אחד הרבנים הציג בדרשתו את השאלה מדוע שלח נח דוקא את העורב והיונה שיבדקו אם קלו המים, שהרי יכול היה לשלוח בקלות את עוג מלך הבשן שהיה גבוה מאוד ונצמד לתיבה מבחוץ ונח עשה לו פתח שדרכו יוכל לאכול? שהרי אם היה הולך לבדוק אודות מצב המים היה יכול לראות את פני השטח למרחק גדול. וחשבתי בעה"י על כמה תירוצים לכך.

איך ניתן להסביר שיצחק אבינו אוהב את בנו הרשע עשו, ומעדיף אותו על בנו הצדיק יעקב, בגלל שהוא נותן לו לאכול מהציד שלו?…

למרות שברור לכל שמגמתו של יעקב היא להתעות את אביו כדי שיקבל את הברכה במקום עשו, חשוב לרש"י להדגיש שיעקב אמנם גרם להתעיית אביו, אך הוא לא הוציא מפיו דברים שיש הכרח לפרשם כדבר שקר במובן המילולי.

גם את החיים הטבעיים יש שתי דרכים שונות לחיות. במסגרת היהדות ניתן למצוא דוגמאות וביטויים שונים לעבודת ה' בטבע, אך כולם נעשים באופן מסודר: פעם בשנה, ביום הכיפורים, נשלח השעיר לעזאזל למדבר. פעם בשנה, אנחנו חוזרים לבקש כפרה באמצעות החזרה לטבע. עם זאת, החזרה אל הטבע יכולה להיעשות גם באופן נוסף, בדרך בהמית. האדם יכול לשכוח את טבעו ולהתנהג באופן מופקר משולל כל רסן. הגמרא בחגיגה (טז.) משווה בין בני האדם לבהמות, שהרי אדם שלא ייזהר עלול להידמות לבהמה. גם החזרה לטבע צריכה להיעשות באופן מבוקר וזהיר.

בפרשתנו מתואר תהליך מציאת האשה ליצחק על ידי עבד אברהם, אשר מסתיים בנישואיו לרבקה. זו הזדמנות לעמוד על קשרי האישות והנישואין של האיש והאשה, ובכך נעסוק.

אף על פי שרוב פרשת חיי שרה עוסקת בשיחותיו של עבד אברהם שנשלח למצוא אשה ליצחק, אנו נתמקד בעיוננו בשתי שיחות של אברהם אבינו, בהן הוא מנהל משא ומתן הנוגע לארץ ישראל.

בכוונתנו כאן לברר שאלה יסודית הקשורה לעצם המשא ומתן המתנהל בין אברהם לבין הקב"ה. המתבונן בטיעונים של שני הצדדים לאורך השלבים השונים של הדיון, מגלה כי לאורך הדרך ישנה הנחת יסוד מוסכמת, שעליה כלל לא מתנהל דיון; הנחת יסוד זו היא התפיסה שעל העיר כולה להישפט כיחידה כוללת אחת, כך שעל כף המאזניים ישנן רק שתי אפשרויות: או שהעיר כולה תידון לכליה ושמד, או שסך מסויים של צדיקים שימצאו בקרבה יכריעו את דינה לפדות והצלה. האפשרות – המתבקשת לכאורה – שלפיה הרשעים יבואו על עונשם ואילו הצדיקים ינצלו מכליה, כלל אינה עולה על הפרק.

פגישת אברהם עם מלכי צדק תובן על רקע פגישתו עם מלך סדום, שהרי שתי הפגישות האלה מתוארות בתורה זו לפנים מזו. כבר יצא מלך סדום לקראת אברהם אל עמק שווה הוא עמק המלך, אלא שעדיין לא אמר את דבריו, ובאותה שעה הגיע גם מלכי צדק. וכך עומדים שני המלכים האלה מול אברהם החוזר ממערכות המלחמה: זה בא לברכו בשם א-ל עליון קונה שמים וארץ; וזה בא להציע לו עסקה החלפת נפש ברכוש. היה זה אפוא מעמד מובהק של "בחירה": הוטל על אברהם לבחור בין שני ניגודים: בין ברע לבין מלכי צדק, בין סדום לבין ירושלים.

