שני חידושים אישיים על פרשת “תודות”

“וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב” (בראשית כה, כח). הפסוק מלמד אותנו בעה”י דבר מענין. רמת האהבה שהיתה ליצחק ורבקה כלפי בנם יעקב היתה פחות או יותר שווה וכך היה גם באהבתם כלפי עשו, שנאמר:

שתי מחשבות על פרשת “תולדות”

“וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו” (בראשית כה, כח). מ”ציד” מתקבלת בהיפוך אותיות האות “צדי” שמסמלת את הצדיק, ואפילו מפסוק זה ניתן ללמוד שעשו לא היה צדיק בפנימיותו אלא רק מהפה אל החוץ. עשו היה “צדי(ק)” רק בפיו אך

“האלף לך שלמה”

אנו חושבים שמי שניתן לו שפע בלי גבול, הוא הצדיק והישר. ומי שלעיתים ניתן לו, ולעיתים פחות, הוא ירוד בדרגתו ולכן לא זוכה לשפע תמידי. אך מבאר רש”י שלא כן הדבר, אלא: “ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין, לא יקרא עליך תגר – אבל הנכרי מחוסר אמנה, בין ראוי לו, בין שאינו ראוי, תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר” דוקא הנתינה המוגבלת, הנתינה מתוך דין מדוקדק, מנת דם הנותנת חיים, אך גם אוספת אותם. חלקי גוף הנלקחים, אך נותנים חיים בחסרונם, יכולים להמסר לבעל אמונה שמצדיק עליו את הדין.

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן… לֹא תַעֲשׂוּ – לקיחת אימותינו לבית המלך

למרות שמדובר בשלושה מקרים שונים – שבהם נלקחו האמהות אל המלך – ניתן לקשר בין כל שני צמדי חוליות בשורת האירועים הלזו. הסיפור הראשון והשני אירעו לאברהם, ובהתאם לכך מקיימים איזשהו יחס ביניהם, שנבקש לעמוד עליו. הסיפור השני והשלישי אירעו בגרר, ובעקבות כך ניתן להניח שאף הם מתייחסים זה לזה. ממבט זה, הסיפור האמצעי הוא החוליה המקשרת בין כל הסיפורים, והוא אכן זה המפורט ביותר מביניהם.

חינוך ילדים בראי הפרשה

מחשבות על חינוך ילדים בעקבות הפרשה

“יש דברים נסתרים…”

כמידי שנה, שוב אנו חוזרים לסיפורים המוכרים של חומש בראשית. חוזרים אל הדמויות המוכרות לנו מסיפורי הגן, בית הספר, ישיבה.. נח, אברהם, אליעזר, רבקה, יוסף, ועוד.. כולם מרותקים לסיפורים, לתחושות, לרגשות.. אך עם יד על הלב, מה הפער בין הבנת הסיפור שלנו, להבנה של ילדינו המספרים את פרשת השבוע, סביב שולחן השבת? האם התקדמנו בהבנת סיפורי התנ”ך?

אמא בטסט ראשון

“אחד המפתחות לעבודת האלוקים הוא הדגש על המעשה שנעשה מבחירה, ולא על הייחוס, שאדם אינו יכול להשפיע עליו. “משפחה טובה” אינה מספיקה, “משפחה רעה” היא לא תירוץ. כל אחד מאתנו נמדד לפי מעשיו, ולא לפי ייחוסו או מעמדו המשפחתי.”
(הרב חיים נבון)

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ- קניית מערת המכפלה

דווקא בגלל שעצם הקנייה נעשתה ממניעים נקודתיים שנצרכו לשעה, הכתוב רוצה לשוות נופך נצחי עצמאי למעשה זה.

