מתנות קטנות

על יצירתו של תלמיד מצטיין: הפסיכולוגיה מאחורי מפגש יעקב ועשיו.

תפקיד הבית בעיצוב הדמות

כל מחנך באשר הוא, בפרט מחנכי גיל העשרה, נערים תוססים ומלאי מרץ נעורים, יכולים לזהות בקלות את הבתים מהם הגיעו הנערים. כאשר הבית חם ויציב וההורים מעניקים הרבה חום ואהבה לילדיהם, מקדישים להם תשומת לב ומתעניינים בתכיפות בשלומם הגשמי והרוחני, הדבר משפיע באופן ישיר על הצאצאים. כשילד או נער אוכל ארוחת צהרים מזינה וטובה, כשהוריו מפקחים על אורח חייו בנעימות רבה ומקדישים לו, בסבלנות ואכפתיות, זמן, הרי נפשו יציבה ובריאה ומכאן ניתן להפיח בלבבו אהבת תורה ויראת שמים.

“ויחי יעקב בארץ מגורי אביו”

הגמ’ תענית ו: אומרת שיעקב אבינו לא מת ונשאלת השאלה הרי בפרשתנו כתוב במפורש
שיעקב אבינו נפטר, ושחנטו אותו, ושהספידו אותו, ושבניו קברו אותו ומה הפשט? כמו”כ ישנה גמ’
נוספת שאינה מובנת, (נדרים סד:) אדם שאין לו ילדים חשוב כמת, סומא חשוב כמת, רשע חשוב
כמת, עני חשוב כמת ומה הפשט בדברים אלו הרי רואים אנו בחוש שכל הנ”ל חיים וקיימים, אלא
שיש להם קשיים, אך מכאן ועד חשובים כמתים לא מובן?

“אני” או “אנחנו”

כולנו חיים בקבוצות שונות, מעגלים קטנים כמשפחה, או חברים לעבודה. ומעגלים רחבים יותר כקהילה, עיר גדולה, וכאומה. לכל אחד יש את אפיו שלו, והדינמקיה הקבוצתית. כיצד נכון ליצור את השילוב הזה? איזה משקל אנו צריכים לתת לפרט בתוך הכלל?

ברכת יעקב למנשה ואפרים

כאשר בא יעקב לברך את מנשה ואפרים, הוא הופך את הסדר שלהם. כזכור, במעמד דומה לזה, של הפיכת סדר בין בכור לצעיר, כבר היה יעקב אל מול יצחק אביו. יעקב הרי כבר שילם על כך מחיר כבד כאשר נאלץ לברוח, וגם רבקה אולצה להפרד ממנו לעולם. מדוע חזר יעקב על אותה טעות?

“אב הרחמים”

לכל אדם יש סתירות באופיו, לכולם יש רחמנות ואכזריות, שנאה ואהבה, בושה ונועזות, ועוד ועוד. מדוע זה כך?

המסרים הספרותיים ברשימת בני יעקב

פרשת ויגש היא מן הדרמטיות ביותר בתורה, במיוחד בחלקה הראשון. נאומו הנרגש של יהודה, התגלותו של יוסף לאחיו והמפגש שבין יעקב ליוסף בנו האהוב לא מותירים עין יבשה.
אולם, בעיצומה של הדרמה עוצרת התורה. בין תיאור ירידתו של יעקב מבאר שבע למצרים ובין המפגש בינו לבין יוסף היא מתארת בהרחבה את רשימת צאצאי יעקב.
מדוע נוהגת התורה כך? מה החשיבות שראתה התורה לציין את רשימת צאצאי יעקב? מדוע דווקא בעיצומו של הסיפור?

ייחודו של קרבן השלמים

יעקב הוא אחרון האבות. כל בניו נכנסו אל תחת כנפי השכינה, וכולם בשם ישראל יכונו. עד אליו, סודו של קרבן השלמים, שהוא גם סודם של ישראל – עדיין לא נתגלה.

הקשבה אמיתית

אתם עם ישראל, יודעים שאין מקרה בעולם. אנחנו יודעים, שאם חרבו בתים, מחסנים וגלריות, במושבינו, זה לא מזל רע. אלא יד ההשגחה, אלו מלאכי ה’, הקב”ה מדבר אלינו. לנו מובטח, ששוב נוכל לבנות , וה’ לא יהרוס ח”ו.

מיהו מנצח?