בניגוד לכל הפירושים המקובלים, הרואים בסיפור העקדה ניסיון, הרשב"ם הסביר שהעקדה היא עונש על חטא, ואף הגדיר את החטא את ההגיון של העונש. יתכן שהרשב"ם פירש כך מתוך התנגדות לאידאליזציה של העקדה, שנעשתה נפוצה בדורות בהם התרחשו הרדיפות נגד היהודים ונגד היהדות. בזמנים אלו, נטו הפייטנים לפרש את העקדה כאילו התבצעה בפועל חלילה, בניגוד חריף לדברי הגמרא בתענית על הפסוק בירמיהו (י"ט, ה): "…אשר לא צִויתי, ולא דברתי, ולא עלתה על לבי… זה יצחק בן אברהם" (תענית ד, א)

המדרש, בבואו לפרש את המשנה באבות, המספרת על עשרה הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם,  מונה כאחד מהם את הירידה למצרים ברעב. המדרש רואה את הירידה כעמידה בניסיון, ולא ככישלון. אולם למרות דברי המדרש, נראה לי שהצדק עם הרמב"ן שמעשהו של אברהם לא היה רצוי. אף על פי כן, ננסה להבין מדוע אברהם נהג כך. אני אציע שני הסברים, והבוחר יבחר.

העובדה שירושת עם ישראל את הארץ מתעכבת בארבע מאות שנה בגלל שלא שלם עוון האמורי, מלמדת אותנו עיקרון יסוד בהשגחת הקב"ה – אף על פי שארץ ישראל מיועדת לעם ישראל, הקב"ה לא מגרש את יושביה מפני עם ישראל, אלא אם כן אותם יושבים ראויים לגירוש בשל עוונותיהם. עם ישראל אמור לרשת ולשבת בארץ ישראל, אך הוא איננו רשאי לצאת למלחמת כיבוש והורשת היושבים באדמת הארץ אם אין סיבה להורישם ולגרשם מחמת מעשיהם ועלילותיהם.

עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. אע"פ שבלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו כאן יש תופעה מיוחדת, וניסיתי בעה"י לחשוב …

כיצד זה שהכהן מלוה את כל סדר בריאת העולם? Read More »

איך זה שהקב"ה שאל הן את אדם והן את חוה מדוע חטאו באכלם מעץ הדעת: "וַיִּקְרָא ד' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה?… וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹקִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית?" (בראשית ג, ט-יג), בזמן שאת הנחש קילל מיד לשאול אותו …

הקב"ה תמיד עושה את הדבר הנכון גם כשהוא עושה איפה ואיפה Read More »

בתוך התיבה הזו, שנמצא בה נוח יותר משנה, נולדים ונוצרים דברים אדירים. כל העולם נוצר שם. גם בתוך התיבה שלנו נוצרים חיים. לא לחינם התקיים בנו לאחרונה "ויסגור ה' בעדו", לא נוסעים ולא מתפרסים אלא מתמקדים. נשארים בבית, מתחככים אחד בשני, לומדים אחד על השני, ומקשיבים זה לזה.

העובדה שאנו חיים כיום על פני האדמה ושתיבת נח לא נשארה לרחף על פני המים עד עצם היום הזה אינה נובעת מכך שהקב"ה לא הוציא את תוכניתו המקורית אל הפועל. הקב"ה דווקא הוציא את תוכניתו לפועל, אלא שלאחר מכן החליט הקב"ה לשוב ולברוא עולם חדש, וכנראה שונה מקודמו.
החלטה מחודשת זו לברוא עולם חדש היא זו שגורמת לנו לטעות ולחשוב כאילו המבול לא מילא את ייעודו המקורי, או לטעות ולחשוב שהייעוד המקורי של המבול היה רק למחות את החוטאים ולהשאיר את העולם ואת הבריאה על מכונה ולהמשיכה מנח.

איש ואשה יחד יוצרים אדם תחת חופתם. אם הם זוכים להקים אותו בלי נחש, הרי ה' ישמח אותם כפי שהוא שימח את אדם הראשון בגן עדן מקדם.

אמנם יפת זוכה לשבח, אך שם מקבל כינוי חשוב בהרבה- ה' הוא אלוקיו של שם.