חיי שרה – פיתוח אישיות ע”פ המודל הנכון בתורה

מביא לנו הרב שמחה כהן שליט”א מדברי חז”ל, כאשר התורה מספרת לנו על דמויות: על אברהם, על יצחק ועל יעקב ועל משה ועל אהרון, ולעומתם על פרעה, על קורח, על בלק ועל בלעם, אלה הם דמויות שהיו. אבל המטרה שאנחנו צריכים לבצע ולהפנים, כשאנחנו לומדים מהם בתורה, זה להבין שיש לנו נתונים, כוחות טבע, מידות ותכונות בדומה לאברהם, בדומה ליצחק, בדומה ליעקב, וגם לצערינו בדומה לפרעה, לבלעם ולקורח ולבלק…

שימו לב אל הנשמה

מה היה חטאם של דור המבול? מה המכנה המשותף של חטא העריות והגזל, בהם היו שטופים? מדוע היה צורך למחות את כל היקום כולו? להעניש את החי, ואפילו את הדומם?

כבאי או מחנך

האם אנו יודעים מהו חינוך? מילה שאין לה אך ורע בשפות אחרות. מדוע המילה הזו משמשת גם לחנוכת הבית, איך אפשר לחנך דבר דומם, שאין לו שום תהליך של הפנמה ולמידה?

ענין של מבט..

כולם רואים את הראיה השטחית, הבסיסית. כל אחד מאיתנו אילו היה נוכח שם, היה רואה כאברהם שלושה מלאכים הנדמים כערביים. אך הראיה הראשונה במעלה, היא דוקא המבט השני, הראיה שטמונה בה הבנה, הסתכלות עמוקה יותר על המציאות, במאמץ לנסות להבין מה מסתתר מאחרי התמונה.

מאחורי הקלעים של ההצלה בסדום

מעיון ראשוני נראה כי טענתו של אברהם לוקה בכשל לוגי מובהק. הוא אמנם מתקומם ביחס לכך שהכוונה היא להמית את הצדיקים בעוון הרשעים, אך מכאן הוא מגיע למסקנה הפוכה בתכלית. הוא מבקש ש-ה’ ישא לעוון כל יושבי המקום למען הצדיקים אשר בקרבו.

ה’ היה יכול להשיב לו כי הוא מוכן לחוס על הצדיקים בעוד הרשעים ישאו בעונשם, אך להפתעתנו הוא מקבל את העיקרון העומד בבסיס דברי אברהם. ה’ מאשר שלו ימצא מספר הצדיקים אותו נקב אברהם, הרי שיחוס לכל המקום בעבורם.

השופט כל הארץ יכשל בתעלול דמגוגי כה פשוט?

צא מאצטגנינות שלך

והלא אברהם האמין בא-ל אחד, הוא זכה לכינויו “העברי” בשל היותו בעבר אחד של העולם, בעוד כל העולם שבוי בקסמי עבודת אלילים. כיצד, אם כן, ניתן לייחס לאברהם אצטגנינות בליבו? כיצד חלילה ניתן לומר כי מראות הכוכבים הם שהכתיבו את התנהלותו?

אברהם אבינו – בין ריה”ל לרמב”ם

כיצד נבחר אברהם להיות השלב הראשון בשרשרת שממנה נשתלשל עם ישראל? על השיטות השונות של ריה”ל והרמב”ם.

אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ –פרידת אברהם ולוט

אם כוונתו של אברהם בהצעתו אכן הייתה זהה לזו של לוט? האם ביקש לשלח את לוט מעליו לעולם?

הברכה מול הקללה

הקב”ה תמיד עושה את הדבר הנכון גם כשהוא עושה איפה ואיפה

מעלת האשה עפ”י בריאתה

על מעלת האשה והבדלה מהאיש

הלימוד בסדר העליות לתורה

עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת “בראשית” מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. בלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו וניסיתי לחשוב מה ניתן ללמוד מכאן…

“ונעשה לנו שם” – למה לא?

עלילת ‘מגדל בבל’ היא אחת מתעלומות המקרא. יוזמת המין האנושי נראית כתמימה למדי, עד כדי כך שהקורא מתקשה להבין מה רע ראה הבורא ביוזמה זו עד שנחלץ לחסימתה…

מדוע נמנעה מהאדם אכילת עץ הדעת?