כולנו מכירים את המשפט “החזק שורד” החזקים מנצחים, והחלשים מפסידים. אך בפרשתינו אנו נתקלים באופן מפתיע, בנפגע! שהוכתר כמנצח! יעקב נלחם עם שרו של עשיו, מי יצא “צולע על יריכו”? יעקב ! ומאידך, שרו של עשיו יצא ללא פגע. ולמרות זאת יעקב הוא זה שניצח בקרב, “כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותוכל”
אז מיהו מנצח? כיצד אנחנו מגדירים במסגרות החיים השונות, מי המפסיד ומי המנצח? יתכן שפגיעה באדם תוכיח, ותיהיה שלב משמעותי בנצחונו?

אסון או נס?

מנין שאפשר להודות על נס יחסי?

עקודים, נקודים וטלואים

בפרשת ויצא, ישנה סתירה בפסוקים הדורשת הסבר. בפרשה מתואר, כיצד יעקב גרם ללידת כבשים עקודים, נקודים, וטלואים, ע”י קילוף המקלות העומדות בסמוך לשקתות המים. ורבים שואלים, כיצד מקלות מפוצלות, יכולים לגרום לשינויים גנטיים בלידת הולדות.
לאחר מכן כשהמלאך מתגלה ליעקב, מתארת התורה: “וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים” אם כן מה גרם לצאנו של יעקב, ללדת ולדות אלו? האם המקלות? או שמא נס כפי שמתואר בדברי המלאך?

חלומות ופתרונותיהם

כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות – פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות – עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?

מהו עונשו של הגנב

פרשת מקץ מסתיימת באירוע הדרמטי שבו נמצא גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין. לאחר שהתאושש מההלם, הציע יהודה שהאחים כולם יהפכו להיות עבדים ליוסף, כעונש על גניבת הגביע. תגובתו של יוסף להצעה זו הייתה חד משמעית: “ויאמר: חלילה לי מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה לי עבד, ואתם עלו לשלום אל אביכם”. מניסוח תגובתו של יוסף ניתן להסיק כי הפיכת בנימין לעבד היא צעד המתבקש על פי שורת הדין והצדק, וממנו אין לסטות; אלא, שדבר זה מעלה תמיהה: הרי בנימין והאחים בודאי היו מוכנים להחזיר את גביע הכסף ליוסף, ואף לשלם קנס נוסף אם יש בכך צורך. מהי אפוא ההצדקה המשפטית למכור את בנימין לעבד?

על הקנאות

תמר יודעת שאם הניסיון ייכשל, היא תישרף, והיא לוקחת את הסיכון הזה (בדומה לחנניה, מישאל ועזריה שנכנסו לכבשן האש). לעומתה, אשת פוטיפר מנסה לשכנע את יוסף, וכאשר הוא מסרב והדברים עומדים להתפרסם (הרי יוסף ברח בלי מעילו העליון אל השוק!), היא מאשימה את יוסף במקום לקחת את האחריות עליה.
שני הבדלים אלו קריטיים ביותר, וחשוב לזכור אותם כאשר בוחרים לבצע מעשה לא לגיטימי עם כוונה לגיטימית – זו בעצם קנאות.

יוסף ואשת פוטיפר

חז”ל מתייחסים לניסיון שעמד בפני יוסף כאל ניסיון גדול וקשה. גם בפסוקים תופס סיפור אשת פוטיפר נתח נכבד ומשמעותי, שאינו מאפשר להחשיבו כשולי. ה”שפת אמת” רואה בסיפור זה מפתח חשוב ומשמעותי, הן לאדם הפרטי המבקש לעבוד את ה’ ולהסיר מכשול מדרכו, והן לכל עם ישראל בגלות מצרים – כלשונו: “וזה היה הכנה לכל הגלות”.

יוסף: מבית פוטיפר לבית האסורים

כשאנו באים לבחון את האירועים השונים שעברו על יוסף ממכירתו ועד לפגישתו המחודשת עם אביו, עומדת לנגד שאלה חשובה: האם יש משמעות לאירועים אלו בפני עצמם, או שמא כל אותם אירועים רק מכוונים לתכלית אחת מתוכננת מראש?

שלמותו של יעקב

מדוע אנו זוכרים את יעקב כאיש תם יושב אוהלים? ועוד, מדוע נקרא יעקב על שם המלחמה “ישראל” (“כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל”), ולא על שם הניצחון – “שלם”?

