עלייה לארץ בהקשרים מקראיים
מהי המשמעות המדויקת של הפועל לעלות, שהופכת אותו למוקד של הפרשה?
במדבר
נושאים בפרשה
אל מול פני החרדה
סיפור המרגלים אינו חד מימדי. כל אחת מן הדמויות פועלת אחרת בסיפור ומראה דפוס התנהגות שונה ביחס לעתיד הלוט בערפל.
הפרשה והפטרתה – בין סיפור התרים את הארץ לבין סיפור המרגלים ביריחו
השוואת הסיפור בפרשתנו לסיפור המרגלים ששלח יהושע אין בה כדי לחזק את התפיסה הצבאית של פרשתנו, אלא אדרבה, יש בה כדי ללמד כי המטרה של שליחת המרגלים בפרשתנו שונה לגמרי.
הפחד והבטחון בה'
הפחד הוא דבר משתק. הוא נוטל את שמחת החיים וזרימתם הטבעית. מצד שני, הפחד הוא דבר טבעי לאדם, ולא קל לברוח ממנו, להתעלות מעליו. מה יש לתורה לומר על כך?
ויקרא משה להושע בן נון יהושוע
אם כבר התפלל משה על יהושוע, למה לא התפלל על כל שאר המרגלים? ולפחות היה מתפלל גם על כלב...
המרגלים ששלח יהושע
נחלקו הפרשנים בהערכת סיפור המרגלים ששלח יהושע ליריחו. מפשט הכתוב נשמעת ביקורת על שליחת המרגלים ועל ביצוע המשימה מצדם. הפסוק "וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב וישכבו שמה" אינו נשמע מחמיא, במיוחד לא כהכנה לקראת משימת הקודש של כיבוש הארץ. כמו כן, המרגלים לא ערכו שום תחקיר מקדים בשטח, ואף לא הצליחו במשימתם: הם
שלוחי מצווה
שלוחי מצווה פטורין מקיום מצוות. יהודי שנמצא בדרך לקיים מצווה אחת ופגעה בו מצווה בדרכו - הואיל והוא כבר בדרך לקיים מצווה קודמת, נדחית מפניה המצווה החדשה. ומדוע? הרי הוא אינו עוסק במצווה ממש ומדוע ייפטר?
רחב – מקפיטליזם וניצול למוסר ומשפחה
מדוע רחב משקרת בשביל שני המרגלים שהיא אינה מכירה? נראה, שרחב נחשפה כעת להתנהגות אחרת לגמרי - המרגלים סומכים עליה. היא פתאום מגלה עולם של נאמנות, עולם שבו הכסף הוא לא הדרך היחידה שמניעה אנשים לפעול, עולם שבו אנשים מוכנים למסור את גורלם ביד האחר. המפגש עם עולם שכזה מפעים אותה, והיא משנה את התנהגותה.
"ויתרו את ארץ כנען" – בין הרהור החטא להשפעתו
פרשתנו הפותחת בציווי ה':"שלח לך אנשים.." לא מתארת את בקשת עם ישראל שקדמה למשלוח המרגלים. מדוע?
"עקב היתה רוח אחרת עמו" – העמדת העם על טעותו
כיצד אנשים חשובים וגדולים שנבחרו בקפידה ע"י משה ובהסכמת ה', פחדו כל כך, ולא האמינו בהבטחת ה' ובכוחו להכניסם לארץ ישראל?
יה יושיעך – יו"ד איש, ה"א – אשה
כתוב בפרשת שלח לך, בפרשת המרגלים, שמשה רבינו היה מפחד מההשפעה הרעה של המרגלים על יהושע בן נון, ולכן התפלל עליו והחליף את שמו מ'הושע' ל'יהושע' לאמר "יה יושיעך מעצת מרגלים". שואלים חז"ל, אם משה רבינו חשש פן ישפיעו לרעה המרגלים, למה אם כן דאג רק ליהושע בן נון ולא דאג גם לכלב בן יפונה?
רחל והמרגלים
בפרשת המרגלים ראוי להתבונן בדמותה של רחל אמנו והשפעתה על מעשה המרגלים ולדורות. ראשית, רחל נקברה בדרך אפרת היא בית לחם ולא במעת המכפלה יחד עם שאר אבות ואמהות האומה ונשאלת השאלה מדוע? שנית, עלינו לשאול מה ראה כלב בן יפונה להשתטח על קברי אבות דווקא ולא למשל לתת צדקה אן מעשה אחר שיגן עליו מפני עצת המרגלים? ושלישית. כיצד האות י' שמשה הוסיף ליהושע הצילה אותו מאותה עצה רעה?
ארץ אוכלת יושביה
משה שולח שנים עשר מרגלים- אחד מכל שבט- כדי לתור בארץ ישראל ולהכיר את תושביה לפני הכניסה אליה. לתור, כלומר לחפש. המרגלים חוזרים לאחר 40 יום ובפיהם שבחים רבים על הארץ, אך גם רעות דיברו. עם ישראל מתלונן ורוצה לשוב למצרים. רק שניים מהמרגלים, יהושוע משבא אפרים וכלב משבט יהודה, האמינו בדרך ה'. נשאלת השאלה:
המרגלים והאחדות
"וישלח אתם משה ... על פי ה´ כלם ראשי בני ישראל המה" [במדבר יג ג] המרגלים ששלח משה נשלחו על פי ה´ והתורה מעידה עליהם כי "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" ואילו במרגלים ששלח יהושע לא נאמר "על פי ה´" אלא וישלח יהושע בן נון", ולא נאמר שהיו אנשים גדולים אלא "שנים אנשים מרגלים
כלב ויהושע
שני אנשים לא נסחפו אחר המרגלים וכל אחד בא בדרך שונה מחבירו.ניתן לראות הבדלים באופן שבו מתארת התורה את כלב ואת יהושע ואת אופן התנהגותם: על יהושע נאמר כבר בהתחלה "ויקרא משה להושע בן-נון יהושע". על כלב, לעומתו, אין אנו יודעים דבר. כאשר המרגלים מדברים, יהושע שותק. רק כלב מגיב ואומר: "עלה נעלה וירשנו אותה
חטא המרגלים
ידוע שחטאם העיקרי של המרגלים היה לשון הרע שהוציאו על ארץ ישראל. עם זאת, הרבה פירושים מנסים להסביר מה גרם להם להגיע לידי החטא הזה, ואיך הצליחו לסחוף את העם אחריהם. ה"חפץ חיים", ה"מומחה" לענייני לשון הרע, מנסה להסביר בספרו את מהות מה שהביא אותם להתנהג כמו שהתנהגו ונותר הסבר מעניין על המניעים שלהם, שגם