תפילת אלוקי נצור כולה עוסקת בתיקון המידות.
נראה לבאר את רצף הדברים

בתפילה המודפסת בסידורים למוצאי שבת מופיע: "ופתח לנו ה' אלוקינו… שערי אורה, שערי אורך ימים ושנים…" (ועוד כשישים שערים).
מה עניינה של תפילה זו? ומדוע דוקא במוצ"ש?

גיליתי גילוי מענין, שהוא מדהים בעיני. דוקא כשממש יצאתי מעצמי למען מישהו אחר, הגיעו לי חידושים רבים בתורה. זה היה בתקופה שבני התינוק לא ישן בלילות והייתי מחזיק אותו ומטייל איתו למשך יותר משעה, באמצע הלילה. ושאר טיפול בילדים שהצריכו …

שכרה של מסירות נפש Read More »

כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע מוקדם יותר לתפילה? למרות זאת, משום מה תמיד יש סיבות טובות להגיע לתפילה ברגע האחרון… האם יש דרך ושיטה שרגליי יימשכו מאליהן להגיע לתפילה בשמחה וחשק, מוקדם וברוגע? נראה שהתשובה נעוצה בעצם תודעת התפילה. מהי תפילה.

מה פירוש הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת"? ביאור נפלא מובא ב"תפארת שלמה" של רבי שלמה מרדומסק זצ"ל (פרשת במדבר).

ברכת יוצר אור וברכת המעריב ערבים מיוסדות על התבוננות בבריאה. יש בזה מעין קריאה לאדם: שים לב לעולם הגדול והמופלא של ה'. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", גם מה שנראה חזק ויציב ומובן מאליו הוא בעצם נברא.

במסע לפולין אליו יצאתי יחד עם חבורה יקרה של תלמידי כיתה י"ב מישיבת חספין, מעט לפני הפסח האחרון [תשס"ז], אירע המעשה הבא. איש העדות שהיה עמנו, אדם יקר שביקרים, מאמין גדול ואופטימי בלתי-נלאה, אמר בדרך לטרבלינקה שהוא אינו אומר "א-ל …

א-ל מלא רחמים באושוויץ וטרבלינקה: על התפילה לאחר השואה Read More »

עצם קיום החסרונות מהוה את הבסיס והתשתית איתם יכול להגיע האדם לתענוג, אושר, שמחה, ברכה ושלמות בחייו כשהוא זוכה להשלימם

הפיוט היפה שמקורו בספר משלי משבח את האישה.
הוא נאמר על ידי הבעל בערב שבת, רגע לפני אמירת הקידוש שהוא הזמן החשוב ביותר, והוא נאמר בזמן שכולם עומדים ובפני כל המשפחה והאורחים.
מילות הפיוט בשמיעה ראשונה נשמעות מובנות, אך כשקוראים היטב, מגלים מסרים רבים, חלקם אינם מובנים לכולם.

למה מברכים את המלאכים?
מה המקור לפיוט ששרים בערב שבת לפני הקידוש?
כמה מלאכים מגיעים? ולמה?

מה נתחדש כאן בסדר סליחות. י"ג מידות וּוידוי יש האומרים פעמיים בשבוע, ויש האומרים כל יום בשחרית ומנחה. התשובה הפשוטה היא שאין כאן חידוש באשר לתפילות היום-יומיות אלא מעין תפילה נוספת בבחינת "קומי רוני בלילה". תשובה זו נכונה ביחס לסדר הסליחות של כל הקהילות. אולם כשנעיין בסדר הסליחות שתיקנו חכמי אשכנז, נראה שהם ראו בסדר הסליחות נימה נוספת שאין בכל תפלה יום-יומית.

רבי נחמן מדמה את האדם שמתקשה לדבר עם הקב״ה, ללוחם אמיץ שעבר מלחמות רבות, פרץ דרך חומות בצורות, ובעומדו על שער הניצחון לכבוש את העיר שנלחם עליה זמן רב, חוטים של כורי עכביש חוסמים את הכניסה לשער הניצחון…

אדם שמצליח להתבטל למי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, אף באותם נושאים וענינים ששכלו אינו מצליח לתפוס ולעתים אף לא יכול, בידיעה שנברא סופי לעולם לא יוכל להבין לגמרי את חכמת בוראו האינסופי, אדם כזה מצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדהימה את הרעיון שעומד מאחורי: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא"…

התפילה היא תנועה היוצאת מן האדם לאלוקיו. בתפילה יש מימד של שיח, ויש בה מימד של עמידה לפני ה'. במימד השיח – משמעות התפילה נעוצה בתוכנה: בקשות ותשבחות. במימד העמידה לפני ה' – אין משמעות מיוחדת לתוכן המילים, אלא לעצם העמידה לפני ריבונו של עולם. ניתן אף לומר כי אין לאדם כלל מה לומר, אך בעצם העמידה לפני ה' – הקִרבה אליו יתברך היא המטרה.

שיטת ר' יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי "תפילות – אבות תקנום". מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר' יוסי

בגמ' (ברכות כו ע"ב) נחלקו כנגד מה תיקנו את תפילת העמידה: "איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות – אבות תיקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות – כנגד תמידין תקנום".
שורשה של מחלוקת זו נעוץ בשאלה יסודית: מהי התפילה?