בתחילת הספר מורה נבוכים מצטט הרמב”ם קושיה בשם “איש חכם”: “הקשה לי איש חכם זה לו שנים קושיא גדולה, צריך להתבונן בקושיא ובתשובותנו בפירוקה… אמר המקשה, יראה מפשוטו של כתוב כי הכוונה הראשונה באדם שיהיה כשאר בעלי חיים שאין שכל לו ולא מחשבה, ולא יבדיל בין הטוב ובין הרע, וכאשר המרה הביא לו מריו זה השלמות הגדול המיוחד באדם, והיא שתהיה לו זאת ההכרה הנמצאת בנו אשר היא הנכבדת מן הענינים הנמצאים בנו, ובו נתעצם. וזה הפלא שיהיה עונשו של מריו תת לו שלמות שלא היו לו והוא השכל, ואין זה אלא כדבר מי שאמר, כי איש מן האנשים מרה והפליג בעול ולפיכך שינו ברייתו לטוב, והושם כוכב בשמים…” (מורה נבוכים חלק א’, ב’)

הרמב”ם כמובן הציע בהמשך תירוץ לקושיה. אנו נבקש לדלות מהמקרא עצמו תשובה לתמיהה, העולה מפשט הכתובים.

“יום אחד” – זה יום הכיפורים

כדי שאדם יוכל להיכנס לתהליך אמיתי של תשובה עליו לחוות בראשונה טעם זה של מבוכה. בנקודה זו מתחיל הוא לחוש כמה טיפש היה כשחטא. ה”ערב” משקף את “הרהור התשובה”, את הכרתו של אדם כי חטא. עדיין ארוכה הדרך לפניו עד שישלים את תהליך התשובה, אך בהרהור התשובה טמונים זרעי התשובה. הרהור תשובה מתחיל בכך שהאדם מכיר בחטאו ומתוודה עליו.

מתנות קטנות

על יצירתו של תלמיד מצטיין: הפסיכולוגיה מאחורי מפגש יעקב ועשיו.

תפקיד הבית בעיצוב הדמות

כל מחנך באשר הוא, בפרט מחנכי גיל העשרה, נערים תוססים ומלאי מרץ נעורים, יכולים לזהות בקלות את הבתים מהם הגיעו הנערים. כאשר הבית חם ויציב וההורים מעניקים הרבה חום ואהבה לילדיהם, מקדישים להם תשומת לב ומתעניינים בתכיפות בשלומם הגשמי והרוחני, הדבר משפיע באופן ישיר על הצאצאים. כשילד או נער אוכל ארוחת צהרים מזינה וטובה, כשהוריו מפקחים על אורח חייו בנעימות רבה ומקדישים לו, בסבלנות ואכפתיות, זמן, הרי נפשו יציבה ובריאה ומכאן ניתן להפיח בלבבו אהבת תורה ויראת שמים.

“ויחי יעקב בארץ מגורי אביו”

הגמ’ תענית ו: אומרת שיעקב אבינו לא מת ונשאלת השאלה הרי בפרשתנו כתוב במפורש
שיעקב אבינו נפטר, ושחנטו אותו, ושהספידו אותו, ושבניו קברו אותו ומה הפשט? כמו”כ ישנה גמ’
נוספת שאינה מובנת, (נדרים סד:) אדם שאין לו ילדים חשוב כמת, סומא חשוב כמת, רשע חשוב
כמת, עני חשוב כמת ומה הפשט בדברים אלו הרי רואים אנו בחוש שכל הנ”ל חיים וקיימים, אלא
שיש להם קשיים, אך מכאן ועד חשובים כמתים לא מובן?

“אני” או “אנחנו”

כולנו חיים בקבוצות שונות, מעגלים קטנים כמשפחה, או חברים לעבודה. ומעגלים רחבים יותר כקהילה, עיר גדולה, וכאומה. לכל אחד יש את אפיו שלו, והדינמקיה הקבוצתית. כיצד נכון ליצור את השילוב הזה? איזה משקל אנו צריכים לתת לפרט בתוך הכלל?

