היכן נמצאת הברכה החסרה?

עצם קיום החסרונות מהוה את הבסיס והתשתית איתם יכול להגיע האדם לתענוג, אושר, שמחה, ברכה ושלמות בחייו כשהוא זוכה להשלימם

אשת חיל – מה למעשה הבעל אומר לאשתו?

הפיוט היפה שמקורו בספר משלי משבח את האישה.
הוא נאמר על ידי הבעל בערב שבת, רגע לפני אמירת הקידוש שהוא הזמן החשוב ביותר, והוא נאמר בזמן שכולם עומדים ובפני כל המשפחה והאורחים.
מילות הפיוט בשמיעה ראשונה נשמעות מובנות, אך כשקוראים היטב, מגלים מסרים רבים, חלקם אינם מובנים לכולם.

שלום עליכם…

למה מברכים את המלאכים?
מה המקור לפיוט ששרים בערב שבת לפני הקידוש?
כמה מלאכים מגיעים? ולמה?

על סדר הסליחות

מה נתחדש כאן בסדר סליחות. י”ג מידות וּוידוי יש האומרים פעמיים בשבוע, ויש האומרים כל יום בשחרית ומנחה. התשובה הפשוטה היא שאין כאן חידוש באשר לתפילות היום-יומיות אלא מעין תפילה נוספת בבחינת “קומי רוני בלילה”. תשובה זו נכונה ביחס לסדר הסליחות של כל הקהילות. אולם כשנעיין בסדר הסליחות שתיקנו חכמי אשכנז, נראה שהם ראו בסדר הסליחות נימה נוספת שאין בכל תפלה יום-יומית.

התבודדות

רבי נחמן מדמה את האדם שמתקשה לדבר עם הקב״ה, ללוחם אמיץ שעבר מלחמות רבות, פרץ דרך חומות בצורות, ובעומדו על שער הניצחון לכבוש את העיר שנלחם עליה זמן רב, חוטים של כורי עכביש חוסמים את הכניסה לשער הניצחון…

יתגדל ויתקדש – כיצד ניתן לעשות זאת בפועל?

אדם שמצליח להתבטל למי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, אף באותם נושאים וענינים ששכלו אינו מצליח לתפוס ולעתים אף לא יכול, בידיעה שנברא סופי לעולם לא יוכל להבין לגמרי את חכמת בוראו האינסופי, אדם כזה מצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדהימה את הרעיון שעומד מאחורי: “יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא”…

התפילה – בקשת צרכים או עמידה לפני ה’?

התפילה היא תנועה היוצאת מן האדם לאלוקיו. בתפילה יש מימד של שיח, ויש בה מימד של עמידה לפני ה’. במימד השיח – משמעות התפילה נעוצה בתוכנה: בקשות ותשבחות. במימד העמידה לפני ה’ – אין משמעות מיוחדת לתוכן המילים, אלא לעצם העמידה לפני ריבונו של עולם. ניתן אף לומר כי אין לאדם כלל מה לומר, אך בעצם העמידה לפני ה’ – הקִרבה אליו יתברך היא המטרה.

תפילת האבות

שיטת ר’ יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי “תפילות – אבות תקנום”. מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר’ יוסי

מקורה של התפילה

בגמ’ (ברכות כו ע”ב) נחלקו כנגד מה תיקנו את תפילת העמידה: “איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות – אבות תיקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות – כנגד תמידין תקנום”.
שורשה של מחלוקת זו נעוץ בשאלה יסודית: מהי התפילה?

כיצד קוראים קריאת שמע?

ידוע לנו, שקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. אם כן, ננסה להבין את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל גם מן הצד הערכי.

הלכות ועיון בנושא הסחת הדעת בברכות התורה

מדוע לא מברכים על כל לימוד, מה דין הפסק בכוונה, ועוד עניינים.

על תפילת קידוש לבנה

פירוש מדרש על תפילת קידוש הלבנה

הלכות ופירושים על תפילות שלושת הרגלים ור”ח

הלכות והסברים על תפילת ראש חודש ועל התפילות בשלושת הרגלים (יעלה ויבוא, מוסף וכו’)

עיונים של קריאת התורה

הלכות ועיונים על קריאת התורה בימי החול, בחגים ובתענית ציבור

עיונים בתפילות בימי התענית ובט’ באב

רעיונות והלכות בהקשר לתפילות בימי הצומות ובתשעה באב

עיונים בתפילות ראש השנה ובתקיעת השופר

הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו’

הלכות צירוף קטן למניין ולזימון

השו”ע פסק בסימן נה ס’ ד’ “יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים” ואילו בסימן קצט ס’ י כתב “קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו”ע סי’ תרכ). איתא בברכות (כח.) ת”ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח”כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו

על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

עיונים במנהגי ותפילות מוצאי שבת

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים ופירושים לתפילת מנחה של שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים של תפילת מוסף של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

עניינים על תפילת שחרית של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

על התפילות והפיוטים בערב שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

ראש השנה ועשרת ימי תשובה

עניינים שונים על התפילות וההוספות בעשרת ימי תשובה

על שמה של תפילת המנחה

מדוע תפילת מנחה נקראת כך?
אם תאמר בגלל שמנחת התמיד של בין הערביים קריבה בזמן תפילת מנחה, אזי יש להקשות הרי גם בשחר יש מנחה של תמיד של שחר וכן קריבה בשחר מנחת חביתין?