המפגש בין יעקב לעשו

אנו מכירים את עשו באפיון זה כבר מהזמן שהוא חוזר מהשדה כאיש ציד עייף, מריח את קערת הנזיד המהבילה ושוכח מהבכורה. יעקב מקווה שדמות זו התפתחה והתבגרה, וכעת יהיה עשו מוכן לקבל את יעקב. מדוע יעקב עושה מאמץ שכזה?

מלחמה ומוסר: ישראל בארץ

לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה “ישראל” שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב”ידי עשו” הלוחמות, תוך שמירה על “קול יעקב”.

איסור אכילת גיד הנשה, והמצוות שבספר בראשית

בפרשתנו מופיעה המצווה האחרונה שבספר, וגם המוזרה וחסרת הפשר שבהן: איסור אכילת גיד הנשה. מה פשרו של איסור זה?

קפיצת הדרך ותפילת ערבית

על הפסוק “ויפגע במקום וילן שם” מובא ברש”י בשם המדרש: “לשון תפילה, ולמדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב ‘ויתפלל’ ללמדך שקפצה לו הארץ”. ה”שפת אמת” מתקשה בדברי המדרש: מדוע מקשרים חז”ל בין תפילת ערבית לבין קפיצת הדרך? “ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתיקן תפילת ערבית – מה עניין קפיצת הארץ לכאן”?

בין יעקב לרחל

סיפור אהבת יעקב לרחל, התופס מקום מרכזי בפרשתנו, הוא מן העלילות המפותחות ביותר בתורה ביחסי איש ואישה. ננסה לעמוד על חלקה הראשון והמרכזי של מערכת יחסים זו, כפי שהיא עולה מתוך הפרשה.

פרשת ויצא – מתי מותר לצאת מהארץ?

פרשת ויצא פותחת בתיאור מסעו של יעקב אבינו לחרן. מטרתו של יעקב בעזיבתו את הארץ היא כפולה: מחד, הוא מבצע את שליחות אמו, אשר עיקר דאגתה היא להצילו מעשו אחיו, החפץ במותו; ובנוסף, יוצא הוא לחרן גם בשליחות אביו, החפץ שימצא שם אשה ראויה. בעקבות כך יש לשאול: מהן המטרות שמאפשרות יציאה מארץ ישראל? ברור, שהסכנה הקיומית שמרחפת מעל ראשו של יעקב מתירה את היציאה מהארץ, כשם שכל המצוות נדחות מפני פיקוח נפש. מה ביחס לסיבות אפשריות אחרות?

“תתן אמת ליעקב”

באופן פרדוקסלי, נתפס יעקב בכתבי החסידות כמייצג דווקא את מידת האמת – “תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם”. מדוע דווקא יעקב, שבא במרמה לגזול את ברכת עשו, נתפס כמייצג של מידת האמת?

אהבה במקום קנאה

במובן מסוים, ניתן להבין את עשו: כל חייו הוא טורח ומכבד את אביו, מאכילו ומשקהו, כדי להגיע לרגע שבו יקבל את הברכה, וברגע אחד בא יעקב וגונב את עמל חייו, את ברכתו.

בין יצחק וליעקב

פרשת תולדות עוסקת לכל אורכה בתולדותיו של יצחק. למעשה, זו היא הפרשה היחידה בספר בראשית העוסקת בו.
בין היתר, הפרשה מפגישה אותנו גם עם מערכת היחסים המורכבת שהייתה ליצחק עם בניו. במערכת יחסים זו נבקש לגעת בקצרה.

תוחלת החיים – “אין קצבה לשנותיך”

האם גיל אדם ושנותיו זהו דבר קצוב ולא ניתן לשינוי האם ימי שנותינו כבר נחתמו בשעה שנולדנו לתוך עולם זה? ואם סכום חיינו הינו דבר דינמי או מקובע?

חשיבותה של ארץ ישראל

כפי שאמרו חז”ל, “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”. התורה מקדישה מקום נרחב לתיאור דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו, ומדו-שיח זה אנו עשויים ללמוד מסקנות חשובות.

נחשו של אליעזר

כיצד ייתכן לומר שצדיקים כאליעזר וכיונתן חטאו וניחשו?! להלן נראה חלק מהתירוצים שניתנו לשאלה זו.

