לאחר שהשטן נלחם עם יעקב אע"ה בדמות שרו של עשו, כדכתיב: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כה), והצליח לפגוע לו בגיד הנשה, כדכתיב: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (שם לב, כז) הוא מיהר לשוב בחזרה לגנזי מרומים לפני עלות השחר
לאחר שראה המלאך שנאבק עם יעקב אבינו שאינו יכול לגבור עליו "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כז) ופירש"י את דברי המלאך: "וצריך אני לומר שירה ביום". ונשאלת השאלה אם אותו מלאך מיהר כ"כ לומר שירה לבורא עולם מדוע זה בא להילחם עם יעקב אבינו דוקא באותה עת ולא בזמן אחר?
כולנו מכירים את המשפט "החזק שורד" החזקים מנצחים, והחלשים מפסידים. אך בפרשתינו אנו נתקלים באופן מפתיע, בנפגע! שהוכתר כמנצח! יעקב נלחם עם שרו של עשיו, מי יצא "צולע על יריכו"? יעקב ! ומאידך, שרו של עשיו יצא ללא פגע. ולמרות זאת יעקב הוא זה שניצח בקרב, "כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותוכל" אז מיהו מנצח? כיצד אנחנו מגדירים במסגרות החיים השונות, מי המפסיד ומי המנצח? יתכן שפגיעה באדם תוכיח, ותיהיה שלב משמעותי בנצחונו?