ברכת יעקב למנשה ואפרים

כאשר בא יעקב לברך את מנשה ואפרים, הוא הופך את הסדר שלהם. כזכור, במעמד דומה לזה, של הפיכת סדר בין בכור לצעיר, כבר היה יעקב אל מול יצחק אביו. יעקב הרי כבר שילם על כך מחיר כבד כאשר נאלץ לברוח, וגם רבקה אולצה להפרד ממנו לעולם. מדוע חזר יעקב על אותה טעות?

“אב הרחמים”

לכל אדם יש סתירות באופיו, לכולם יש רחמנות ואכזריות, שנאה ואהבה, בושה ונועזות, ועוד ועוד. מדוע זה כך?

המסרים הספרותיים ברשימת בני יעקב

פרשת ויגש היא מן הדרמטיות ביותר בתורה, במיוחד בחלקה הראשון. נאומו הנרגש של יהודה, התגלותו של יוסף לאחיו והמפגש שבין יעקב ליוסף בנו האהוב לא מותירים עין יבשה.
אולם, בעיצומה של הדרמה עוצרת התורה. בין תיאור ירידתו של יעקב מבאר שבע למצרים ובין המפגש בינו לבין יוסף היא מתארת בהרחבה את רשימת צאצאי יעקב.
מדוע נוהגת התורה כך? מה החשיבות שראתה התורה לציין את רשימת צאצאי יעקב? מדוע דווקא בעיצומו של הסיפור?

ייחודו של קרבן השלמים

יעקב הוא אחרון האבות. כל בניו נכנסו אל תחת כנפי השכינה, וכולם בשם ישראל יכונו. עד אליו, סודו של קרבן השלמים, שהוא גם סודם של ישראל – עדיין לא נתגלה.

הקשבה אמיתית

אתם עם ישראל, יודעים שאין מקרה בעולם. אנחנו יודעים, שאם חרבו בתים, מחסנים וגלריות, במושבינו, זה לא מזל רע. אלא יד ההשגחה, אלו מלאכי ה’, הקב”ה מדבר אלינו. לנו מובטח, ששוב נוכל לבנות , וה’ לא יהרוס ח”ו.

מיהו מנצח?

כולנו מכירים את המשפט “החזק שורד” החזקים מנצחים, והחלשים מפסידים. אך בפרשתינו אנו נתקלים באופן מפתיע, בנפגע! שהוכתר כמנצח! יעקב נלחם עם שרו של עשיו, מי יצא “צולע על יריכו”? יעקב ! ומאידך, שרו של עשיו יצא ללא פגע. ולמרות זאת יעקב הוא זה שניצח בקרב, “כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותוכל”
אז מיהו מנצח? כיצד אנחנו מגדירים במסגרות החיים השונות, מי המפסיד ומי המנצח? יתכן שפגיעה באדם תוכיח, ותיהיה שלב משמעותי בנצחונו?

אסון או נס?

מנין שאפשר להודות על נס יחסי?

עקודים, נקודים וטלואים

בפרשת ויצא, ישנה סתירה בפסוקים הדורשת הסבר. בפרשה מתואר, כיצד יעקב גרם ללידת כבשים עקודים, נקודים, וטלואים, ע”י קילוף המקלות העומדות בסמוך לשקתות המים. ורבים שואלים, כיצד מקלות מפוצלות, יכולים לגרום לשינויים גנטיים בלידת הולדות.
לאחר מכן כשהמלאך מתגלה ליעקב, מתארת התורה: “וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים” אם כן מה גרם לצאנו של יעקב, ללדת ולדות אלו? האם המקלות? או שמא נס כפי שמתואר בדברי המלאך?

חלומות ופתרונותיהם

כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות – פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות – עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?