השדה והמערה: יצחק בארץ

לא מערת המכפלה וקברי אבות הם עיקר הפרשה, אלא תחילה השדה ואחר כך המערה. השדה והנחלה, האחיזה בארץ, הר הטרשים הקרח, שבו יכולים בני אברהם להאחז וגם לנטוע עץ.

פשר החלומות

“ויחלום יוסף חלום…ויחלום עוד חלום…והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי…” נושא פשר החלומות מרתק ומוכיח את המימד הרוחני שבבריאה.

ניסיון העקידה

מה היו מחשבותיו של אברהם בלכתו לעקידה?

חצי בן אדם

כשקוראים את פרשת יצירת האדם, מבינים כי נישואים למישהו שונה מאיתנו היא ברוב המקרים דווקא צעד משלים.

בשורת שמשון ובשורת יצחק

נשים רבות בתנ”ך היו עקרות וזכו בתפילתן לפרי בטן. אנו נתמקד בשתי נשים, אשר בשורת הבן בושרה להן על ידי מלאך: אשת מנוח ושרה אשת אברהם. הדמיון בין שתי הפרשיות מפליא: בשניהם, מתגלה מלאך להורים המאושרים ומבשר להם על הולדת בן. עם זאת, קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשיות.

עקידת יצחק: הניסיון הכפול

א. אחר הדברים האלה פרשת העקדה פותחת במילים “ויהי אחר הדברים האלה”. מכאן ניתן להסיק, שיש לפרשה זו קשר מסוים עם דברים שנאמרו בפרק הקודם.[1] ברם, בפרק הקודם מתוארים שני סיפורים שהתרחשו שניהם “בעת ההוא”: גירוש ישמעאל והברית בין אברהם

כיפת ברזל רוחנית

מניין לומדי תורה בבקתה רעועה בקצה העיר – היה יכול לשנות את התמונה

שם האדם והשפעתו על חייו…

שינוי השמות של אברהם ושרה מלמד כי בכל אות בלשון הקודש צפון כוח רוחני ייחודי. כיצד נבחר שם נכון לילדינו?

נדידת היבשות

הפסוק בתורה מדבר על יבשה אחת, שנראתה לאחר שהמים אשר כיסו את פני כל כדור הארץ, נקוו אל מקום אחד. כלומר אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ. וזאת בניגוד גמור לידוע לנו כיום בבירור כי מי האוקיינוסים מקיפים שבע יבשות שעל פני כדור הארץ

יום בשלות גורמי הקרישה בדם

כמובן שאין אנו מתיימרים להבין בשכלינו המוגבל את עומק סיבת ציווי התורה. אך ראוי לנו להתבונן בגילוי מדעי חדשני מפליא הקשור ליום השמיני.

מדוע ירד אברהם למצרים?

מייד בתחילת הפרשה, תיכף אחרי שהבטיח הקב”ה לאברהם את הארץ, התורה מעידה: “ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצריימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ”. כאשר ירד למצרים, אברהם ביקש משרה לומר לפרעה שהיא אחותו, כדי שהמצרים לא יהרגוהו ויקחוה לאישה.
האם אברהם עשה כדין?

ברית בין הבתרים וברית המילה

ההבדל העמוק והמהותי בין שתי ברית המילה לברית בין הבתרים איננו ניתן לטשטוש. ניצבות כאן לעינינו שתי גישות ודפוסים, המבטאים שתי השקפות, שני דרכים בחשיבה. למעשה, מדובר בשתי משמעויות לעם ישראל, לארץ ישראל ולהיסטוריה היהודית כולה.

סיפור שכרותו של נח

בסיפור שכרותו של נח מוצג נח בדמות הניצול, הרואה עולם בנוי וחרב ובנוי, והסיפור מתאר את הדרך בה נח מתמודד עם המהפך שעבר עליו. אלא, שבסיפור מובא גם הצד השני של המטבע: כיצד העולם מתמודד איתו.

נח ומשה

מצד אחד, דמותו של נח משלימה את דמותו של האדם הראשון. מצד שני, נח דומה למשה.

על הכפילות שבסיפור המבול

סיפור המבול מתחיל פעמיים. כפילות זו מוכרת לנו כבר מפרשת בראשית בסיפור הבריאה, ובדומה לסיפור הבריאה סיפור אחד משתמש בשם ‘א-להים’ והשני בשם ‘הוי”ה’…

“פרו ורבו” – מהו מוקד המצווה?

