריו, יש סיבה לשמוע, כי עוד לא ראינו הכל!
"ואם שמוע נשמע בקולו" שמיעה שתגרום לנו"לשמור את בריתו" ניהיה לו "סגולה מכל העמים" משום שהם אולי שומעים אך שמיעתם גרמה להם לסרב, להשאר במקום בו הם היו. ושנזכה להקדים את "הנעשה" "לנשמע"וכשנשמע כיחזקאל הנביא בהפטרת השבוע "את קול ה' קורא מי אשלח ומי ילך לנו"? שמיעה זו תגרום לנו לבוא ולומר "הנני שלחני" משום שעם סגולה, זה עם שמסוגל!
(הרב אברהם רינת)