ממונם חביב עליהם יותר מגופן
בנוהג שבעולם, ההתייחסות בעולם הרוח לממון היא שולית ומתייחסת אליו כאמצעי בלבד, ולא כמטרה בעלת חשיבות עצמאית – אך כאן המדרש מגדיל ואומר שממונם של צדיקים חביב עליהם אפילו יותר מגופם. והדברים, כמובן, צריכים עיון גדול.
וישלח
נושאים בפרשה
גיד הנשה ומערכת המצוות של בראשית
גם למצוות שבספר בראשית ישנה משמעות, ואף נראה שהן מרכיבות מערכת מגובשת בעלת קשר וזיקה הדדית.
הכרות מזוית חדשה ומפתיעה עם שרו של עשו
לאחר שהשטן נלחם עם יעקב אע"ה בדמות שרו של עשו, כדכתיב: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כה), והצליח לפגוע לו בגיד הנשה, כדכתיב: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (שם לב, כז) הוא מיהר לשוב בחזרה לגנזי מרומים לפני עלות השחר
איסור אכילת גיד הנשה, והמצוות שבספר בראשית
בפרשתנו מופיעה המצווה האחרונה שבספר, וגם המוזרה וחסרת הפשר שבהן: איסור אכילת גיד הנשה. מה פשרו של איסור זה?