השימוש במילה "יקום" מובא בתורה רק בשני מקומות, בדור המבול, ובפרשת קרח. בשני המקומות הללו מדובר על הרס וחורבן, למה דווקא כאן משתמשת התורה במילה יקום?

כאשר מתארים בהמות, משתמשים במונח איש ואישתו, או זכר ונקבה?

מעניין מאוד לראות בתיאור בריאת העולם בפרשת בראשית שהתורה מתארת את הופעת האדם בעולם בשתי לשונות שונות, האחת משורש ברא והשניה משורש יצר, כשההבדל ביניהם שבריאה היא יש מאין ויצירה היא יש מיש, וכך במקום אחד כתיב: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת …

הלשון הכפולה בבריאת האדם Read More »

קשה לומר שהאחים שיקרו ומתוך כך עולה השאלה איך בדיוק להסביר את הציטוט שהביאו –
איפה כתוב בתורה שסיפרו ליעקב אבינו על מכירת יוסף? ואם תאמר שיעקב חקר ומצא את מה שעשו האחים ליוסף, מה הייתה תגובתו? למה התורה לא מספרת לנו את תגובתו של יעקב למכירה? גם מתוך הדברים שעונה להם יוסף "אל תיראו, כי התחת אלוקים אני" מבין יוסף שלא אביו אמר את הדברים – אלה האחים הזכירו את שם אביו על מנת שישאו חן בעיניו, שהם אחרי הכל אחיו…

החתם סופר כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה בעשרה בטבת. יום פטירתו היה ב-א' לחג הסוכות, זאת אומרת טו' בתשרי – כמעט שלושה חודשים -שלא הובא יעקב לקבורה!!!
נשאלת השאלה, למה התמהמה יוסף כל כך הרבה זמן בקבורתו של אביו?

מנהג ישראל, שהאבות מברכים את בניהם בערב שבת בברכת יעקב למנשה ולאפרים, בני יוסף. אולם, פרשתנו מלאה בברכות שחלקן נראות מרשימות ומלאות יותר מאותה ברכה; במה נתייחדה ברכה זו ונבחרה להשתמר לדורות במסורת ישראל?

בישיבת המשפחה בארץ כנען, עסקו האחים בדיבה, קנאה, שנאה ומכירה, והובילו את כל המשפחה, מצרימה. אולם, דווקא בארץ מצרים נחשפו ונתגלו כל הברכות של ארץ ישראל ונחלותיה – וגם קבורת יעקב בקברי אבות, הנחלות ליוסף עם אפרים ומנשה בניו, הברכות לשבטים שמלאות רמזי נחלה – הכל חזון לימים הבאים, הימים האחרים.

במבחן הדורות, דברי התשובה והתיקון של יהודה ומסירות הנפש שלו להציל את בנימין, הם שיצרו את נתיב האחדות בין שבטי ישראל אל מול הפיצול והפילוג. לכן, השפעתם הייתה גדולה יותר מאשר פריצת החומה המוטעית של יוסף, שהביאה אותו להתוודע אל אחיו.

מדוע נאומו של יהודה כה עורר את יוסף? מה היה בו שגרם ליוסף להחליט לחשוף עצמו לאחיו?

בחלומו השני של יוסף כזכור, השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחוים לו. כלומר, אביו- השמש אימו- הירח, ואחד עשר הכוכבים- אחיו- עתידים היו לפי חלומו של יוסף-  להשתחוות לפניו. אלא שכידוע רחל מתה לפני התגשמותו של החלום. נשאלת השאלה, איך …

מותה של רחל בטרם עת (תרתי משמע) Read More »

עשרים ושתים שנה יוסף במצרים, ולא ממהר לשלוח שליחים לאביו, ולהודיע לו שהוא חי. גם כאשר עלה לגדולה, והוא כבר לא עבד אלא מלך במצרים, במשך 7 שנות השבע, לא טורח יוסף להודיע לאביו על עצם קיומו…. אפילו כשבאים אחיו של יוסף למצרים, יש לו זמן "לשחק" משחקים, להתחפש, להתנכר, לשלוח אותם הלוך ושוב לארץ ישראל להביא את בנימין, להאשים אותם בתור מרגלים- לזה יש זמן! אז אם יש זמן, למה כאשר יוסף מגלה את עצמו לאחיו, הוא פתאום חסר סבלנות, וכבר אין לו זמן? "מהרו ועלו", "רדה אלי אל תעמוד", "ומיהרתם והורדתם"

יהודה יצא להציל את בנימין דרך השכנוע על אביו הזקן, אולי ייעתר האיש השליט-הקשוח לרחם על האב הזקן, אבל ההשגחה שלחה את יהודה למוטט את חומת טעותו של יוסף, כדי למוטט גם את חומת טעותו של יעקב.