מהו עונשו של הגנב

פרשת מקץ מסתיימת באירוע הדרמטי שבו נמצא גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין. לאחר שהתאושש מההלם, הציע יהודה שהאחים כולם יהפכו להיות עבדים ליוסף, כעונש על גניבת הגביע. תגובתו של יוסף להצעה זו הייתה חד משמעית: “ויאמר: חלילה לי מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה לי עבד, ואתם עלו לשלום אל אביכם”. מניסוח תגובתו של יוסף ניתן להסיק כי הפיכת בנימין לעבד היא צעד המתבקש על פי שורת הדין והצדק, וממנו אין לסטות; אלא, שדבר זה מעלה תמיהה: הרי בנימין והאחים בודאי היו מוכנים להחזיר את גביע הכסף ליוסף, ואף לשלם קנס נוסף אם יש בכך צורך. מהי אפוא ההצדקה המשפטית למכור את בנימין לעבד?

על הקנאות

תמר יודעת שאם הניסיון ייכשל, היא תישרף, והיא לוקחת את הסיכון הזה (בדומה לחנניה, מישאל ועזריה שנכנסו לכבשן האש). לעומתה, אשת פוטיפר מנסה לשכנע את יוסף, וכאשר הוא מסרב והדברים עומדים להתפרסם (הרי יוסף ברח בלי מעילו העליון אל השוק!), היא מאשימה את יוסף במקום לקחת את האחריות עליה.
שני הבדלים אלו קריטיים ביותר, וחשוב לזכור אותם כאשר בוחרים לבצע מעשה לא לגיטימי עם כוונה לגיטימית – זו בעצם קנאות.

יוסף ואשת פוטיפר

חז”ל מתייחסים לניסיון שעמד בפני יוסף כאל ניסיון גדול וקשה. גם בפסוקים תופס סיפור אשת פוטיפר נתח נכבד ומשמעותי, שאינו מאפשר להחשיבו כשולי. ה”שפת אמת” רואה בסיפור זה מפתח חשוב ומשמעותי, הן לאדם הפרטי המבקש לעבוד את ה’ ולהסיר מכשול מדרכו, והן לכל עם ישראל בגלות מצרים – כלשונו: “וזה היה הכנה לכל הגלות”.

יוסף: מבית פוטיפר לבית האסורים

כשאנו באים לבחון את האירועים השונים שעברו על יוסף ממכירתו ועד לפגישתו המחודשת עם אביו, עומדת לנגד שאלה חשובה: האם יש משמעות לאירועים אלו בפני עצמם, או שמא כל אותם אירועים רק מכוונים לתכלית אחת מתוכננת מראש?

שלמותו של יעקב

מדוע אנו זוכרים את יעקב כאיש תם יושב אוהלים? ועוד, מדוע נקרא יעקב על שם המלחמה “ישראל” (“כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל”), ולא על שם הניצחון – “שלם”?

המפגש בין יעקב לעשו

אנו מכירים את עשו באפיון זה כבר מהזמן שהוא חוזר מהשדה כאיש ציד עייף, מריח את קערת הנזיד המהבילה ושוכח מהבכורה. יעקב מקווה שדמות זו התפתחה והתבגרה, וכעת יהיה עשו מוכן לקבל את יעקב. מדוע יעקב עושה מאמץ שכזה?

מלחמה ומוסר: ישראל בארץ

לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה “ישראל” שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב”ידי עשו” הלוחמות, תוך שמירה על “קול יעקב”.

איסור אכילת גיד הנשה, והמצוות שבספר בראשית

בפרשתנו מופיעה המצווה האחרונה שבספר, וגם המוזרה וחסרת הפשר שבהן: איסור אכילת גיד הנשה. מה פשרו של איסור זה?

קפיצת הדרך ותפילת ערבית

על הפסוק “ויפגע במקום וילן שם” מובא ברש”י בשם המדרש: “לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב ‘ויתפלל’ ללמדך שקפצה לו הארץ”. ה”שפת אמת” מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז”ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? “ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית – מה עניין קפיצת הארץ לכאן”?

