לא להם ציוית לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פני אלא לי לבדי
כל עשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד למרות שנאמרו לעם ישראל בכללותו! נשאלת השאלה, למה לא נאמרו בלשון רבים? לדוגמא אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פני, לא תעשו לכם פסל ומסכה וכו" וכו'.
יש לתרץ, כי נאמרו לכל אחד ואחד בפרט. פירוש נוסף, נאמרו לנשמת ישראל הכללית, שהיא אחת המכילה את כל הפרטים. פירוש נוסף, שלא יגיד אדם "אלו חוקים המחייבים את כללות עם ישראל- אבל אני, בתור פרט, לא באמת מחוייב בהם"…לכן נאמרו הדברות בלשון יחיד- בפני כל אחד ואחד.
ברש"י מובא פירוש אחר, בעייתי במקצת, ועליו ארחיב את היריעה.
"ולמה אמר את הדיבר הראשון בלשון יחיד? ולמה אמר לשון יחיד אלוקיך- ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריה במעשה העגל! וזהו שאמר "למה ה' יחרה אפך בעמך"- לא להם ציות "לא יהיה לכם אלוקים אחרים"- אלה לי לבדי! "
אם כן, לפי רש"י, שמסביר את הדיבר הראשון למה נאמר ביחיד, למה לא נאמרו שאר הדיברות בלשון רבים?
יש לפרש כי באמת אמר ה' למשה שיגיד לישראל, ודיבר בלשון יחיד. שידוע שלאחר שתי הדיברות הראשונות פרחה נשמתם של ישראל ולא יכלו לעמוד במעמד הנשגב והנישא, וביקשו ושידבר משה עם ה' ויגיד להם. זהו שנאמר "משה ידבר ואלוקים יעננו בקול". יוצא ששאר הדיברות למעט השתים הראשונות, נאמרו למשה ולא ישירות לישראל. בדיוק כמו שמישהו ממנה שליח, להגיד לצד שלישי, הוא אומר: "תגיד לו, ה' אמר: "לא יהיה לך אלוקים אחרים", "לא תרצח", "לא תגנוב" וכן על זה הדרך.
אבל התירוץ של רש"י לגבי פתחון הפה לא מסתדר! א. ראשית מכיוון שהדיבר מכוון לגללות עם ישראל אשר שועבדו במצרים, וגם מכיוון שמשה לא היה עבד במצרים- ואילו בדיבר הראשון נאמר למשה: אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"- משה לא היה עבד! הוא היה נסיך בבית פרעה! אז איך ניתן ליישב את הדבר? יש לפרש ש"בית עבדים" הולך על מצרים -שהמצרים בעצמם עבדים, ועם ישראל היה עבד עבדים! אבל עדיין קשה מכוון שידוע ששתי הדיברות הראשונות הרי שמעו עם ישראל מפי הגבורה -ולא דרך המתווך משה!!
יוצא שלא יכול משה להגיד כפי שמפרש רש"י- שלא אמר ה' לעם ישראל "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני".
אז איך ניישב את דברי רש"י? שמעו ישראל "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני או לא שמעו? אם שמעו, איזה פתחון פה יש למשה להגיד "לא שמעו, אמרת לי בלבד לא יהיה לך"?….
אלא מתוך הדברים האלו עולה שאם היו שומעים ישראל את כל עשרת הדיברות מפי הגבורה היו מזדככים ועולים במעלות כאלו גבוהות עד שלא יכלו לחטוא אפילו חטא אחד קטן לפני הקדוש ברוך הוא- קל וחומר לחטוא בעבודה זרה! אך מכיוון ששמעו רק חלק קטן מהדברות מפי הגבורה- לא נזדככו כפי שיכלו להזדכך. וזהו פתחון הפה שיש למשה להגיד! -"רק אני שמעתי את כל עשרת הדיברות. הם, עם ישראל, שמעו רק שתי דיברות מפי הגבורה- כאילו לא שמעו בכלל!. שכן לא הזדככו כמו שהיו יכולים להזדכך וממילא אין להם את הכלים להתמודד מול יצר הרע של עבודה זרה! ולכן אומר רש"י שאומר משה לפני הקדוש ברוך הוא "למה יחרה אפך בעמך- לא להם ציות "לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פני", אלה לי לבדי!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)