בפרשה שלפנינו אנו רואים שאלוהים עושה חסד עם פרעה, בהמציאו לו את יוסף לפתור את חלומותיו, שאילולא כן, היו אלה נשארים בגדר תעלומה ורעב כבד היה פוקד את מצרים.נשאלת השאלה במה זכה פרעה לחסד הזה? ראה שהתשובה לשאלה זו נמצאת …

שכרו של פרעה על החסד שעשה עם אברהם Read More »

בקריאה ראשונה נראה כי הפסוק מתאר את זמן הערב, אך סוף הפסוק מוכיח כי מדובר על אובייקט של חושך ומוות. מהו אותו אובייקט? המדרש מציע שזהו היצר הרע, שכל זמן שיש יצר הרע בעולם – יש חושך בעולם.

"ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא, איש כפתרון חלומו חלמנו" (בראשית מא. יא) ואילו אנו בהושענות אומרים – 'אני והוא הושיענא' שר המשקים זכה לשוב על כנו ואילו עמיתו שר האופים נתלה.לכן אנו מבקשים מאת ה' שאם אנחנו בבחינת 'אני' …

אני והוא הושיענא Read More »

"ויסר פרעה את טבעתו ויתן אותה על יד יוסף". מה חסר בפסוק זה שהיה צריך להכניס באמצע הפסוק את שתי המילים "מעל ידו"? למה הוסיפה התורה שתי מילים אלו? הפסוק הרי מובן גם ללא תוספת זו.

משהו עמוק בנפשו של יוסף עצר בעדו מלהתוודע אל אחיו בשעה זו, ופירושו של המחסום הנפשי הזה התבהר רק בעקבות נאומו של יהודה, המופיע בפרשה הבאה

"ותתום השנה ההיא, ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף, ומקנה הבהמה אל אדוני, לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גוויתנו ואדמתנו, למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם …

ונחיה ולא נמות Read More »

מה הקשר בין זה שזכר יוסף את החלומות אשר חלם, ובין האשמותיו את אחיו שהם מרגלים?האם ניתן לתאר את יוסף כנקמן? למה חשוב ליוסף שיתגשמו החלומות? האם עודף גדולה הוא? ואם כבר, אז התגשם רוב החלום, הנה רוב אחיו השתחוו לו, למה לפעול ולגרום שגם אחיו הקטן ישתחווה לו, וגם אביו ואמו יבואו וישתחוו לו (אולי מתייחס החלום לבלהה)

מה מפחיד או מדיר שינה בחלום פרעה עד כדי כך שמתפעמת רוחו של פרעה? בסך הכל שיבולים שאוכלות שיבולים אחרות… ופרות שאוכלות פרות אחרות… מה כל כך מפעים או מדיר שינה? וגם מה העניין דווקא המספר שבע?

למה לא אמר שר המשקים ונחלמה חלום שנינו? למה אמר "אני והוא"?

מדע לא גילו ליעקב מה שקרה ליוסף? ומדוע לא ניסו להחזירו?

לפי פירושו של זה הרשב"ם, צריך לקרוא מחדש את ספר בראשית כולו, כשהסיפורים כלולים בתוך ספרי התולדה. בהתאם לכך, עלינו להיפרד מהקריאה המוטעית של רשימות התולדה כקטעי קישור בין הסיפורים.

"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה יהיו חלומותיו" (בראשית לז. יח-כ) איך אפשר לחשוב על השבטים …

נראה מה יהיו חלומותיו! Read More »

נדמה כי מטרת השימוש במילה 'בור' לתיאור בית הסוהר, מטרתה להנגיד בין הבורות הללו. נעמוד על הנגדה זו.