כיצד מנוסח החיוב שמטילה מצות הפריה והרביה על האדם? ה”מנחת חינוך” מבין שהמצווה ממוקדת בתוצאה.

האיש והאישה

כנגד הא-ל האחד, הכולל את כל הכוחות, נברא גם אדם אחד הכולל את כל הכוחות. “זכר ונקבה ברא אותם” הוא ההסבר ל”ויאמר אלוקים נעשה אדם”. לשון הרבים בא לכלול את כוחות הזכר והנקבה, לומר שהם אחד: אלוקים אחד מחוץ לעולם, וכנגדו – אדם אחד בתוך העולם.

ברית הארץ

האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?

אכילת בשר-תאווה במדבר

מהו יחסה של התורה להריגת בעלי חיים לשם אכילתם.

“קומי אורי כי בא אורך”

“וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: ותהר האשה ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים” (שמות ב’). הגמרא בסוטה יב ע”ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה “כי טוב הוא” והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש”י על הפסוק: כשנולד – נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?

פסח מצרים ופסח סדום

עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש”י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש”י: “פסח היה”. מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות – פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?

הבחירה המפתיעה של יוסף

וסף מלמד את אחיו ואותנו שהאדם אינו מכונה. לוחצים אצלה על כפתור ואוטומטית תצא תגובה ידועה מראש. אלוקים ברא את האדם בצלמו והעניק לו בחירה חופשית. יכולת מדהימה להחליט כיצד ייראו חייו ולבחור בכל רגע כיצד לנהוג ואיך להגיב. גם אם פגעו בי והזיקו לי אין זה מחייב שאתמסר לנקמה ורדיפה נגדית. גם אם יש בעולם פיתויים וניסיונות, אין זה מחייב שאכנע להם ואוותר על אמונתי.

“אפרים ומנשה – כראובן ושמעון יהיו לי”

כאשר יעקב יורד למצרים, מטרידה אותו שאלה חשובה: מה יהיה גורלם של שני בניו של יוסף? יוסף אמנם מתאחד עם משפחתו הישנה, אך איחוד מלא הוא בלתי-אפשרי. יוסף נשוי לאישה מצרית – אסנת בת פוטיפרע כהן און, ושני ילדיו גדלו בארמון מצרי. כיצד שני בנים אלו יכולים להיחשב עם שבטי ישראל? כל מטרת ירידתו של יעקב למצרים הייתה איחוד המשפחה, אך אם בני יוסף לא ייכנסו למשפחת יעקב – מה התועלת שבירידתו למצרים?

“ויבך יוסף בדברם אליו”

יוסף הבין מה המחיר שהוא משלם על מעמדו כמשנה למלך. מה שהניע אותו במשך השנים היה החלום להיות במרכז העניינים, אולם כעת הוא גילה, שגם אם מצריים רבים סרים למרותו, הרי שבכל הנוגע ליחסיו עם בני משפחתו, יש לו תלות מוחלטת בשאר המשפחה. הישגיו כמנהיג במצרים לא יכלו לפצותו על השבר המוחלט במערכת יחסיו עם אחיו. ההישג החשוב באמת אינו בחיל או בכוח, כי אם ברגישות אנושית בסיסית.

יעקב וישראל

אחרי שבני יעקב שבים אליו ומספרים לו כי יוסף חי במצרים, ואחרי שרוחו של יעקב חיה – מחליפה לפתע התורה את שמו של יעקב ל”ישראל”: “ויאמר ישראל, רב עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות”. מכאן ואילך, ממשיכה התורה בפסוקים הקרובים להשתמש בשם “ישראל” דווקא: “ויסע ישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע… ויאמר א-לוהים לישראל במראות הלילה, ויאמר – יעקב יעקב”. מדוע משתמשת לפתע התורה בשם הפחות-שכיח – “ישראל”?

פרשת ויגש – הכל לטובה אבל…

נראה כי יהודה משלים עם המצב, והוא מבקש מיוסף לקחת אותו לעבד ולשלוח את בנימין עם אחיו. אולם כאשר מבקש יוסף לממש את עבדותו של בנימין, משנה יהודה את גישתו, ותחנוניו הופכים לאיומים ממשיים.
מה גרם ליהודה לשינוי כה קיצוני בעת ניהול המשא ומתן מול יוסף?