פורסין על שמע

איתא במגילה כג: מתני’ אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה. גמ’ מה”מ? אמר ר’ חייא בר אבא א”ר יוחנן דאמר קרא  “ונקדשתי בתוך בני ישראל” (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא

גאל ישראל

על עניית אמן לאחר “גאל ישראל”

פירושים ועיונים בתפילת ערבית

על אמירת “והוא רחום”, על סמיכת גאולה לתפילה בלילה ומדוע אין אומרים בערבית חזרת הש”ץ.

מנהגים באמירת פיטום הקטורת

כתב הבית יוסף בס’ קלג בשם רבינו הגדול מהר”י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו מקצת מקומות אע”פ שאומרים פרשת הקורבנות ע”כ.

המקור ל”שיר של יום” לכל אחד מהימים

המדרש המתאר מה המקור לכל אחת מהקריאות בשיר של יום.

טעמים והסברים על קדושת ובא לציון

טעמים לאמירת קדושת ובא לציון ומדוע אומרים ובא לציון ביום חול ולא בשבת ויו”ט.

הסברים ועיונים על “נפילת אפיים” בתפילה

הסברים על הסיבות וההלכות ב”נפילת אפיים” אחרי חזרת הש”ץ בשחרית.

הסברים, הלכות וביאורים בנוגע לחזרת הש”ץ

על הסיבה לחזרת הש”ץ, קדושה, מודים דרבנן, ועוד נושאים.

סיום תפילת שמורה עשרה – אלהי נצור ועושה שלום – ביאורים והלכות

על “אלהי נצור”,”עושה שלום”, הפסיעות לאחור וההמתנה לאחר התפילה.

ביאורים והסברים קצרים על ברכות שמונה עשרה

מדרשים הסברים והלכות על ברכות מתפילת שמונה עשרה , מסודרים בסדר הברכות.

תפילתו של ר’ נחוניא בן הקנה

הרב קוק מסביר שבדרך כלל תפילה נאמרת בשעת סכנה או קושי כלשהו. לכן, חז”ל שאלו מה מקום לתפילה לפני כניסה לבית המדרש – מהן הסכנות הכרוכות בלימוד בבית המדרש? אך ר’ נחוניא הבין, כנראה, שגם בבית המדרש הוא עומד בפני אתגרים רוחניים ומוסריים לא פשוטים, ולכן בהחלט ‘יש מקום לתפילה זו’.

תפילת שמונה עשרה – כיצד מתפלל והלכות כלליות

על הפסיעות שלפני העמידה, צורת העמידה וכיצד מתפלל.

תפילת שמונה עשרה – הסבר לסדר הברכות

אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.)

תפילת שמונה עשרה – מדרש על מתי נתקנו הברכות

מצינו יח’ ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן

עיונים על קריאת שמע

מנהגים באמירת אל מלך נאמן לפי ק”ש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והאם יש חובה לומר ק”ש בטעמי המקרא

ביאורים על ברכות קריאת שמע

קורין ק”ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על הפסוק “שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך” ( תהילים קיט,קסד) ? טור ס’ נח.

עיונים קצרים על קורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית

העקידה – קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב”ה וגם להכניע יצרו לעבוד השי”ת כמו שמסר יצחק נפשו . ולאחריה אומר את הפסוק ” ושחט אתו על ירך המזבח צפונה וכו’ – כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב”ה

ביאורים על הקדיש

כתב הטור בסימן נו שהטעם שהקדיש תוקן בלשון ארמית מפני שמלאכים לא יתקנו בנו, שאנו משבחים שבח נאה כזה שאם יבינו המלאכים (שאינן מכירין ארמית[1]) אזי הם יקטרגו עלינו וגם[2] ע”י זה הקב”ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל כדאיתא בברכות

פירושים על ברכות השחר

איתא במסכת ברכות (ס:) כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי… ברוך אתה ה’ המחזיר נשמות לפגרים מתים, כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אשר נתן לשכווי[1] בינה… כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים, כי תריץ ויתיב לימא ברוך

הסברים על ברכת "אשר יצר" (על פי טור סימן ו)

אשר יצר את האדם בחכמה- שבריאת האדם היא בחוכמה נפלאה ( ראה להן מפליא לעשות) ויש מפרשים שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח”כ בראו. וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים ( בגימטרייה רמ”ח כמנין אברי האדם) – פירש הבית יוסף

תמידים כסדרם

בשל מרכזיותו של מושג התמיד בתודעתנו, לא ייתכן שניוותר שווי נפש לנוכח ביטולו של התמיד. הנוצרי יסתדר בקלות עם ביטולו של התמיד, אך כל עולמו של בן-תורה עומד ומבוסס על התמידים, והמשמעות העמוקה שמאחורי ביטול התמיד צריכה להחריד אותו לא פחות – ואולי אף יותר, ממשמעותן של הטרגדיות האחרות שאירעו בי”ז בתמוז.