מה יש לקנא על חלום יוסף? אפשר לכעוס אבל מה הקשר לקנאה? יוסף חולם חלום בו אלומתו קמה וגם ניצבה והאלומות מסתובבות סביבה ומקיפות אותה ומשתחוות. שנאמר "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה …

ההבדל בין שנאה לקנאה Read More »

"וירא כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה" (בראשית כט. לא)
יש לשאול, למה שנואה לאה? מה עשתה?

דומה, שהקנאי איננו בוחר בערך רע; אם כך היה עושה, הוא היה רשע. הקנאי בוחר בערך חיובי ואמתי, אלא שהוא מתעדף אותו באופן עיוור על פני שאר הערכים. הקב"ה ברא עולם מגוון, שבו ערכים רבים העלולים להתנגש זה בזה ועלינו לנסות לתמרן ביניהם על מנת למצוא את האיזונים הנכונים. הקנאי לא רואה את כל הערכים הללו לפניו אלא רק את הערך שהוא מאמין בו באותו הרגע, והוא ישעבד הכל לאותו הערך.

ישנה מחלוקת ידועה במפרשים וכן בין הארכיאולוגים בדבר מקום קבורתה של רחל אמנו עליה השלום. האם נקברה בדרך ההולכת לאפרת וזהו מקום קבורתה -ליד וקרוב לבית לחם, בחלקו של יהודה, או שנקברה בחלקו של בנימין "בעוד כברת דרך"- במרחק גדול, כפי שנאמר: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת דרך לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת בית לחם".

למה לא הזכיר שרו של עשו, הנלחם עם יעקב, את העניין של "הוא פלאי" ליעקב, כמו שנאמר למנוח?

"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ" (בראשית לד. א) אומר רש"י: " בת לאה ולא בת יעקב, על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא -יצאנית הייתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו, ועליה משלו משל כאמה כבתה". …

"כאמה כבתה" Read More »

לא היה לברכת יצחק על מי לחול עד עתה. רק במעבר יבוק, בעלות השחר, התגלה "ישראל" שעליו תחול הברכה: כאשר הופיע אדם שידע להשתמש ב"ידי עשו" הלוחמות, תוך שמירה על "קול יעקב".

מתוך יעקב הגלותי, הופיע ישראל הנאבק ונלחם בכל כוחו. ישראל שאפשר לפגוע בו אך אי אפשר להכניעו.

מה שיעקב עושה כאן הינו כלל גדול בתורה; להכיר תודה לשם על כל מה שיש לנו. אלא שיעקב לא מסתפק בכך, אלא מבקש להאציל מהברכה שבה התברך, גם על עשו.

הליכתו של יעקב לחרן מתוארת, בשני מישורים שונים: במישור של רבקה – ביציאה מבאר שבע כדי לברוח מעשו – ובמישור של יצחק – בהליכה לפדן ארם כדי לשאת אישה. כך מובנת גם הכפילות בפסוק הראשון בפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע" – כדי לברוח מעשו; "וילך חרנה" – לשאת אישה.

יעקב רואה בחלומו סלם מוצב ארצה וראשו בשמיים ועליו עולים ויורדים מלאכי עליון. סלם – אותיות סמל. שפת הסמלים מוכרת לנו בעיקר מהחלומות שאנו חולמים, ולכן קיימת נטייה להמעיט בערכה, בבחינת "חלומות שווא ידברו".  לעיתים ניתן להבחין בסמליות  גם במציאות, …

הסמל – סלם להעברת מסרים בין שמים וארץ Read More »

הלא כל אבא יודע בדיוק מי הם בניו, ואף אם יצליחו להסתיר משהו מהתנהגותם וטבעם, הלא לא יצליחו להערים בצורה כל כך טובה עד שיחשוב עליהם אביהם שהם צדיקים ואילו הם רשעים גמורים….

למה לא למד אבימלך מהמקרה שהיה עם אברהם, וכאשר מגיע בנו יצחק, הוא נופל באותה "טעות" -ברצון לקחת את "אחותו"?
לכאורה לאחר שקיבל את המכות, כאשר לקח את שרה, היה צריך ללמוד מכך לעתיד, ולחקור טיפה יותר… בייחוד כאשר הוא בא לקחת "אחות" של בן אברהם…

מידתו של יעקב היא מידת התפארת, המידה העומדת בין מידת הגבורה והחסד, וכך היא גם מידת האמת שלו – לא מדובר באמת טרנסצנדטית ומוחלטת אלא באמת קיומית, שמחוברת למציאות.