היטמעות בתרבות נכרית

על פי המדרש, טורחת התורה לתאר כיצד יעקב ביורדו לארץ גושן פועל מידית להקמת ‘כולל’, ‘בית מדרש’ בכדי לשמור על הגחלת היהודית במצרים הטמאה, ויעקב מחליט למנות את יהודה ל’ראש הישיבה’ החדשה.
מדוע מינה יעקב את יהודה לראש ישיבתו ולא את יוסף?

פרשת מקץ – ראיון עבודה

במקום לנצל את המעמד ולקדם את עצמו, במקום למנף את המהפך המדהים ולהשתחרר מהכלא המצרי, בחר יוסף להסיר מעליו את הילת הזוהר הפתאומית.

פתרון חלומות פרעה

מהו ההבדל העקרוני בין פתרונו של יוסף לבין פתרונותיהם של החרטומים? מדוע דווקא פתרון יוסף מצא חן בעיני שליט פרעה?

כיבוד אב של יוסף

מדוע התורה מאריכה לספר את המסירות של יוסף לכיבוד אב?

כי אם זכרתני אתך

מדוע בטח יוסף בשר המשקים ולא בקב”ה? ואם אכן הייתה לו סיבה – מדוע נענש?

הזכרת שם ה’ והיעלמותו

פרשתנו היא פרשת מפתח בתיאור קורות משפחת יעקב – בה מתואר האסון הגדול שפקד את המשפחה, השלכת יוסף לבור ע”י אחיו. זוהי פרשה מלאת תהפוכות. התהפוכות הרבות של פרשה זו מתבטאות בתורה באמצעות הזכרת שם ה’ ואי-הזכרתו.

פרשת וישב – לקחת אחריות

כולם מדברים על שינוי, אך מעטים מנסים לבצעו, ומתי מעט מצליחים. מדוע?

פשר החלומות, כבוד ואחריות

הכבוד חשוב כדי שתהיה יכולת הנהגה, על מנת שהמלך המנהיג יוכל להשפיע, אבל צריך להיזהר אתו. הכבוד איננו התכלית, הוא רק כלי שבעזרתו יהיה ניתן להוביל את העם לחוף מבטחים.

הסירו את אלהי הנכר

יעקב חוזר ומתעסק בדבר אשר צריך לבוא בראש ובראשונה, חינוך ילדיו. הוא מבין שעליו לרדת מן העץ הגבוה של האידיאולוגיה שלו, ולחזור ולעסוק בחינוך.

יחסים דו ערכיים

הם נפגשו, האחים, שתהום כה עמוקה כרויה ביניהם. יעקב, שכאמור חשש מפני פגישה זו, הקדים ושלח אליו משלחות פיוס עמוסות מתנות, גם התפלל לפני האלוקים, שישמרהו מפני חרבו של זה. ולאור דברי המדרש, התכונן למאבק מזויין אם עשיו, הקרב ובא בראש ארבע מאות לוחמים, יכפה עליו את המאבק.
והנה – נפגשו. לאיטם התקרבו זה לעבר זה. והמפתיע התחולל: “וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו”.

על מעשה ראובן

אחרי פרשת דינה ומעשה שכם, אחרי התהום שנפערה בין יעקב לבין שמעון ולוי, אחרי מות דבורה והרמז שראו בכך חז”ל למות רבקה ואחרי מות רחל – נופל לפתע על יעקב קצפו של מעשה ראובן. מה פשרו של מעשה זה?

מכוח המחשבה – הבכורה ליוסף

בליל הכלולות נמצא יעקב עם לאה, כאשר הוא חושב שהוא נמצא עם רחל. כוח המחשבה הותיר רושם, שבא לידי ביטוי שנים רבות לאחר מכן…

יעקב ורחל

כיצד לא הבחין יעקב שהכלה המובאת אליו היא לאה ולא רחל? איך הצליח לבן לרמות את יעקב? מדוע רחל, שבלי ספק ידעה על מעשי אביה, לא גילתה לאהובה? כי היא מוחלפת?

ככה מכבדים הורים?

זהירותו של עשיו בכבוד אביו אומרת דרשני. היתכן כי אדם החשוד על גילוי עריות ושפיכות דמים, יכבד את אביו יותר מנשיא ישראל? אין הדעת סובלת כי אדם חומרני, המזלזל בתחיית המתים עד שמוכר את בכורתו עבור נזיד עדשים, יתייצב בראש המכבדים את הוריהם. האם אין סתירה גדולה מזו?