בין יעקב לרחל

סיפור אהבת יעקב לרחל, התופס מקום מרכזי בפרשתנו, הוא מן העלילות המפותחות ביותר בתורה ביחסי איש ואישה. ננסה לעמוד על חלקה הראשון והמרכזי של מערכת יחסים זו, כפי שהיא עולה מתוך הפרשה.

פרשת ויצא – מתי מותר לצאת מהארץ?

פרשת ויצא פותחת בתיאור מסעו של יעקב אבינו לחרן. מטרתו של יעקב בעזיבתו את הארץ היא כפולה: מחד, הוא מבצע את שליחות אמו, אשר עיקר דאגתה היא להצילו מעשו אחיו, החפץ במותו; ובנוסף, יוצא הוא לחרן גם בשליחות אביו, החפץ שימצא שם אשה ראויה. בעקבות כך יש לשאול: מהן המטרות שמאפשרות יציאה מארץ ישראל? ברור, שהסכנה הקיומית שמרחפת מעל ראשו של יעקב מתירה את היציאה מהארץ, כשם שכל המצוות נדחות מפני פיקוח נפש. מה ביחס לסיבות אפשריות אחרות?

“תתן אמת ליעקב”

באופן פרדוקסלי, נתפס יעקב בכתבי החסידות כמייצג דווקא את מידת האמת – “תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם”. מדוע דווקא יעקב, שבא במרמה לגזול את ברכת עשו, נתפס כמייצג של מידת האמת?

אהבה במקום קנאה

במובן מסוים, ניתן להבין את עשו: כל חייו הוא טורח ומכבד את אביו, מאכילו ומשקהו, כדי להגיע לרגע שבו יקבל את הברכה, וברגע אחד בא יעקב וגונב את עמל חייו, את ברכתו.

בין יצחק וליעקב

פרשת תולדות עוסקת לכל אורכה בתולדותיו של יצחק. למעשה, זו היא הפרשה היחידה בספר בראשית העוסקת בו.
בין היתר, הפרשה מפגישה אותנו גם עם מערכת היחסים המורכבת שהייתה ליצחק עם בניו. במערכת יחסים זו נבקש לגעת בקצרה.

תוחלת החיים – “אין קצבה לשנותיך”

האם גיל אדם ושנותיו זהו דבר קצוב ולא ניתן לשינוי האם ימי שנותינו כבר נחתמו בשעה שנולדנו לתוך עולם זה? ואם סכום חיינו הינו דבר דינמי או מקובע?

חשיבותה של ארץ ישראל

כפי שאמרו חז”ל, “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”. התורה מקדישה מקום נרחב לתיאור דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו, ומדו-שיח זה אנו עשויים ללמוד מסקנות חשובות.

נחשו של אליעזר

כיצד ייתכן לומר שצדיקים כאליעזר וכיונתן חטאו וניחשו?! להלן נראה חלק מהתירוצים שניתנו לשאלה זו.

השדה והמערה: יצחק בארץ

לא מערת המכפלה וקברי אבות הם עיקר הפרשה, אלא תחילה השדה ואחר כך המערה. השדה והנחלה, האחיזה בארץ, הר הטרשים הקרח, שבו יכולים בני אברהם להאחז וגם לנטוע עץ.

פשר החלומות

“ויחלום יוסף חלום…ויחלום עוד חלום…והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי…” נושא פשר החלומות מרתק ומוכיח את המימד הרוחני שבבריאה.

ניסיון העקידה

מה היו מחשבותיו של אברהם בלכתו לעקידה?

חצי בן אדם

כשקוראים את פרשת יצירת האדם, מבינים כי נישואים למישהו שונה מאיתנו היא ברוב המקרים דווקא צעד משלים.

בשורת שמשון ובשורת יצחק

נשים רבות בתנ”ך היו עקרות וזכו בתפילתן לפרי בטן. אנו נתמקד בשתי נשים, אשר בשורת הבן בושרה להן על ידי מלאך: אשת מנוח ושרה אשת אברהם. הדמיון בין שתי הפרשיות מפליא: בשניהם, מתגלה מלאך להורים המאושרים ומבשר להם על הולדת בן. עם זאת, קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשיות.