השאלה ממה התפרנס יצחק אבינו ומה הייתה רמת החיים בביתו, האם היה זה בית עשיר כבית אברהם (ויעקב) או בית עני, חשובה במיוחד מפני חריגותו הכללית של יצחק בין האבות.

מה החשש הגדול של בני חת מקניית נחלת קבורה על ידי אברהם?

אברהם אבינו מצווה את עבדו אליעזר לקחת אישה ליצחק בנו, שנאמר "ולקחת אשה לבני ליצחק". אליעזר גם הוא משתמש במילה "אישה", "ויאמר אליו העבד, אולי לא טובה האישה ללכת אחרי אל הארץ". כאשר אליעזר יורד לארם נהריים הוא מתפלל לה' …

כמה שמות וכינויים לאשה אחת! Read More »

אמר לי חבר יקר שהסיפורים שבתורה הם יותר מחצי התורה. אכן, גם פרשת חיי שרה, ובכלל ספר בראשית, מלאים סיפורים. מדוע חשוב לתורה להאריך כל כך בסיפורים? ראשית, כי זה ממש מענין! שנית, כי הסיפורים דווקא מלמדים אותנו משהו שלא יסולא בפז. לעומת המצוות שמלמדות מה לעשות, הסיפורים מלמדים אותנו איך לחיות, מהי צורת החיים המתאימה למי שדבק בה' (במיוחד יש אריכות בנושאים של בין אדם לחברו, כי בזה משמעותי מאוד הגישה שלך, היחס שלך, ההסתכלות על האחר, ולא רק לקיים בו מצוות חסד או צדקה).

"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך כוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב. יז) לאחר העקידה, מברך מלאך ה' את אברהם ברכה זו. למה דווקא לרשת את שער האויבים, ולמה דווקא נמשלו …

וירש זרעך את שער אויביו Read More »

בכל שליחות המוטלת על האדם, טמונה הסכנה של איבוד עצמיותו של השליח. אולם, לא כן רצון הקדוש ברוך הוא בציווי לאברהם.

הלוא גם אברהם ידע היטב, שאיננו אלא "עפר ואפר" (בראשית י"ח, כ"ז)! מדוע ה' התעלם מאיוב, אך התייחס לטענות אברהם כאל טענות צודקות, וענה לו עניינית: "אם אמצא בסדֹם חמִשים צדיקִם בתוך העיר ונשאתי לכל מקום בעבורם" (שם, כו")?

יצחק היה בן 37 שנה בעת עקדתו…איזה נער? הוא כבר בוגר, איש, וממש לא נער. למה קורא המלאך ליצחק נער? למה לא אמר לאברהם "אל תשלח ידך אל בנך"?

מהיכן מצא אברהם את המספרים הללו? למה לא 100 למה לא 86? למה לא כל מספר אחר? למה התחיל בחמישים?

באים שלושה אנשים, ערבים, הולכי דרכים, ואומרים לך שאשתך הזקנה תלד, לא תצחק?
איפה בכל הסיפור המוזר הזה, מובהר לשרה ואברהם שמדובר במלאכים ולא באנשים?

התורה אינה מספרת לנו על מעשיו של אברהם שגרמו לבחירתו, ותוכנה של הפנייה לאברהם הוא רצונו של הקב"ה לעשותו לגוי גדול. אין מדובר במשימה דחופה שאיננה סובלת דיחוי. מדוע אם כן פונה הקב"ה דווקא לאברהם?

ל הצלחה וכל הישג אם מתפאר האדם עליו- ילך ויתמסמס.

23 שנה אשתך מחכה ומתפללת לפרי בטן. 13 שנה סובלת את הגר בתוך ביתה, על מנת שיהיה לה ולד. ועכשיו, כשכבר הקדוש ברוך הוא מסכים לתת לה וולד – זה מה שאתה אומר?

"והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך" ( בראשית טו. ד) למה בחר הקב"ה להתבטא כך כלפי אברהם? יכול היה לומר "כל היוצא מחלצך או ממך… למה דווקא ממעיך?יכול היה הכתוב להשמיט …

כי אם אשר יצא ממעיך Read More »