ידוע לנו, שקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. אם כן, ננסה להבין את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל גם מן הצד הערכי.

מדוע לא מברכים על כל לימוד, מה דין הפסק בכוונה, ועוד עניינים.

פירוש מדרש על תפילת קידוש הלבנה

הלכות והסברים על תפילת ראש חודש ועל התפילות בשלושת הרגלים (יעלה ויבוא, מוסף וכו')

הלכות ועיונים על קריאת התורה בימי החול, בחגים ובתענית ציבור

רעיונות והלכות בהקשר לתפילות בימי הצומות ובתשעה באב

הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו'

השו"ע פסק בסימן נה ס' ד' "יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים" ואילו בסימן קצט ס' י כתב "קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין …

הלכות צירוף קטן למניין ולזימון Read More »

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו"ע סי' תרכ). איתא בברכות (כח.) ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו …

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה Read More »

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

עניינים שונים על התפילות וההוספות בעשרת ימי תשובה

מדוע תפילת מנחה נקראת כך?
אם תאמר בגלל שמנחת התמיד של בין הערביים קריבה בזמן תפילת מנחה, אזי יש להקשות הרי גם בשחר יש מנחה של תמיד של שחר וכן קריבה בשחר מנחת חביתין?

איתא במגילה כג: מתני' אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה. גמ' מה"מ? אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא  "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא …

פורסין על שמע Read More »

על עניית אמן לאחר "גאל ישראל"

על אמירת "והוא רחום", על סמיכת גאולה לתפילה בלילה ומדוע אין אומרים בערבית חזרת הש"ץ.

כתב הבית יוסף בס' קלג בשם רבינו הגדול מהר"י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו מקצת מקומות אע"פ שאומרים פרשת הקורבנות ע"כ. …

מנהגים באמירת פיטום הקטורת Read More »

המדרש המתאר מה המקור לכל אחת מהקריאות בשיר של יום.

טעמים לאמירת קדושת ובא לציון ומדוע אומרים ובא לציון ביום חול ולא בשבת ויו"ט.

הסברים על הסיבות וההלכות ב"נפילת אפיים" אחרי חזרת הש"ץ בשחרית.

על הסיבה לחזרת הש"ץ, קדושה, מודים דרבנן, ועוד נושאים.

על "אלהי נצור","עושה שלום", הפסיעות לאחור וההמתנה לאחר התפילה.

מדרשים הסברים והלכות על ברכות מתפילת שמונה עשרה , מסודרים בסדר הברכות.

הרב קוק מסביר שבדרך כלל תפילה נאמרת בשעת סכנה או קושי כלשהו. לכן, חז"ל שאלו מה מקום לתפילה לפני כניסה לבית המדרש – מהן הסכנות הכרוכות בלימוד בבית המדרש? אך ר' נחוניא הבין, כנראה, שגם בבית המדרש הוא עומד בפני אתגרים רוחניים ומוסריים לא פשוטים, ולכן בהחלט 'יש מקום לתפילה זו'.

על הפסיעות שלפני העמידה, צורת העמידה וכיצד מתפלל.

אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.)

מצינו יח' ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן

מנהגים באמירת אל מלך נאמן לפי ק"ש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והאם יש חובה לומר ק"ש בטעמי המקרא

קורין ק"ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על הפסוק "שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך" ( תהילים קיט,קסד) ? טור ס' נח.

העקידה – קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם להכניע יצרו לעבוד השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו . ולאחריה אומר את הפסוק " ושחט אתו על ירך המזבח צפונה וכו' – כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה …

עיונים קצרים על קורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית Read More »

כתב הטור בסימן נו שהטעם שהקדיש תוקן בלשון ארמית מפני שמלאכים לא יתקנו בנו, שאנו משבחים שבח נאה כזה שאם יבינו המלאכים (שאינן מכירין ארמית[1]) אזי הם יקטרגו עלינו וגם[2] ע"י זה הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל כדאיתא בברכות …

ביאורים על הקדיש Read More »

איתא במסכת ברכות (ס:) כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי… ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אשר נתן לשכווי[1] בינה… כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים, כי תריץ ויתיב לימא ברוך …

פירושים על ברכות השחר Read More »

אשר יצר את האדם בחכמה- שבריאת האדם היא בחוכמה נפלאה ( ראה להן מפליא לעשות) ויש מפרשים שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו. וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים ( בגימטרייה רמ"ח כמנין אברי האדם) – פירש הבית יוסף …

הסברים על ברכת "אשר יצר" (על פי טור סימן ו) Read More »

בשל מרכזיותו של מושג התמיד בתודעתנו, לא ייתכן שניוותר שווי נפש לנוכח ביטולו של התמיד. הנוצרי יסתדר בקלות עם ביטולו של התמיד, אך כל עולמו של בן-תורה עומד ומבוסס על התמידים, והמשמעות העמוקה שמאחורי ביטול התמיד צריכה להחריד אותו לא פחות – ואולי אף יותר, ממשמעותן של הטרגדיות האחרות שאירעו בי"ז בתמוז.