עקידת יצחק: הניסיון הכפול

א. אחר הדברים האלה פרשת העקדה פותחת במילים “ויהי אחר הדברים האלה”. מכאן ניתן להסיק, שיש לפרשה זו קשר מסוים עם דברים שנאמרו בפרק הקודם.[1] ברם, בפרק הקודם מתוארים שני סיפורים שהתרחשו שניהם “בעת ההוא”: גירוש ישמעאל והברית בין אברהם

כיפת ברזל רוחנית

מניין לומדי תורה בבקתה רעועה בקצה העיר – היה יכול לשנות את התמונה

שם האדם והשפעתו על חייו…

שינוי השמות של אברהם ושרה מלמד כי בכל אות בלשון הקודש צפון כוח רוחני ייחודי. כיצד נבחר שם נכון לילדינו?

נדידת היבשות

הפסוק בתורה מדבר על יבשה אחת, שנראתה לאחר שהמים אשר כיסו את פני כל כדור הארץ, נקוו אל מקום אחד. כלומר אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ. וזאת בניגוד גמור לידוע לנו כיום בבירור כי מי האוקיינוסים מקיפים שבע יבשות שעל פני כדור הארץ

יום בשלות גורמי הקרישה בדם

כמובן שאין אנו מתיימרים להבין בשכלינו המוגבל את עומק סיבת ציווי התורה. אך ראוי לנו להתבונן בגילוי מדעי חדשני מפליא הקשור ליום השמיני.

מדוע ירד אברהם למצרים?

מייד בתחילת הפרשה, תיכף אחרי שהבטיח הקב”ה לאברהם את הארץ, התורה מעידה: “ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצריימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ”. כאשר ירד למצרים, אברהם ביקש משרה לומר לפרעה שהיא אחותו, כדי שהמצרים לא יהרגוהו ויקחוה לאישה.
האם אברהם עשה כדין?

ברית בין הבתרים וברית המילה

ההבדל העמוק והמהותי בין שתי ברית המילה לברית בין הבתרים איננו ניתן לטשטוש. ניצבות כאן לעינינו שתי גישות ודפוסים, המבטאים שתי השקפות, שני דרכים בחשיבה. למעשה, מדובר בשתי משמעויות לעם ישראל, לארץ ישראל ולהיסטוריה היהודית כולה.

סיפור שכרותו של נח

בסיפור שכרותו של נח מוצג נח בדמות הניצול, הרואה עולם בנוי וחרב ובנוי, והסיפור מתאר את הדרך בה נח מתמודד עם המהפך שעבר עליו. אלא, שבסיפור מובא גם הצד השני של המטבע: כיצד העולם מתמודד איתו.

נח ומשה

מצד אחד, דמותו של נח משלימה את דמותו של האדם הראשון. מצד שני, נח דומה למשה.

על הכפילות שבסיפור המבול

סיפור המבול מתחיל פעמיים. כפילות זו מוכרת לנו כבר מפרשת בראשית בסיפור הבריאה, ובדומה לסיפור הבריאה סיפור אחד משתמש בשם ‘א-להים’ והשני בשם ‘הוי”ה’…

“פרו ורבו” – מהו מוקד המצווה?

כיצד מנוסח החיוב שמטילה מצות הפריה והרביה על האדם? ה”מנחת חינוך” מבין שהמצווה ממוקדת בתוצאה.

האיש והאישה

כנגד הא-ל האחד, הכולל את כל הכוחות, נברא גם אדם אחד הכולל את כל הכוחות. “זכר ונקבה ברא אותם” הוא ההסבר ל”ויאמר אלוקים נעשה אדם”. לשון הרבים בא לכלול את כוחות הזכר והנקבה, לומר שהם אחד: אלוקים אחד מחוץ לעולם, וכנגדו – אדם אחד בתוך העולם.

ברית הארץ

האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?